אבני נזר/יורה דעה/תנג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה תנג

סימן תנג

ב"ה יום ועש"ק ... תרנ"ד לפ"ק.

לכבוד האברך המופלג החו"ב מוהר"ר רפאל זאב נ"י:

א[עריכה | עריכת קוד מקור]

א) אשר הקשית על ספר היראים סימן ד"ש דתניא בספרי כי יהי' בך איש וגו' איש פרט לקטן ואע"ג דאסור להכניס כלים קטן מותר גזירת מלך הוא. וקשה לך אמאי הוצרך לומר מצד גזירת מלך הלא יכול לומר דממעט קטן פחות מבן ט' דאינו מטמא בקרי. קושיא זו אינה כלום. דכל היכא דממעטינן איש פרט לקטן ממעטינן עד בן י"ג. וה"נ משמע איש פרט לקטן עד בן י"ג ואף דמטמא בקרי. ובאמת בסוטה דממעטינן קטן מאיש. דעת רמב"ם דוקא פחות מבן ט'. אך דעת תוס' אינו כן. ופשוט דהיראים כתוס':

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב) אך בגוף דברי היראים הי' נ"ל דיש חילוק בין כלים טמאים לקטן. דהא דאסור להכניס כלים טמאים הוא למקדש. דזה נלמד מפסוק ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו [ויקרא י"ז ט"ז] וזה מיירי במקדש דוקא. ובמחנה לוי' לא מצינו שיהי' אסור להכניס וי"ל חילוק בין מקדש למחנה לוי'. הרמב"ם בספר המצות מנה שתי מצות. הא' שטמא לא יכנוס בעזרה משום ולא יטמאו את מחניהם והב' שטמא לא יכנוס למחנה לוי' משום לא יבא אל תוך המחנה. וממילא במכניס במחנה שכינה יש איסור דהא עכ"פ הוא מטמא את המחנה ועובר משום ולא יטמאו את מחניהם. אבל במחנה לוי' אינו מוזהר רק על ולא יבא אל תוך המחנה. היינו דטמא לא יבוא אל המחנה. והא המכניס אינו טמא:

ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ג) וראי' לזה מהא דמת מותר להכניסו במחנה לוי' שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחיצתו. הרי אף דמת עצמו הוא טומאה היוצאה מגופו כמ"ש הש"ס חולין (ע"א:) וטומאה היוצאה מגופו אסור במחנה לוי'. הרי דעל המכניס אין איסור במחנה לוי' ואף דלר' יהודה בפסחים דדריש הא דלא יטמאו את מחניהם ליתן מחנה לזה ומחנה לזה. ומ"מ מותר להכניסו במחנה לוי'. יש תירוץ אחר ואין להאריך]:

הק' אברהם.

לשון תשובה הנוכחית איננה לשון כ"ק אדמו"ר המחבר זצוקללה"ה בעצמו.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף