אבקת רוכל/עז
|
< הקודם · הבא > |
אנחנו העדים ח"מ נרשמנו לעדים בעת שצוה הר' ששון פרח נ"ע על, בניו ועל נכסי עזבונו בהיותו מוטל על ערש דוי וראינו והכרנו שהיה מיושב ומשופה על דעתו והשיב על הן הן ועל לאו לאו ואז כתבנו כל דבריו מפני שהיה מצוה מחמת מיתה וצוה ראשונה ואמר שהיה מוריש ונותן במתנה גמורה מעכשיו לכבוד רבי יוסף פרח בנו כל הבתים והקרקעות שיש לו בתוך העי' רודי"ס הן הבתים שקנה מן יאנ"י וירגו"טי הן הבתים שקנה מהאג"י ליטפ"י ומג' תוגרמים אחרים הן הבתים שקנה מן קא"די הוג"ה שדר בהם הר' משה דינרבו"נה י"ה והבתים שדר בהם מרדכי מונגאר"די והעליות שעליהם והבתים שקנה מרבי חיים לוי וחזקת חצר הבאש"ה וגם החנות שסמוכה לחצר הביש"ישטין וגם כל החנויות שתחת הבתים שלו כל הבתים הנ"ל והקרקעות עם העליות אשר על הבתים והמרפסאות והחצרות והתשמישין והמוצאות והמובאות מתהום ארעא ועד רום רקיעא הכל הוריש ונתן להר' יוסף פרח בנו מעכשיו לאחר מותו של הר' ששון הנ' ויצו שיזכה רבי יוסף הנז' בהן הן בלשון ירושה הן בלשון מתנה מעכשיו לאחר מותו כנ"ל ולאחר מות דונא פאלומבה אשתו של הר' ששון הנז' אמו של הר' יוסף הנז' בתנאים אלה אשר נכתוב בזה שהר' יוסף הנז' מחוייב להשיא את אחותו הבתולה לפי כבודו עוד שאם הר' יצחק פרח אחיו יתן להר' יוסף הנז' שלשת אלפים לבנים אז יתן לו הר' יוסף אחיו הנז' להר' יצחק הנז' הבתי' אשר קנה הר' ששון אביהם מיאנ"י וירגו"טי הנז' וזה יובן ג"כ אחרי מות דונא פאלומבא אשתו הנ"ל עוד בתנאי שיתן הר' יוסף הנז' לאחיו הר' שלמה פרח שנים אלפים לבנים מאותם השלשת אלפים לבנים שיקבל מהר' יצחק הנ"ל עוד בתנאי שלא יוציא את אחותו אשת הר' יוסף הכהן י"ה מן הבית שדרה בה כל זמן רבי יוסף הנז' לדור שם וכן באופן זה לא יוכל להוציא את דונא אורו בתו כל זמן שתרצה לדור בבית שדרה עתה בה וכן להר' יצחק פרח אחיו לא יוכל להוציאו מהבתים שדר בהם עד שיחזיק בבתים של יא"ני וורגו"טי באופן הנז"ל עוד צוה בפנינו הר' ששון הנזכר לדונא פאלומבא אשתו שלא תוכל לתת שום מתנה בחייה ולא בעת מותה מהקרקעות הנז' ושלא תוכל למנות שום אפטרו' על הבתים הנז' כל ימי חייה אלא לר' יוסף בנה הנ"ל וכן בפנינו העדים נתרציתה דונא פאלומבא הנז' בכל מה שנ"ל שצוה עליה כהר' ששון בעלה הנז' ורצה הר' ששון הנזכר שיהיו כל התנאי' הנזכרי' שרירים וקיימים כתנאי בני גד ובני ראובן הן קודם ללאו כו' עוד צוה הר' ששון הנזכר לבניו ואמר שהוא חייב להר' יהודה גיק"ו אלף לבנים פחות ששה עשר אשפר"וס שהם תשע מאות ופ"ד לבנים ואמר שיש להר' יאודה גיק"ו הנזכר משכונות על הסך הנזכר וצוה להר' יצחק בנו שיפרע להר' יאודה גיק"ו הנזכר שש מאות לבנים והשלש מאות ופ"ד לבנים הנשארים יפרעם הר' יוסף בנו להר' יהודה הנזכר כל הדברים הנזכרים אמר וצוה הר' ששון הנזכר בהיותו מצוה מחמת מיתה ואנחנו העדים יודעים ומעידים בעדות ברורה איך הר' ששון הנזכר מת מאותו חולי שהיה בו בשעת הצוואה ולא נעתק מאותו חולי לחולי אחר ועל זה כתבנו וחתמנו זכרון עדות מכל מה שנ"ל היום יום ב' י"א ימים לחדש סיון שנת הש"י לבריאת עולם והכל שריר ובריר וקיים:
אנחנו החתומים למטה העתקנו שטר זה מהשטר הראשון ועמדנו על חתימ' שני העדים החתומים בשטר הראשון שהם הר' חיים אלפו"אל והר' חיים באש"אן ונתברר אצלנו חתימות העדים הנזכרים לעיל וחתמו לדיינים פלוני ופלוני:
בהיות שבאו לדין הר' יצחק פרח והר' יוסף אפומא"דו ותבע הר' יוסף מהר' יצחק שמכר לו הבתים שירש מאביו וקנה אותם בחזקה ובקנין סודר בפני עדים ונתן מעות ותובע הר' יוסף שיתן לו השתים שקנה לדור במקצתם אשר אינם משועבדות למשכנתות וילך עמו לבית הקאדי לכתוב חוג"יט כמו שיש לו שטר בדיני ישראל כי כן נתחייב לו השיב הר' יצחק ואמר האמת כדברי הר' יוסף שמכרתי לו הבתים בקנין גמור והחזיק בהם כו' אמנם אמי אינה רוצה שאמכור הבתים ואני משועבד לאמי בירושת הבתים האחת מכח שטר צוואה שצוה אבי הר' ששון נ"ע לפני מותו חזר הר' יוסף ואמר שכשנגמר הקנין בענין הבתים נתחייב' לי שתעשה עם אמך ועם אחיך ועם אחיותיך שלא יעכבו במכירת הבתים ואתה נתחייבת לי בעד אמך ואחיך ואחיותך השיב הר' יצחק ואמר שלא נתחייב בעד אמו ואחיותיו אלא אמר שילך לדבר לאמו על זה שתתרצה במכירת הבתים עד כאן טענות השני בעלי דינין הנזכרים למעלה:
אחרי החפוש והחקירה בטענות הנ"ל נראה לנו ח"מ שמה שמכר הר' יצחק מכירתו מכירה ויהיו הבתים קנויים מעכשיו להר' יוסף אחרי מות אמו של הר' יצחק אמנם תוך זמן זה לא יוכל להכנס בבתים עד שתמות אמו של הר' יצחק הנ"ל ועוד בכח חרם ונידוי שהר' יצחק ילך ויפייס את אמו אם בדברים ואם בממון כדי שתתרצה במכירה הנ"ל ואם לא תתרצה אמו אין עוד שום חיוב על הר' יצחק הנז' דאטו תרקבא דדינרי יהיב לה כו' ועוד גזרו שאם אמו של הר' יצחק הנז' תתרצה במכירת הבתים לאדם אחר שלא יועיל זה לקונה אחר מפני שקדם הר"י בקנית הבתים והר"י מכר לו הזכות שיש לו מעכשיו וגוף הקרקע הוא שלו כמו שנראה מדברי הצוואה עוד גזרו שהר"י ישלים לפרוע שאר מעות הבתים להר"י באופן וסדר שהתנו ביניהם בעת המכירה טען הר' יוסף ואמר בעת המכירה התניתי עם הר' יצחק הנז' שיהיו המעות ביד שליש כל עוד שלא תתרצה הזקנה אמו ואחיותיו של הר"י הנזכר במכירה הנז"ל ועל זה הביא עדים והעידו הר' חיים אלטור טו"שו והר"י אלחנא"טי איך בעת שנגמר מקח הבתים שמכר ה' פרח לה' יוסף הנז' היו התנאי שיעשה הר' יצחק הנז' עם אמו ועם אחיותיו ואחיו שיתרצו במכר הבתים ההם ואם לא יתרצו אמו ואחיותיו של הר"י הנז' ישארו מעות המכר ביד הר' חיים אלטורש"וש כל עוד שלא נתרצו אמו ואחיותיו של הר"י הנז' ולהיות שהעידו עדים הנ"ל מה שנראה לנו גזרנו שיכתוב הר"י הנז' החוגי"ט ביד הר' חיים אלטורש"וש עד שתתרצה הזקנה הנז"ל באופן שלא תשאר שום תביעה וערעור על הבתים הנ"ל כמו שהתנה בשעת הקנין ולהיו' ענין זה פשוט ואין צורך להאריך עליו בראיות גזרנו הנ"ל חיים אלפואל חיים בר יעקב באסאן זלה"ה:
ראיתי דברי בעלי הריב הרשומים באגרת הזאת והצד השוה שבשניהם שאינו יכול הר"י הנ"ל למכור הבתים הנ"ל שלא ברצון אמו אלא שנתחייב הר' יצחק הנ' בכח קנין לעשות שתתרצה אמו במכירת הבתים ועל פי טענות שתי הכתות אני דן שאין מכירתו שמכר הר"י הנז' שלא ברצון אמו כלום אלא אם תתרצה אמו במכירה הנזכר אבל מחוייב הר"י הנז' לרצות את אמו כדי לעמוד בדבורו ואם לא יתרצה מה יש לו לעשות ודאי דלית לי' אפי' מי שפרע ומינה שאם מכר הר"י הנז' הבתים הנז' לאיש אחר ברצון אמו שמכירתו מכירה גמורה שיכול לומר לזה נתרצתה אמי ולזה לא נתרצתה אמי ומה שכתבו החכמים החתומים לעיל שהר"י זכה בגוף הקרקע מעכשיו והפירות לאחר מות אמו מכח לשון הצוואה לזה אני משיב שודאי בכאן טעה הקולמוס כי נשתקע הדבר ולא נאמר זה בלשון הצוואה כלל אלא אדרבא מלשון הצוואה משמע שלא יזכה הר"י הנז' כלל ועיקר בבתים אלא אחרי מות אמו דוקא שכן כתוב בלשון הצוואה וזה יובן ג"כ אחרי מות דונא פאלומבה אשתו ואם לא דמסתפינא הייתי אומר שאפי' אם תתרצה אמו שיזכה הר"י הנזכר בבתים הנז' בחייה לאו כל כמיניה שהרי לא רצה האב שיזכה הבן בבתים אלא אחרי מות אמו דוקא ולא תלה הדבר בדעת אשתו אלא במיתתו דוקא לפי שידוע לאב טיבו של בן לפיכך האריך הענין ולא רצה שיזכה הבן בבתים אלא אחרי מות אשתו דשמא מן שמיא ירחמו עליה דבן הנראה לע"ד כתבתי אני הצעיר המר והעלוב מרדכי בכ"ר אברהם טוול"י זלה"ה:
תשובה המכר הזה אינו כלום ואם ירצה הר' יצחק למכור לאחר ברצון אמו יכול למכור שלא נתכוון האב אלא לרצות את אשתו והרי נתרצית והחכמים החותמי' לעיל יצ"ו נתחלף להם קנין יוסף בקנין יצחק זה אינו שהרי בקנין הר' יוסף אמר בלשון מעכשיו ובקנין ה' יצחק אמר אז יתן לו ולא כתב מעכשיו משמע שלא קנה יצחק הנז' גוף הקרקע אלא אחר מיתת אמו נמצא שמכר דבר שאינו שלו הנלע"ד כתבתי:
דוד בן אבי זמרה
דברי הרב האלוף י"א ודברי החכם הפוסק לבעל המכירה הלא הם כתובים חצובים הדין והאמת לאמתה של תורה גמרא וסברא ואיני רואה שום צד זכות שיזכה הר' יצחק בבתים הנז' כי לא הקנה אותם אליו אביו אלא בתנאי אם יתן שלשת אלפים לבנים להר' יוסף אחיו ואחרי מות אשתו ואם ה' יוסף נתנם אליו בחיי אשת המת הרי שינה מדעת הנותן כי כמה פעמים נזכר בשטר הצוואה שדקדק המת וקפד לבלתי היות לאיש שום מתנה מהמתנה כי אם אחרי מות אשתו וכמעט היה יכול המתעורר למצוא פתחון פה לבטל כל המתנות אשר נתנו להר' יוסף אחרי כי לא קיים תנאי הנותן שהרי מכר ונתן קודם מיתת אמו ואביו הקפיד על זה קפידא רבה בלי ספק וגם לאשתו הזהיר שלא תתן במתנה ולא תמנה אפוטרופוס על הקרקעות זולת הר' יוסף ואם כן איך תוכל להתרצות בזכיית בנה יצחק ובקניית הר' יוסף אפומא"דו או זולתו ולכן איני רואה שום צד להעמיד מקח זה ביד הר' יוסף אפומא"דו אבל בטל הוא מעיקרא והיה כלא היה נאם הצעיר
בנימין בכמה"ר מאיר הלוי זלה"ה
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |