אבני נזר/יורה דעה/תכח
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) משנה ג' דבר שנטלה חלתו באמצע מצטרפין שכבר נתחייב בחלה. וקשה דבירושלמי קב חלה אינו מצרף. והא הי' בו חיוב תחילה. שוב ראיתי ברא"ש הלכות קטנות כתב טעם בעיסה שהורמה חלתה דראוי להתחייב אם יתן בה שאור מעיסה שלא הורמה חלתה. ואין לו פרנסה ממקום אחר. וזה טעם חדש שלא נזכר במשנה רק משום שכבר נתחייב. וטעם זה יש גם בחלה:
ב[עריכה]
ב) ולפענ"ד נראה משום דכל קדושה שנסתלק הניח רושם קדושה במקומו. ומה"ט תשמישי קדושה לאחר זמן מצוותם נגנזין. ע"כ טבל שנעשה חולין הואיל וטבל יש בו קדושת תרומה בקצת כשנסתלק ונעשה חולין יש בו עוד רושם הטבל ומצרף. וזה במה שנפטר הוא משום שנעשה חולין. אבל אם נעשה חלה דעלי' עלי' לקדושתו. ומשום זה לא שייך בו חיוב. ע"כ אינו מצרף:
ג[עריכה]
ג) בר"ש בשם ירושלמי קב הקדש מצרף הואיל וראוי לפדותו ולחייבו. וקשה אם יפדנו יפטור הואיל בשעת גילגול הי' בפטור שהי' הקדש. ונראה דלא חשיב שעת חובתה הי' בפטור כיון שאין בו רק קב ואין בו כשיעור. ואף שמחובר להשני קבין חטין. הלא הקדש וחולין ודאי מקפיד ואין הנשיכה מצרפין. רק השני קבין שמזה ומזה מצטרפין זה עם זה כיון שאינו מקפיד עליהם. וכמו קב אשה אחרת מצרף דסתם אשה אחרת מקפדת מ"מ הצדדים מצטרפין. וא"כ הקב הקדש בעצמו דמקפיד עליו לא חשיב כשיעור ולא קרינא בי' שעת חובתה. ויצא לנו מזה דקב ומחצה הקדש באמצע אינו מצרף דאי אפשר לבוא כלל חיוב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |