אבני נזר/יורה דעה/שלב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה שלב

סימן שלב

ב"ה יום ה' ז' ניסן סת"ר.

שוכט"ס לכבוד אהובי ידידי הרב הגאון הגדול המפורסים צנא מלא ספרא מו"ה יואב יהושע נ"י אבד"ק קונצק.

א

א) מכתבו מסר לי נכדי ר' דוד נ"י יען שמתחילה מלאכתו נעשה ע"י אחרים נתחיל בתחילה. הנה הספק הי' באחד שנסתכן בנו מחמת מילה שנשתנו מראיו לשחור ונצטנן והבריא ונולד לו השני ונסתכן ומת ונולד לו בן מהו למולו. והא פשיטא שאם שניהם נסתכנו ולא מתו מלין השלישי. דא"ל שאין מלין אותו דהוחזק שגם הג' יסתכן ושמא ימות. כמו לענין שבת דמחשש שמא יסתכן מחללין שבת. דא"כ למה נקט ומתו הא בכל מיתה תחילה מסתכן. וכיון שמתו ע"כ תחילה נסתכנו. ואם בשביל זה לחוד אין מלין השלישי. א"כ האי מתו בכדי נקטא. אלא בכה"ג מלין אותו. אך באחד נסתכן ושני מת או להיפוך לא נפשוט מזה דאיידי דנקט מיתה באחד נקט גם בשני. ובסברא נמי יש לחלק. דבשניהם הבריאו י"ל כמו שהוחזק שבניו מסתכנים מחמת מילה כ"כ הוחזק שיתרפאו. אבל בלא הבריא רק אחד הנה הוחזק לסכנה ולא הוחזק לרפואה שהרי לא נתרפא רק אחד:

ב

ב) עתה ראיתי דברי כבודו הביא ראי' שגם במסוכן הוי חזקה מסיכן ג' בני אדם נעשה מועד. ודעת רמב"ם דאפי' לא מתו לבסוף. (ומדברי תוס' אין ראי' לנ"ד] והנה באמת הרמב"ם לא כתב שום דבר. והה"מ כתב על הרמב"ם דברי רש"י. אך מ"מ נראה באמת דעת הרמב"ם דאפי' לא מתו לבסוף דגבי מכירין את בעל השור ואין מכירין את השור כתב הה"מ ולבסוף הוכר בנגיחה רביעית. והוא פרש"י ותוס'. וברמב"ם מפורש להיפוך אלא דאפי' אין יודעין שזה שנגח ברביעית הוא שנגח הג' נגיחות חייב כדין מועד כיון שהבעלים הי' מחויבים לשמרו. וכבר תמה הלח"מ על הה"מ. וא"כ בסיכן לג' בנ"א נמי בנגח ברביעית ועודם מסוכנים חייב כדין מועד. כיון שהי' מחויב לשמור מספק שמא ימותו הראשונים (ויש לפקפק בזה משום דאפשר לא הי' מחוייב לשמור משום ס"ס. אך אם הי' מסוכנים ביותר שאמדו אותם למיתה לא חשיב ס"ס ומחויב לשמור. ממילא אף אם נתרפאו לבסוף חייב לרמב"ם לשיטתו]:

ג

ג) מ"מ אין ענין לנ"ד. אחר שנתרפא אחד י"ל דמלין השלישי. ולא ידעתי כוונת כבודו אם דעתו אפי' נתרפאו שניהם אין מלין השלישי. ודאי דבר בטל לומר כן. דא"כ מתו כדי נסבה כנ"ל. אם כוונתו דוקא שאחד מת. ובני מהר"ש נ"י אמר שאפי' הי' הדין בשור דאף לאחר שנתרפאו חשיב מועד. אין ראי' לנ"ד. דשאני התם שהחזקה בשור. ואין נ"מ בשור אם לבסוף בא האדם לכלל רפואה. הוא עשה נגיחתו שהי' אפשר למות מחמת נגיחה זו. ואם לבסוף האדם נתרפא. אין זה מעלה ולא מוריד לענין מועדות השור. משא"כ להחזיק הילדים שפיר י"ל שאם אחד מהם נתרפא לא הוחזקו הילדים:

עוד ראיתי דבר חידוש במכתב כבודו. שאצלו 'נסתכן' ו'אמדוהו למיתה', דבר אחד. ופשוט ד'נסתכן' נקרא אפי' לא אמדוהו למיתה:

ידידו הדוש"ת הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף