אבני שוהם

ספר
אבני שהם

בתוכו יתבארו בס"ד שבעים כללים
על כללי הש"ס
מסודרים דבר דיבור על אופניו

אשר יגעתי ומצאתי בעזה"י
וגם חקרתי בקט שכלי אנכי הק' והצעיר שבתלמידים
משה
בהמנוח היקר כה' דוב בער ז"ל מק"ק אוהעל

אונגוואר
בשנת תרכ"ה לפ"ק

געדרוקט בייא קארל יעגער

תוכן עניינים[עריכה]

מודעה

כלל א: בו יבואר כלל חדש בשם שו"ת מוצל מאש דבספק מצוה אפילו בדרבנן אזלינן לחומרא וגם דברי הרמב"ם דסובר ספיקא דאורייתא מן התורה לקולא
כלל ב: בו יבואר כלל גדול בדין ספיקא דרבנן לקולא
כלל ג: בו יבואר כלל חדש בשם הר"ם בענין איתחזק איסורא וענין חדש בדין היכא דנפל הספק בדאורייתא ונתגלגל לדרבנן
כלל ד: בו יבואר האי כללא ס"ס נגד חזקת איסור אי מהני או לא
כלל ה: בו יבואר כלל חדש בענין ספיקא דממונא ובדין איני יודע אם נתחייבתי
כלל ו: בו יבואר סברא חדשה אי יכול לומר אינו רוצה לזכות בדבר מכח קים לי לחוב לבע"ח שלו
כלל ז: בו יבואר הא דאמרינן בכל מקום דאוקי הספק אחזקה אי אזלינן בתר שנולד הספק או בתר שנודע הספק
כלל ח: בו יבואר כלל גדול בדין בעיא דלא אפשטא אי מהני תפיסה או לא
כלל ט: בו יבואר כלל גדול בדיני תפיסה וסברא מחודשת במיני מיגו
כלל י: בו יבואר הא דקי"ל בשתי כתי עדים המכחישים זה את זה דאין להאמים לבתראי במיגו דפסלו לקמאי בגזלנותא
כלל יא: בו יבואר סברא חדשה בשם הר"ן אע"ג דמיגו במקום חזקה לא אמרינן אבל מיגו דאי בעי עביד אמרינן אף שהוא נגד החזקה
כלל יב: בו יבואר כלל גדול בדיני דאי אפשר בתקנת חכמים דלא אמרינן רק להחזיק אבל לא להוציא
כלל יג: בו יבואר כלל חדש בענינא דחזקות
כלל יד: בו יבוארו דברי התוס' במסכת בבא מציעא (דף ק. ד"ה הא) שכתבו דאוקי הפרה בחזקת מעוברת
כלל טו: בו יבואר האי כללא בשם רבותינו בעלי התוס' דהיכא שנעשה מעשה לפנינו לא מוקמינן אחזקה וסברא מחודשת בשם הגאון בעל נודע ביהודה
כלל טז: בו יבוארו דברי הריב"ש בתשובה (סימן שעט) אם חזקת חי וחזקת אשת איש כשני חזקות נחשבין או לא
כלל יז: בו יבואר כלל חדש בענינא דחזקות בשם הרשב"א וסברא מחודשת בענין חזקת ממון דהיינו חזקת מארי קמא
כלל יח: בו יבואר סברא חדשה בשם רבותינו בעלי התוספות (כתובות עו. ד"ה חדא) בענינא דחזקות
כלל יט: בו יבואר סברא חדשה בשם הש"ך ושו"ת מוצל מאש בענין חזקת ממון
כלל כ: בו יבוארו דברי התוס' פ"ק דמציעא (ב. ד"ה יחלוקו) אי הנפקד חשיב תופס בחזקת שניהם אי הוי חזקה גמורה או לא
כלל כא: בו יבואר כלל חדש בשם הרמב"ן דבעל השטר חשיב מוחזק וגם דברי התוס' בגיטין דעבד כנעני חשיב מוחזק בעצמו אי כלל היא בכל מקום או לא
כלל כב: בו יבואר הא דקי"ל דאין הולכים בממון אחר הרוב וכמה סברות חדשות בענין זה
כלל כג: בו יבואר סברא חדשה בשם הר"ן דהיכא דאיכא תרי מיעוטא איתרע לה רובא
כלל כד: בו יבואר סברא חדשה בענין עד אחד נאמן באיסורין
כלל כה: בו יבואר סברא חדשה בשם רבותינו בעלי התוספות (יבמות פב.) דבתערובות לא שייך לומר דאוקי בחזקת היתר
כלל כו: בו יבוארו דברי המרדכי פ' אין צדין שהעלה דגם רב אשי דאמר בדשיל"מ אף בדרבנן לחומרא היינו רק היכא דאיכא חזקה לאיסור
כלל כז: בו יבואר סברא חדשה בענין דבר שיש לו מתירין בשם הגאון בעל הצל"ח
כלל כח: בו יבואר האי כללי אי רוב מהני בדבר שיש לו מתירין
כלל כט: בו יבואר סברא חדשה בענין דבר שיש לו מתירין בשם הרמב"ן והר"ן
כלל ל: בו יבואר סברא חדשה בשם התוספות במסכת מנחות (עא: ד"ה ומתירין) בענין הא דקי"ל דהקדש הוי דבר שיש לו מתירין ע"י חילול
כלל לא: בו יבואר כלל חדש בשם המהרש"ל דבדבר שיש לו מתירין אמרינן כל דפריש מרובא קא פריש ולא גזרינן שמא יקח מן הקבוע
כלל לב: בו יבואר ענין חדש בענין ביטול אסורין דהיכא דלענין אכילה נתבטל תו לא שייך לומר דאסור בהנאה
כלל לג: בו יבוארו דברי המרדכי פ"ק דשבת שכתב שהיכא דהדבר לא היה מבורר מעולם בפני עצמו בטיל אפי' בדשיל"מ
כלל לד: בו יבוארו דברי המרדכי בחולין דהיכא שתחילת ביאתן לעולם ע"י תערובות לא מהני ביה ביטול
כלל לה: בו יבואר כמה סברות חדשות בדינא דמין במינו לא בטיל
כלל לו: בו יבואר סברא חדשה בשם הריטב"א (ע"ז עד) דהא דרב ושמואל סוברים מין במינו לא בטיל אינו רק מדרבנן
כלל לז: בו יבואר כלל חדש בשם הראב"ד דבשל עכו"ם לא מהני ביה ביטול משום שלא יפרוצו
כלל לח: בו יבואר כלל חדש בבשר וחלב אי יש בישול אחר בישול
כלל לט: בו יבואר כלל חדש בשם הט"ז כלי ישן האיך יכול לקבל הבליעה בתוכו כיון שהוא שבע מלבלוע
כלל מ: בו יבואר הא דקי"ל דאין מבטלין איסור לכתחילה כמה סברות חדשות בענין זה
כלל מא: בו יבואר ענין חדש אם מותר לבטל איסור בשבת וסברא מחודשת בהא דקי"ל דאסור לטבול כלים ביו"ט משום דהוי מתקן
כלל מב: בו יבואר כלל גדול בשם התוס' מסכת תמורה (ל. ד"ה ואידך) בדיני ברירה
כלל מג: בו יבואר סברא חדשה בשם הגאון בעל כרתי ופלתי (ס"ס קיא) בדיני דשתי קדירות של היתר שנפל איסור לאחד מהן
כלל מד: בו יבואר האי כללא דאין אדם משים עצמו רשע וכמה סברות חדשות בענין זה
כלל מה: בו יבואר האי כלל דמודה בקנס פטור וכמה סברות בענין זה
כלל מו: בו יבואר ענין חדש בדין המקדש בלא עדים בשם הרשב"א (קידושין מג.) ומהרי"ט (שם)
כלל מז: בו יבואר הא דקי"ל דאין נשבעין רק על דבר שבמידה ושבמשקל ובמנין כמה סברות בענין זה
כלל מח: בו יבואר סברא חדשה בהא דקי"ל דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות
כלל מט: בו יבואר ענין חדש בהאי דינא דטענו חיטין והודה לו בשעורין
כלל נ: בו יבואר כלל גדול בשם הנמוקי יוסף בדינא דהילך
כלל נא: בו יבואר ענין חדש אי בחוב דרבנן שייך שבועת מודה במקצת, וגם אי בהודאת עדים צריך להיות הכפירה שתי כסף
כלל נב: בו יבואר ענין חדש בדינא דמתוך שאינו יכול לישבע משלם
כלל נג: בו יבואר סברא חדשה בהך ענין דמתוך שאינו יכול לישבע משלם אם הוא מדאורייתא או מדרבנן וגם סברא חדשה בשם הר"ן
כלל נד: בו יבואר הא דקי"ל דנוגע פסול לעדות מאיזה טעם פסול
כלל נה: בו יבואר ענין חדש בשם הרא"ה אם נאמנים קרובים להעיד על עדים כשרים שכך וכך העידו
כלל נו: בו יבואר הא דקי"ל דעדות בעינן שיאמרו דבר שלם ולא חצי דבר
כלל נז: בו יבואר כלל גדול בדיני הזמה בשם הרב בעל מגדול עוז (פכ"א מהל' עדות ה"ה)
כלל נח: בו יבואר כלל חדש בשם הנ"י אי בממון בעינן נמי כאשר זמם ולא כאשר עשה
כלל נט: בו יבואר ענין חדש בהא דקי"ל היכא דיש בני חורין אצל הלוה אינו יכול לומר הנחתי לך מקום לגבות רק כשיש ביד הלוה קרקעות אבל לא מטלטלין
כלל ס: בו יבואר ענין חדש בהאי דינא דהמוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול
כלל סא: בו יבואר האי כלל דקי"ל כר"י דאמרינן זמנו של שטר מוכיח
כלל סב: בו יבואר כלל גדול בדיני שליחות
כלל סג: בו יבואר סברא חדשה בשם הגאון בעל משנה למלך בהאי דינא דקני את וחמור
כלל סד: בו יבואר דברי המרדכי במי שהקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם עם דבר הבא לעולם
כלל סה: בו יבואר דברי המרדכי פ' יש נוחלין שכתב דאע"ג דאין מקנה דבר שלא בא לעולם מ"מ כשאמר לכשיהיה בעולם קנה
כלל סו: בו יבואר סברא חדשה בשם המשנה למלך (פ"ד מהל' אישות ה"ז)
כלל סז: בו יבואר ענין חדש בשם שו"ת מהר"ם אלשיך (סימן ז) אי מעות לרווח הוי כמו דקל לפירותיו
כלל סח: בו יבואר האי כללא דאמרינן הפקר ב"ד הפקר וכמה סברות נכבדות בענין זה
כלל סט: בו יבואר ענין חדש אם יש מחלוקות בין הצדדים ולאחד יש ספק קנין דאורייתא ולחד יש ספק קנין דרבנן דנותנין לאותו שיש לו קנין דאורייתא
כלל ע: בו יבואר ענין חדש בטעמא דמחילה בטעות הוי מחילה משום דהוי כהפקר

· מעבר לתחילת הדף

אבני שוהם

תוכן עניינים[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש