אגדת בראשית/עט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אגדת בראשית עט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פרק (ע"ח) [ע"ט]
תורה.

א

[א] ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף (בראשית מו כח). זש"ה עיר קטנה (קהלת ט יד), זו גן עדן. ואנשים בה מעט (שם שם), זה אדם וחוה. ובא אליה מלך גדול (שם שם), זה נחש. ובנה עליה מצודים גדולים (שם שם), כי יודע אלהים וגו' (בראשית ג ה). ומצא בה איש מסכן וחכם (קהלת שם), זה אדם, שנאמר ויקרא האדם שמות וגו' (בראשית ב כ), ואילו היה בגן עדן כשהטעה נחש את חוה לא היו אוכלין מן האילן. ומלט הוא (קהלת שם), האשה אשר נתת עמדי וגו' ואוכל (בראשית ג יב), שאילו לא הודה שאכל, היה הקב"ה מחריב גן עדן בשבילם, אלא על ידי שהודה נתגרש מגן עדן, שנאמר ומלט וגומר (קהלת שם). ואדם לא זכר (קהלת שם), אמר הקב"ה אדם לא זכר, אלא אני נזכר, שנאמר ויקרא ה' אלהים אל האדם וגו' (בראשית ג ח).

ב

[ב] ד"א עיר קטנה. זה דור המבול ואנשים בה מעט, המה הגבורים וגו' (שם ו ד), ובא אליה מלך גדול, זה מלכו של עולם. ובנה עליה מצודים גדולים, אמחה את האדם וגו' (שם שם ז). ומצא בה איש מסכן וחכם, זה נח. ומלט הוא, מכל הבהמה הטהורה וגומר, גם מעוף השמים וגו' (בראשית ז ב-ג), ואדם לא זכר אמר הב"ה אדם לא זכר אני נזכר לו ויזכור אלהים את נח. (שם ח א).

ג

[ג] ד"א עיר קטנה זה דור המדבר, ואנשים בה מעט, אלו ישראל, דכתיב כי אתם המעט (דברים ז ז), ובא אליה מלך גדול, זה מלכו של עולם, ובנה עליה מצודים גדולים, הרף ממנה ואשמידם (דברים ט יד). ומצא בה איש מסכן וחכם, זה משה, דכתיב עיר גבורים עלה חכם (משלי כא כב). ומלט הוא, לולי משה בחירו וגומר (תהלים קו כג). ואדם לא זכר, אמר הקב"ה ואדם לא זכר, אלא אני נזכר, שנאמר ויזכור ימי עולם משה עמו (ישעיה סג יא).

ד

[ד] ד"א עיר קטנה. זה בית יוסף, ואנשים בה מעט, אלו השבטים, שנאמר ואני מתי מספר (בראשית לד), ובא אליה מלך גדול, זה יוסף, שנאמר שמני אלהים לאדון (שם מה ט). ובנה עליה מצודים גדולים, ויאמר אליהם מרגלים אתם. ומצא בה איש מסכן וחכם, זה יהודה, ומלט הוא, אנכי אערבנו (שם מג ט), ואדם לא זכר, אמרו לא דיין שלא זכרו אותו, אלא עשה אותו שליח עליהן, שנאמר ואת יהודה שלח.

ה

[ה] ד"א ואת יהודה. זש"ה זאב וטלה ירעו כאחד וגו' (ישעיה סה כה), בעולם הזה הזאב רודף אחר הטלה, ארי אחר השור, לעתיד לבוא הכל מתרפאין, ונחש אינו מתרפא, אלא ונחש עפר לחמו (שם שם), ולמה מפני שהחזיר את הכל לעפר, שנאמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג יט), לפיכך אין לו רפואה לעולם, אלא ועפר תאכל (שם שם יד), ואף לעתיד לבוא ונחש עפר לחמו, וכשם שהנחש אין לו רפואה לעולם, כך האומר לשון הרע על חבירו אין לו רפואה לעתיד לבוא, שנאמר אם ישוך הנחש וגו' (קהלת י יא), כך אין יתרון לבעל הלשון (שם שם), וכן דוד אומר מלשני בסתר וגו' (תהלים קא ה). (בזוהר פ' שלח עש"ה אמר ר"ש על כלא מחיל הקב"ה בר מן לישנא בישא).

ו

[ו] ד"א זאב וטלה [ירעו כאחד], משעה שנמכר יוסף לא יצא בנימין שנמשל כזאב עם השבטים שנמשלו כטלה, שנאמר שה פזורה ישראל (ירמיה נ יז), שנאמר לא ירד בני עמכם וגומר (בראשית מב לח), וכיון שנתודע יוסף ירד עמהם, שנאמר וישא עיניו וירא את בנימין וגו' (שם מג כט), וארי' כבקר יאכל תבן (ישעיה שם), בכור שור הדר לו (דברים לג יז), ונשתלח אריה אצל הבקר, שנאמר ואת יהודה שלח וגומר, ואריה כבקר יאכל תבן (ישעיה יא ז), למה שאין עוד קנאה ביניהם, שנאמר וסרה קנאת אפרים (ישעיה יא יג), אף לעתיד לבוא כשיעמוד משוח המלחמה מן יוסף, ומשיח בן דוד מן יהודה, אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים (שם שם).

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף