אבקת רוכל/קיא
|
< הקודם · הבא > |
ד שאלה ראובן ושמעון יש להם כל אחד מהם בית בצד רשות הרבים זה כנגד זה ויש לרא' חלונות פתוחות מזה הבית לרשות הרבים וכנגד החלונות של ראובן הנז' יש לשמעון מקום מצד שכנגדו לבשל בו וטוען ראובן שעשן שמעון היוצא דרך החלונות שיש לו לש' במקום שהוא מבשל בו נכנס לבית ראובן מהחלונות שיש לו פתוחות לר"ה כנזכר ומזיקו הרבה ורוצה ראובן שיסתום שמעון חלונותיו במקום שהוא מבשל ויעשה באופן שלא יצא עשן יותר מאותם החלונות ושמעון טוען שהכותל אשר בו החלונות לראובן לא היה כך מקודם שהיה כנוס לפני' ואפי' שהיו בו חלונות לא היה נכנס העשן לבית ר' ואח"כ בע"ה הא' שמכרה לרא' הוציא הכותל מעט לחוץ לתקן הבית ומצד זה בא לו העשן שאם היה מני' הכותל כמו שהי' לא היה נכנס לו שום עשן וראובן טוען אמת שבעל הבית הראשון הוציא הכותל מעט לחוץ היום ט"ו שנה לתקן ביתו שהיה מעט מעוות מבפני' אמנם יש היום ט' שנים שקנה שמעון ביתו הנז' והיה מבשל במקום זה שהוא עתה מבשל אמנם היה מקום מקורה כנגד והנוכח והשאר היה מגולה והיה העשן יוצא דרך המקום המגולה ודרך חלון אחת שיש בכותל שהוא מבשל בו ואפילו שהוצא ראובן הכותל לחוץ והיה יוצא העשן של שמעון מהחלון שיש בכותל הנז' לא היה נכנס לביתו של ראובן אמנם עתה שמעון קירה המקום שהיה מגולה ועשאו כמין בית קטנה והגביה הכותל שהוא בר"ה כמו אמה וחצי ופתח בו שלשה חלונות לר"ה ומהם יצא העשן ויכנס לבית ראובן דרך החלונות שיש לו פתוחות לרשות הרבים וטוען ראובן שיסתום שמעון החלונות שפתח עתה מחדש היוצא מהם העשן ונכנס לביתו או יסיר התקרה שעשה לבית עתה מחדש ויניח העשן ליצא משם ומהחלק הראשונה שעדין היא פתוחה עכ"ל השאלה:
תשובה בענין היזק העשן כזה אם הניזק מעכב על המזיק יש לדון בדבר כי אע"פ שעשן הוא מהנזקים הגדולים עד שאמרו עליו שאין לו חזקה כדאיתא בפרק לא יחפור כבר כתבו שם התוס' והרא"ש והמרדכי בשם ר"ת דדוקא קוטרא דכבשן שהוא רב ומזיק ביותר והכי משמע בירושלמי אבל עשן הבא מחמת בית שמבשלי' בו משמ' דלא הוי בכלל זה ואע"פ שהרב חסדאי היה אומר דעשן הרגיל לעשות בתוך ביתו של אדם לתיקון מאכליו הוי בכלל קוטר' דגמ' ומה שפירש בו דעשן הכבשונו' לא בא למעט אלא אינו תדיר דוקא וכמ"ש הנמקי יוסף בשמו בפר' לא יחפור כבר כתב שם שלא היה כלול בדין וכתב עוד שאח"כ מצאו בטור חשן המשפט בשם הרמ"ה ז"ל שתנור שהיחיד אופה פתו וכן כירה כיון דלא שהא קוטריהו רובו דיומא לא תדיר הוא ומדברי התוס' והרא"ש והמרדכי הוא מבואר שכתב דוקא קוטרא דכבשן שהוא רב ומזיק ביותר ומשמע ודאי דלא בא למעט אלא עשן התנור וכירה שהיחיד מסיק לתיקון מאכלו ואע"פ שאפשר לומ' דהני מילי לענין דלא הוי עשן זה בכלל מה שאמרו קוטרא לית ליה חזקה אבל לעכב עליו לכתחילה אפילו בעשן כל שהוא מצי מעכב אך מהר"ר איסרלאן בעל תרומת הדשן בכתביו בסימן קל"ז הביא ראיות דאפילו לכתחילה לא מצי מעכב מיהו אי משום האי היינו סומכים על דברי הרמ"ה שכתב טור חה"מ דלכתחילה מצי מעכב בעשן שאינו תדיר להיות הרמ"ה רב גדול מפורסם בחכמה ודבריו מבוארים ודברי מה"ר איסרלן הם מדקדוק דברי הגהות המרדכי וגם הוא עצמו כתב שהפוסקים כדברי הרמ"ה אינו יכול לקרות אותם טועים ולדידן לכתחילה נמי פסקינן הכי וכ"ש לפי מה שדקדק הרא"ש בפרק לא יחפור מעובדא דרב יוסף דאמר אסיקו לי קור קור מהכא דכל נזק שידוע שאין המערער יכול לסובלו אע"פ שסובלין אותו שאר בני אדם אין לו חזקה נגד מערער זה וכך הם דברי הר"מ במז"ל בפ"א מה' שכנים בעשן כירה שהיחיד מבשל שם אם הניזק היה ניזוק ממנו אע"פ ששאר בני אדם יכולים לסובלו אין לו חזקה והא מיהא לפחות לכתחילה יכול לעכב עליו וכ"ש שבזמן הזה אין רוב בני אדם יכולים לסבול עשן כזה אבל מצד מה שטוען ש' שמצד שכותל ר' הוציאוה לחוץ בא לו העשן ואילו היתה כנוסה לפני' כבתחלה לא היה נכנס לו שום עשן ונראה מתשובת ראובן שגם הוא מודה שאם היה הכות' כנוס כמו שהיה מקודם לא היה מזיקו העשן נראה שאם כותל ראובן שהוציאוה היא בר"ה הדין עם שמעון לפי שכות' ראובן שהוציאוה לחוץ שלא כדין הוציאוה שאין אדם רשאי להוציא כתלו לר"ה ואע"פ שראובן זה לוקח הוא וקי"ל דטוענין ללוקח ובהדיא תנן בסוף פרק חזקת הבתים לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראו' הרי זו בחזקתה התם שאני משום דא"ל לוקח הראשון כונס לתוך שלו הוה וכדקתני לעיל מינה בסמוך אם רצה כונס לתוך שלו ומוציא אבל הכא שהלוקח מודה שהמוכרה לא הוציאו לחוץ ודאי דלא טענינן ליה שקרא ואין לומר דאכתי מצינן למיטען ליה שמא המוכר לא קנה מקום ר"ה דאין זכות הרבים נמכר וכדאית' בסוף פ' חזקת הבתים בעובדא דרבי אמי דידך לר"ה מפיק מאן מחיל גבך ואע"ג דאמרי' בפ' לא יחפור וצריכא דאי אשמעי' התם גבי ר"ה דאימור כונס לתוך שלו הוה אי נמי אחולי אחיל בני ר"ה גביה וכתבו התוס' אחולי אחיל גביה פירוש שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר כו' אלמא שאפשר למכור ר"ה י"ל דהרב אלפם והרא"ש לא ס"ל הכי שהרי השמיטו הא דקאמר אי נמי אחולי אחילי בני ר"ה גביה משמע שלא היו גורסים כן ואי נמי שהיו גורסים אותה בבני מבוי והרי להו ר"ה משום דרבים נינהו אע"פ שאין דינם שוה אי נמי הוו מפרשי לה בר"ה ממש וכדברי התוס' כדרך הוה אמינא איתמר ולא קי"ל הכי אלא כי ההיא דאמרינן בסוף פ' חזקת דגבי ר"ה אמרינן מאן מחיל גבך דהלכה למעשה הוא וכן פרש"י שם אהא דאמרי' בפ' לא יחפור אבל רבים מאן פייס ומאן שביק מאן פייס מי היה רשאי לקבל מעות ומאן שביק מי הוא שבידו למחול ולסלוח וכיון שכן בנ"ד אם כותל הנז' הוא בר"ה אין שמעון צריך לסלק היזק העשן המזיק לראובן מאחר שאילו לא הוציאו אותו כותל לחוץ לא היה מזיק העשן לראובן אע"פ שהיה שמעון מקרה המקום המגולה שבאותו בית הבישול וגם היה פותח השלשה חלונות שפתח בכותלו ואם ע"י כך היה מזיק העשן לראובן אפילו לא היו מוציאין הכותל לחוץ ודאי שצריך לסלק היזיקו ואם היה כותל ראובן המוצאת במבוי שאינו מפולש שטענינן לראובן זה שהמוכרה קנאה מבני המבוי שבני מבוי יכולים למכור זכותם כמבואר בסוף חזקת הבתים בעובדא דרבי אמי וצריך שמעון לסלק הזיקו ומיהו אם יתברר הדבר שלא מכרו בני המבוי זכותם למוכר בית זה לראובן א"צ לסלק הזיקו דאע"ג דטענינן ללוקח היינו בדבר שאפש' להיות אבל שקרא ודאי לא טענינן ליה נאם הצעיר יוסף קארו
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |