אבקת רוכל/קצ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבקת רוכל קצ

סימן קצ

והנה אולי לא נשאר בידכם העתק פסק שלכם וגם לא ביד הסופר לכן אני מעתיקו למעכ"ת פה למען תדעו מה כל החרדה הזאת אולי הייתי חייב לכם ממקום אחר ורציתם להפרע עתה יחשדוני לפני קוני על דבר ההסכמה שנעשית בדמשק זה קרוב לשתי שנים על הקצבים שלא יהיו רשאים למכור בשר ליהודים בשום אופן לא משלהם ולא משל אחרים גויים או יהודים עד תשלו' עשר שנים ואם יעברו הם ששום יהודי לא היה רשאי לקנות מהם ולא לאכול מבשרם ושתהיה מעכשיו אסורה להם כבשר קדשים ופיהם ולבם שוים באיסור זה וגם הדירו כל יחידי הקהלות ע"ד ראשי הקהל ואסרו כולם עליה' כל הבשר הנז' כבשר קדשים כל העשרה שנים וענו כולם אמן ומלבד זה גזרו חרם ונידוי ושמתא וארור הוא ביום וארור הוא בלילה כו' על כל אשר יקנה ויאכל בשר שלהם וגם השוחטים לא יהיו רשאים לשחוט להם שום בשר כו' וכתוב בסוף ההסכמה ושום ב"ד או יחיד לא יהיה רשאי לבטל כו' ולמצא להם פתח ומקום להתיר אלא שתהיה אסורה כל זמן הנז' וחתומים בה ראשי הקהל וחתם בה הב"ד של ק"ק מסת"ערב יצ"ו וז"ל הסכמה זו הגונה וישרה מיוסדת על פי התורה יען כי הקצבים קלקלו השורה והרסו חומתה במעילה וגזלה ונפסלו לעדות על הנבלה ועל הגזילה בלשון מאזנים וכף רמיה על פי התורה לעולם אין לה התרה והמבטלה חטאו ישא כי הוא חטא רבים נשא ואין לו כפרה אלא א"כ ילכו הקצבים למקום שאין מכירין אותם ויחזרו אבידה בדבר חשוב ויקנו הם מממונם דבר שיהיה בו תועלת רבים כדין גוזל את הרבים ואז יהיה להם תשובה ותמחה חטאת כתובה נאם הצעיר בעיר הדובר עד הלום יוסף ן' לא"א אברהם ן' צייאת עכ"ל וב"ד דק"ק ספרדים חתם ג"כ וז"ל גם אני מסכים לכל מה שכתבו בכל חזוקיהם עם היות שבשעת צרת הקהלות לא נמצאתי פה נאם הצעיר משה ברוך עכ"ל והחכם הר' משה ביסורו יצ"ו חתם ג"כ הוא וז"ל הן אמת כל השומע וידע את כל התועבו' הגדולות הנמצאות באנשים החטאים האלה כאשר שמעתי אני מפי כל העם וגם כל החכמים הנמצאים פה ראוי לי לקבל על עצמי מפי עצמי מלבד החומרות והחרמות הנ"ל שלא להמצא בשום התרת בעולם אדרבה לקבל על עצמי מחדש שלא לשמוע ולא לדבר ולא להפך בזכותם וכן אני מקבל על עצמי לעשות כל הכתוב למעלה ככל אלות הברית הכתובים שם וגם אני מסכים נאם הצעיר משה ביסורו עכ"ל וזאת ההסכמה נעשית בחדש חשון שנת השכ"ט ועתה בשנת האש"ל בחדש תמוז שלחו אלינו מדמשק תופס ההסכמה באורך אשר כללות כוונתה כתוב לעיל ושאלו כי א' מהקצבים מלאו לבו לחזור לסורו ואמר כי ההסכמה נעשית על סבת שהיו חייבים לישמעאלים והם היו מעלילים על היהודים שיפרעו בעדם בעוד שהיו מוכרים הבשר שלהם ועתה יכתבו בסיג"יל הערכאות לסלק ולפצות מעל היהודים כל תביעה להוצאתם ולא ימכרו הבשר של הישמעאלים כמו שהיה מקודם אלא יקחו שכירות טורחם בכל יום וכל הריוח יהיה לישמעאלים ובזה הישמעאלים יכתבו עליהם ג"כ ככל הכתוב למעלה ואם לא ירצו הישמעאלים יקומו על היהודים ושמרה תהיה באחרונה ועל זה שאלו אם בהסכמה הזאת ואיסור חמור כזה ימצא פתח ומקום להתיר ואם שום ב"ד רשאי למצוא פתח כי בהסכמה כתוב ג"כ זה שלא יוכל שום ב"ד להתיר ועל זה השבנו לא יועיל הסכמה כזאת מכמה טעמים אשר כתבנו להם והחכם השלם הדיין כמוה"ר יוסף ן' צייאח נר"ו הנ"ל כתב ונתרעם על מה שכתבנו שלא להתיר והעתיר דברים לבלי חוק ע"ז וכתב לכל א' ממנו בפרטות ועתה שנית חזר לכתוב כי הוא התירה בהסכמת הכל ושאח"ך כתבו לנו כזבים ושעל פי כתביהם השבנו שלא להתיר ושעל זה זלזלו בכבודם ונפלה קטיגוריא ביניהם ונתחלל שם שמים ועטרת התורה לארץ הושפלה כו' והפליג לכתוב ולהתרעם בכיוצא אלו הדברים כמו שכתוב במכתבו והאמת שהשאלה ששאלו ממנו כמ"ש למעלה באה כתובה בסוף תופס ההסכמה ולא היה חתום שום אדם בה וחשבנו כי החכמים והקהלו' היו שואלים שאלה זאת וכתבנו מה שכתבנו אבל אפי' לא היתה השאלה מכולם אלא מקצת אותם אנשים שלא היו רוצים בהתרה אנחנו כתבנו מה שנראה לנו על תופס חומר ההסכמה לא על דבריהם והחכם הנז' לא היקל בהיתר ההסכמה אלא על שאומר שיש בקיומה ספק סכנת נפשות וכתב על זה פסק דין ארוך וכתב כי המעכבים בהיתר ההסכמה הוא מחמת שנאה או לקרב תועלת לעצמם ולכן אין לחוש לדבריהם והביא ראיה מתרומת הדשן סימן רע"ד כו' עד ועתה אלו שאין רוצים בהתרה אפי' היה מחמת שנאה כמ"ש הוא בנ"ד אינו שוה לראיה שהביא כי שם עיקר האמתלאה שנידה בשביל שנאה היתה שהיו יודעים הכל כי היתה לו שנאה עמו וגם שאחר עבר בכמו זאת העבירה ולא נידהו אבל בנ"ד אינו ידוע ששום אדם היה לו שנאה כשעשו ההסכמה וגם לא עברו קצבים אחרים כמו אלו ולא עשו להם הסכמה ואפי' שהיה להם שנאה עמהם היה בשביל שהיו שונאי ה' וישנאום ואפי' היה למקצתם איזה שנאה עמהם מצד עצמם לא מצד העבירה לא היו מצטרפים כל החכמים וראשי הקהלות להסכים ולהחמיר עליהם מפני המועטי' השונאים אותם וגם עתה בהיתר אם קצתם בשביל שנאה היו מונעים ההיתר האחרים למה יעכבו אלא לדעתם לש"ש הם מכוונים:

גם מה שכתב שהסכמה זו לא נעשית בהסכמת חכמי הקהלות מתחלה הרי אח"כ הסכימו כולם בה וכתבו מה שכתבו למעלה בחתימתם שאין לה התרה עד שילכו למקו' שאין מכירין אותו כו' ואפי' שמי שהוא חשוד על הגזלה אינו חשוד על הנבלה ולמגרר מילתא עשו כן עד שילך למקום שאין מכירין אותו גם כל ההסכמות שעושים בקהלות לא מצד הדין עושים אלא מן התקנה ולמגדר מילתא הוא ואפ"ה כל זמן שיש באותה הסכמה מגדר מלתא אינם רשאים להתירה וא"כ אין אנחנו צריכים עתה להשיב על הראיה שהביא שמי שהוא חשוד לדבר קל אינו חשוד לדבר חמור גם מה שהביא מענין הבית דין שמכין ועונשין שלא כדין כו' זהו סיוע למתקני ההסכמה שתקנום משום מגדר מלתא ולעשות גדר לתורה שלא יהיו האלמים פרוצים אפילו בגדר ומ"ש שאם עשו בלא אדם חשוב לאו כל כמינייהו הרי הביא פוסקים רבים דדוקא בבעלי אומניות ולא בתקנות בני העיר ואפילו למי שסבר שבתקנות בני העיר ג"כ צריך אדם חשוב הרי החכמים החשובים בתי דינים שבעיר חתמו בהסכמה בחומר הכתוב בה ויותר ואפי' שלא חתמו בשעת עשיית ההסכמה אלא אחר שכבר חתמו נתקיימה ההסכמה על הכל גם מה שהביא שדין החרם צריך פתח וחרטה זהו כשיש סבה להתירה ובנ"ד כל המחלוקת הוא אם יש התרה אם לאו וכשיהיה מוסכם שיש התרה אז נאמר שלא יהיה צריך לא פתח ולא חרטה מצד ההסכמה אם לא היה כתוב בה חומרא אחרת של איסור שנאסרה על כל א' כבשר קדשים ופיהם ולבם שוים באיסור זה וכמו שכתוב בהסכמה ואין מקום להתירה שמא יחזרו לסורם אפי' שלא ימכרו אלא כשכירים כמו שמתנים עתה:

גם מה שכתב החכם נר"ו שיש סכנת נפשות בזה כו' עד הכל הוא משום ממון ואפילו שמגזימין על דבר שיש בה סכנת נפשות נהוגים הם האומות לגזם על ישר' והב"ה מצילם מידם כו' עד וכיון שאין כאן פקוח נפש ואין שום מצוה בהתרתה כמו ההוא מקרי דרדקי אין כאן מקום להתירה כל שכן בהיות בה חומר יותר מהסכמות אחרות והיתה בהסכמת דייניהם כשחתמו אח"כ הפילו לא חתמו בתחלה כו':

עוד הביא מהנודר על דעת רבים שאם התירו לדבר מצוה בלי רשותם מותר כי ההיא מקרי דרדקי וכת' ומה גם עתה שהשלשה הסכימו בהתרתה שהיא מותרת אף בלא הסכמת הקהל להתיר ואני תמיה על זה שאם נתנו מקום לדבר מצוה להתיר בלא דעת הרבים מפני שהנודרים עצמם רוצים להתיר ויש מצוה בהיתר אבל הרבים שנדרו על דעתן איך יתירו שלא מדעת הנודרים עצמם כו' ועל מ"ש מנדד שהותר מקצתו שלא הותר כולו כשהו' בחרטה כבר חלק הרשב"א בזה כמו שהביא האדם וחוה נתיב י"ד סי' ז' ואם יתירו קצת ההסכמה זו שהוא שיוכל למכור בשכירות יהיה להם פתחון פה לעבור על מה שלא התירו כסברת מי שאומר שאפי' במה שהותר בחרטה אמרינן נדר שהיתר מקצתו הותר כולו והרי הותרה כל ההסכמה שיש בה גדר וסייג ולא נתבטל סבתה:

כתב עוד בנ"ד בנדרי צבור ע"י ב"ד לב ב"ד מתנה עליהם לבטל כשירצו כו' עד ולא ראיתי בשום מקום בנוסח ההסכמה שהתנו עליה להתירה וגם אם רצה לומר שהתנו על פה בפירוש כולם להתירה החכמים לא נמצאו בתחלת עשייתה והעושים אותה כתבו בפי' שלא ירצו לבטלה כו' ומה שהוא בכתב מבטל מה שהוא על פה והחכמי' עצמם בפרט החכם הגדול שבכלם הכותב פסק דין זה כתב שלעולם אין לה התרה והמבטלה חטאו ישא והפליג בדברים כמו שכתוב למעלה וא"כ איך התנו עליה להתירה ועוד ראינו כי הדברים מוכיחים שמה שאומרי' הגוים שכוונתם להחזיר אלא שימכרו הבשר בעדם בשכירות כדי להפרע משכירותם החוב הקדום שלהם טענת גניבה ומזוייפת היא וכמי שרוצה לסתום השמש בכברה שהדבר ידוע שהשכירות של אלו בעד מכירת הבשר לא יספיק אפילו לפרנסתם כ"ש לפרוע חובותם ונראה לעינים כי אין זה כי אם רוע לב להחזירם לאומנותם כבתחלה כדי שיהיה להם ריוח לפרנסת' ולפרוע החובות וזו היא טענה שאין עליו תשובה עד כאן תופס פסקכם:

וכבר ראיתי הסכמה חמורה מזו בירושלים תוב"ב מוסכמת מהנגיד וחכמי מצרים וקבלוה חכמי ירושלים כולם וקבלוה עד בא משיח צדקנו ככל אלות התורה ושלא יוכל שום חכם לבטלה או להורות להקל בה דור אחרי דור הם והבאים אחריהם עד בא משיח צדקנו וגדול הדור הקל בהתרתה והתירו באין פוצה פה ומצפצף על כך ואם יצטרך אפרסמה ואזי תב"ור וחרמ"ון ההרים הגבוהי יוכיחו בינינו על כל דברי הפסקים והיה זה שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף