אבקת רוכל/סה
|
< הקודם · הבא > |
זהו העתק שכתב יד החכם השלם האלוף כמהר"ר מאיר אשכנזי ה מפדובה
מרחוק אקרא שלום לחבור' קדישא שבעי' קאנדייא יצ"ו שמועה שמעתי ותרגז בטני שאחד מתושבי עירכם דמות רוחיה הוא דנקטיה להעמיד ארי של אבן על ההיכל מקום אשר כל העם משתחוים כנגדו ומקלו יגיד לו כאשר לפי דיני הגמ' מינא להקל כי אין איסור כי אם בפרצוף אדם גם בבית הכנסת מינא לו סמך היתר מההיא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דהוה ביה אנדריעי כו' ובאמת הבניין הזה חשוב לדחות דברי רבינו אלייקים הנזכר במרדכי בפרק כל הצלמים שצוה להסיר צורו' נחשים ואריות שציירו בבית הכנסת באקלונייא וכמו שהביאו האלוף מוהר"ר אליהו קאפסאלי י"ה בפסקו ומי טוהר שפך שם וההוא גברא כתב שהמרדכי אינו מסכים לדבריו כאשר הביא אחריו דברי הרמב"ם שהעלה דיני הגמרא ואני אומר שהבל יפצה פיהו שהרמב"ם אינו מדבר בבית הכנסת אשר עליו בנויים דברי הר' אליהו שהעם משתחוים שם ונראה כמשתחוה לצורה וכן דברי מהר"מ במחזורים אין העם משתחוים כנגד המחזורים אשר בהם קוראים פיוטים לבד כסדר האשכנזים כי מהר"ם היה באשכנז וכדי להשיב אחור דברי המתירים לפניכם התשובה של רבינו אליקים הנזכר לעיל בארוכה כאשר היא לפני עם יתר דברים בספר אשר בו חדושי המרדכי שאינם בספר המרדכי המפורסם וז"ל בספר ההוא ועל פי הראיות האלה צוה להסיר צורו' אריות ונחשים שציירו בבית הכנסת בקאלונייא הנה נעתקתי הדברים כצורתן וכהוייתן ואם יש קצת טעיות בספר נקל למבין יתקנם הרי לפניכם שאסור אף שעל המעילים שאין בהם צורות בולטות וכן נר' מדברי הרמב"ם בפ"ג מה' ע"ז שהצורו' שרוקמים באריגה לא חשיבי בולטות ופי' גלופא ואטומא גלויה וסתומה היינו בולטת ושוקעת דגלופ' היא כתרגומו של פתוחי חותם בפרש' תצוה שתרגם כתב מפורש דנלף דעזקא ופרש"י שם ואף כי פירוש בחותמא שהם חרוצים לסתום מ"מ דגלף ר"ל בגילהיו של עזקא שהוא כתב מפורש אחר החתימה ועזקא ר"ל חותם חרוץ וקל להבין ואטומא הוא ההפך א"כ אסור בין בולטת בין שוקע' וכן מפורש במרדכי פרק חזקת הבתים וכן רמז בסוף באומרו דהתם יש לפעמים צורות שאינם בולטות ואל יטעה אתכם לשון הספר שאמר וז"ל מכאן מצינו למדים שאסור לעשותן כו' דנראה שאסו' דוקא לעשותן שהרי תכף אח"כ כתב וז"ל ויש לחוש לכך דתנייא ישב לו קוץ כו' שנראה כמשתחוה כו' א"כ אסור אף להניח במקום השתחוייה אף אם אחרים עשו מאחר שטעמו משום חשדא שנר' כמשתחוה והנה הרב הזה רמז רמז בראש דבריו שהוא אמת באומרו איך ישנו מה שלא נהגו ובה אמינא אף אנא על ההוא גברא איך ישנה מה שלא נהגו ואף לא להתגאות לפני בוראנו דהנהו מעילים רק לכבוד עינימו בהיותו סימן דגלו מה לו פה ומי לו פה כי יחצוב לו במקום קדוש דגלו ואפשר ליישב ולומר דההוא אנדריטא דבי כנישתא דשף מדוכתיה ויתיב בנהרדעא לא הייתה עומדת במקום שהעם משתחוים כנגדו רק אמרי בי כנישתא או באיזה זוית שהעם אינם משתחוים כנגדו ואפי"ה אם לא היה היכא דרבים שכיחי שם היה אסור משום חשדא כמו טבעת של חותם שם ואף כי נאמר בטא שלפי התלמוד שלנו הוא מותר הלא כתב הרב שמצא לו סמך אסור מן מכילתא ואין דבר חדש לנהוג כספרים חצונים כנגד התלמוד שלנו ובפרט לחומרא כי כן כתבו התוס' בסוף פרק כל שעה שבהרבה דברים אנו נוהגים ע"פי ספרים חצונים כנגד התלמוד לכן אני אומר כל המשנה ידו על התחתונה ובכן אני התרה באיש ההוא ובשיעתו שלא יעשו כדבר הרע הזה ואם לא ישמעו בקולי אחשוב הדבר לאפקרותא ואשמיע עליהם דברי' עם חברי אשר לא ייטיבו בעיניהם:
(הגהה על המעילים שנותנים על הבימה או על הקתררעות של המילה ויש בם צורות עופות דגים וסוסים וארי אם מותר או לאו דדרשינן בפרק כל הצלמים דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל כו' ומסקינן שאני רבן גמליאל דאחרי' עשו לו כו' התם בחות' בולט ומשום חשדא כדתנייא כו' ומי חיישינן לחשדא והא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא ואוקמי ביה אנדריטא והוו עיילי ביה אבוה דשמואל ולוי ומצלי ביה ולא חיישי לחשדא ומשני רבים שאני והשתא נמי בבתי כנסיות שלנו בכפרים שיחידים מתפללים שם יש לחוש בחשדא ואפילו בבית הכנסת של קאלוניא ומגאנצא פעמים שיחידים נשארים ומתפללים והוי איסור ואע"ג דאמרינן התם הני ג' דחשיבי ציירי ופלחי כגון חמה ולבנה וצורות דיירקון מיהו הא אמרינן התם למפלח לכל מה דאשכחי פלחי והואיל והן עובדים לכל הצורות היה לחוש לחשדא דהא אנדריט' בכרכים לא פלחי ליהו כדאמרי' בריש פרקין ונהרדעא כרך ואפי"ה אי לאו דרבים שכיחי חיישי' לחשדא והואיל ובכפרי' פלחי ליהו מאי וכתב רבינו אליקים איך ישנו מה שלא נהגו ואף על פי שכונתם להתנאות לפני בוראנו הרי הזהרנו לא תעש' לך פסל ותנייא לא יעשה לו גלופא יכול יעשה לו אטומא ת"ל וכל תמונה לא יעשה אטומא יכול יעשה מטע ת"ל לא תטע לך לא יטע לו מטע יכול יעשה לו של עץ ת"ל כל עץ מסקנא לא יעשו תמונ' יכול יעשה דמות בהמה חיה או עוף ת"ל תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כו' מכאן מצינו למדין שאסור לעשו' כו' ויש לחוש לכך דתניא ישב לו קוץ בפני ע"ז לא ישחה ויטלנה מפני שנרא' כמשתחוה והתם יש גם לפעמים צורות שאינן בולטים עכ"ל:)
ועתה אספרה נא לכם את אשר קרה פה פדוואה בימי הזקן האור הגולה רבינו יודה מינץ זלה"ה ולדעתי שאז נמצא פה כמוהר"ר יהודה דאלמיכיע היושב בשבת תחכמוני בעירכם אך היה אז בחור יושב לפני רבו וראה אף הוא כל הדברים היה פה איש עשיר ותקיף שמו היר"ץ ווערטי"ם ושמו נודע בשערים והיה תמיד איש מלחמה לגאון הזקן מורינו ורבינו רבינו יודה מינץ זלה"ה ולבנו מורינו ורבינו חמי הגאון כמוהר"ר אברהם מינץ זלה"ה ועשה פרוכת נאה מאד מרוקם במרגליות ורקם עליו צורת צבי שהיתה הארמ"ה שלו והיתה הצורה בולטת מחמת המרגליו' ובקש להשימו בבית הכנסת במועדים והזקן מיחה בו והוא מרוב עשרו ותוקפו לא השגיח בו להיותו בעל מלחמתו ומצא לו בעושרו רבנים עוזרים לו אשר הגיעו לו ראיות להתיר מן התלמוד כנדון שלכם ובחוזק יד שם אותו בבית הכנסת ויצא הזקן מבית הכנסת בחרי אף ונתרבו הקטטות מאד בגלל אלה ואפ"ה עתה בזמני קמו הירשים של כמ"ר הרי"ץ הנ"ל להשימו בבית הכנסת ולא רצו לעשותו בלתי רשותי וצויתי להם לכסות בנייר הצורה ההיא ושמעו בקולי ברוכים הם וברוך טעמם והנדון שלכם הוא גרוע יותר ויותר שיהיה דבר קבוע שם על ההיכל תמיד וצורת אריה שהוא א' מצורת המרכבה אף כי אין איסור כי אם ארבעתם יחד מ"מ הדבר מכוער לכן אוהבי עמדו בפרץ ולא תניחו להביא תועבה לבית ה' ואשר התחיל בעבירה יחיש לעצמו ויסו' מן הדרך המעוקם הזה ולא יטריח בתי דינין להשמיע עליו קול אלה ח"ו וכבר ראיתי נפלאות מתורת הרב המובהק מוהר"ר אליה קאפסאלי י"ה אשר קנא לאלהיו ואסר ומחה בידו וכתב לאיסור ואמינא ליה יישר ואלהי ישראל יברך אתכם ותראו בנחמה אמן:
כה מעתיר הטרוד בילדי הזמן מאיר בכמהר"ר יצחק ז"ל קצענלגבגן מפדואה
עידי ההעתקה אברהם בן שושאן גם אני שלמה יינייטי
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |