אבקת רוכל/קנג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבקת רוכל קנג

סימן קנג

תשובתי על הפסק הנ"ל

נדרשתי לכתוב דעתי בפסק הכתוב לעיל והנני אומר כי מ"ש ובענין הגנות והפרדסים כו' ופסק הדין שישבע הר' יוסף כו' מאחר שהיתום בא עליו בטענת ודאי דבר פשוט הוא זה דאע"ג דקי"ל דאפטרופוס שמינהו אבי יתומים לא ישבע ה"מ בטענת ספק אבל בטענת ודאי דינו כדין שאר הנתבעים כמבואר בדברי הפוסקים ואע"פ שהיתום תובע הגנות והפרדסים וקי"ל דאין נשבעין על הקרקעות י"ל שהוא תובע סך ממון שקנה בהם הגנות והפרדסים והאפטרופוס מודה במקצת הממון וכופר במקצתו והרי זו תביעת ממון ונשבעין עליה ואפילו את"ל דכיון דהשתא גנות ופרדסים קא תבע מיניה תביעות קרקעות היא י"ל דע"כ לא אמרו דאין נשבעין על הקרקעות אלא שבועה דאורייתא אבל שבועת הסת נשבעין אף על הקרקעות:

ומ"ש גם בזה רצה היתום לגלגל עליו בשבועה כו' הדין עמו אפי' את"ל דאינו חייב אלא שבוע' הסת דהא קי"ל מגלגלין בדרבנן:

ומ"ש גם כי טען עוד היתום שהממון שלהם אשר נתעסק בו האפטרופוס עירבו עם ממונו ונתעסק בו יחד בשותפות והיה לוקח חלקו בריוח גם מהטענה הזאת נתחייב שבועה האפטרופוס וכמ"ש בטור ח"ה סימן ר"ץ כו' מ"ש בשם הטור כ"כ בשם הרמ"ה אבל מ"ש כן בשם הרמב"ם פ' י"א מהלכות נחלות וסמ"ג במ"ע סימן צ"ו ובש"ס פ' הניזקין לא מצאתי כן לא בדברי הרמב"ם בפ' ההוא וגם לא בפ' הניזקין:

ומ"ש עוד טען היתום שיעשה עמו חשבון כו' בזה אני אומר כי זה דוקא במי שמנוהו ב"ד אבל לא במי שמינוהו אבי היתומים וכן נראה מדברי הרב המגיד כו' אע"פ שיש מקום לבעל דין לחלוק ולומר שאין הכרח ממה שמדייק כיון דכתב המרדכי דבמינהו אבי היתומים צריך לחשב עמהם נתייפה כח הדיוקים ההם ומ"מ היינו לומר שראוי לחשב עמהם אבל אם אירע הדבר שלא דקדק בדבר ולא חשש לכתוב החשבונות אין לנו כח לחייבו ממון ולא שבועה:

ומ"ש עוד טען שהאפטרופוס השיא היתומה אחותו לבנו והוציא עמה הון עתק כו' יותר ויותר מעישור הנכסים שהניח אביהם הרבה מאד כו' לע"ד נראה כי עשה פשיעה גדולה כו' אין דעתי מסכמת בזה שאף אם נתן הרבה יותר מעישור נכסים רשאי היה כי אמדינן דעתיה שהיה נותן לה כ"כ וזה דעת הרמב"ם והראב"ד והרמב"ן וכן ה"ה שכן עיקר ואפי' אם נתן לה ביותר מדאי דאמדינן דעתיה אין זו פשיעה לחייבו לשלם והדין בין היתום ואחותו ובעלה:

ומ"ש והנה האפטרופוס להיות שראה בעצמו שלא היה יכול לעמוד בשום חלק מחלקי הדין הזה כו' ולכן החכים עם היתום לברר כל אחד מהם דיין כו' ולכן אני אומר שאין כח לשום אדם לבטל הפשרה ההיא כו' הדין עמו שמאחר שזה יחייב שבועה וכדי לסלק את עצמו משבועה קבל דיינים לפשר ביניהם ונטלו קנין על זה דבר פשוט הוא שהפשרה קיימת דאין שום אדם יכול לבטלה אם לא מדעת שניהם זהו הנראה לי הצעיר יוסף קארו

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף