אבני נזר/יורה דעה/תטז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה תטז

סימן תטז

א

א) משנה ג' אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות וכו'. ומע"ש והקדש שנפדו. בר"ש בד"א שמירח ופדה אבל פדה ומירח חייב בכל. וקשה דא"כ גם בחלה גלגל ופדה פטור וזימנין דחייב במעשרות ופטור מחלה כגון שהקדיש או הפריש מע"ש לאחר מירוח ופדה לאחר גלגול. והו"ל למיתני כן בסיפא דפטור מחלה וחייבין במעשרות. והנה בתוי"ט פ"א דתרומות מ"ה בהא דאין תורמין ממע"ש והקדש שנפדו. והיינו בהקדימו בשבלים. דאל"כ פשיטא דחולין גמורים הם. וכתב בתיו"ט דטעם הפטור משום דילפינן מע"ש מראשון. והיינו דכי היכי דמעשר ראשון שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה. דאין בו אלא חיובו מעשר מן המעשר. כמו כן מע"ש שהקדימו בשבלים אין בו חיוב אלא להעלותו לירושלים או לפדותו. וא"כ י"ל דמתני' כר' יהודה דממון הדיוט הוא וחייב בחלה אפי' גלגל ואח"כ פדה. ופטור ממעשרות מהקישא דמע"ש למעשר ראשון. והא דפדה ואח"כ מירח חייב משום דבשעת מירוח אין בו עוד חיוב העלאה ופדי'. וכמו מעשר ראשון שהקדימו בשבלים דאיתא בירושלמי שאם הפריש מעשר מן המעשר ואח"כ מירח חייב בתרומה גדולה. ובהקדש יתבאר לפנינו:

ב

ב) אך ז"א דבהדיא פירש הר"ש דמתניתין משום דממון גבוה. וכן כתבו התוס' בעצמם. ע"כ דהקישא דמע"ש לראשון אינו רק לתרומה גדולה בלבד ומתניתין דפטור מן המעשר משום דממון גבוה הוא. וא"כ אפי' בחלה כהאי גוונא דגלגל ופדה פטור. והדרא קושיא לדוכתא. ובהקדש שנפדה דגלגל ופדה ג"כ פטור. ומשכחת חייב במעשרות. נוכל ליישב שפדה קודם מירוח. רק שהביא שליש ביד הקדש. וע"כ פטור ממעשרות כדאיתא בירושלמי פ"ג הלכה ג' וברמב"ם סוף פ"ב מהלכות מעשר ובחלה חייב:

ג

ג) וראי' מותר העומר שהגזבר הי' זורע קודם הפסח ל' יום כדאיתא במנחות (פה.) עיי"ש בתוד"ה אין מביאין. וא"כ הביא שליש ביד הקדש. ואעפי"כ חייב בחלה. והיינו משום דבשלמא בתרומה ומעשר דכתיב דגנך ממעטינן דגן הקדש ודיגון הקדש. ואף דדגן נכרי ודיגון נכרי לא ממעטינן מחד קרא. ומאן דממעט דגן נכרי ס"ל מירוח נכרי אינו פוטר. ומאן דאית לי' מירוח נכרי פוטר ס"ל אין קנין לנכרי. ועיין בתוס' מנחות ד"ה מירוח. לא קשיא דבשלמא בהקדש שקולין הם וימעטו שניהם. אבל בנכרים מאן דס"ל למעט דגן נכרי ולא מירוח נכרי. היינו משום דס"ל יש קנין. וכשקנה הנכרי הקרקע נעשה חוץ לארץ וכמ"ש הרמב"ם שאפי' חזר ישראל וקנאו הו"ל כיבוש יחיד. ולמ"ד מירוח נכרי פוטר לא ממעט דגן נכרי משום דס"ל אין קנין לנכרי וכאילו לא גדל ברשות נכרי לענין קדושה. אבל מירוח נכרי פוטר משום שמירחו הנכרי לדעת רמב"ם ורש"י. ולהתוס' בבכורות דשלקחו הנכרי לגדיש קנאו לגמרי ודוחק קצת] אבל בחלה דכתיב עריסותיכם לא ממעט אלא גלגל הקדש. כן יש ליישב בהקדש. אבל במע"ש דע"כ לפרש שהוא מע"ש בשעת מירוח קשה וצ"ע:

ד

ד) שם. ר' אליעזר אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה. ובפי' הרמב"ם והר"ש בשם הירושלמי דר' אליעזר יליף חלה מתרומה דכתיב כתרומת גורן כן תרימו אותה ותרומת גורן פטורה מתבואה שלא הביאה שליש שנאמר תבואת זרעך שהוא נזרע ומצמיח עיי"ש. והא דלא יליף נמי לענין הפקר לפטור מן החלה. נ"ל לפמ"ש בשטמ"ק ב"ק (צ"ד) גר שמת והחזיק אחד בקמה חייב במעשר משום שנעשה שלו טרם התחיל לבוא לכלל חיוב. דהתורם במחובר אין תרומתו תרומה עיי"ש וזה פירוש דבריו. וא"כ בחלה אם זכה בה בעודה קמח דינו כמו בענין מעשר אם זכה במחובר. ואם הפקירה וזכה בה לאחר גלגול דינו כמו הפקיר לאחר מירוח לענין תרומה [ואם נתגלגלה בעודה הפקר באמת פטורה גם לרבנן כמו מירוח בשעה שהי' גוי ונתגייר. אלא שהוא רחוק שלא יזכה בה המגלגל] דכבר נתחייבה ונטבלה. ונראה דלפי מה דאיתא רפ"ג דמשנתן את המים בקמח קודם גלגול אף שלא נטבלה מ"מ אם תרם חל שם חלה. ואם זכה אז לר"א פטור:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף