אבקת רוכל/ל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סימן ל
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא > |
ילמדנו רבינו חטים ששולקים אותם הגויים עד שמגיעים למאכל בן דרוסאי וחוזרים ומייבשים אותם כדי לעשותן גריסין ושוב אינם נאכלים אלא ע"י בישול אחר מוקימנא להו למאכל בן דרוסאי או דילמא כיון שנתייבשו כולי האי חזרו להתירן הראשון:
תשובה: (א"ה התשובה לא מצאתי ראשיתה וממקום שמצאתי כתבתי) ומ"מ בשעת הדחק שהוא ערב שבת או ערב י"ט או שיש הפסד מרובה בדבר כיון דמידי דרבנן הוא כדאי הם הנך רבוותא דשרו לסמוך עליהם עכ"ל שם ובכ"הג נראה לומר בנ"ד דכיון דאיסורא דרבנן היא ויש מתירים הני חטים כיון דמתייבשין כ"כ דאינם נאכלים אלא ע"י בישול אחר והבשול הא' אינו ניכר בהם מותרים ואפשר שאפילו האוסרים בתבשיל יתירו באלו החטי' כיון שאינן נאכלין אלא ע"י בישול מחדש נאם הצעיר יוסף יוסף קארו
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |