אבני נזר/יורה דעה/של

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png של

סימן של

ב"ה יום א' צו סת"ר.

שלום וכל טוב לכבוד אהובי גיסי הרב המאוה"ג חו"ב מו"ה דוב זאב נ"י אבד"ק קאצק.

א[עריכה]

א) דבר הילד שמתו שני אחיו לאחר המילה. היינו ילד ראשון נשתנו מראיו לשחור לאחר המילה. ונתקרר לערך שעה. ושוב חימם אמו אותו וחלף המראה והתחיל להניק והי' כשאר הילדים עד יום חמישי למילתו אחזתו ח"ן ר"ל ושהה איזה ימים ומת. אחיו השני ג"כ נשתנה לאחר המילה. ומת בתוך ג' ימים למילתו. והספק אם ילד ראשון חשיב מתי מחמת מילה:

ב[עריכה]

ב) הנה גיטין (ע"ב:) זה גיטך [מהיום] אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת אומדין אותו אם מחמת חולי ראשון מת ה"ז גט ואם לאו אינו גט ומוקי לה בגמ' שעמד מחולי זה ונפל לחולי אחר. והלך בשוק דתני הלך על משענתו. ומבואר דאף שהלך על משענתו ויצא מסכנה כמ"ש רמב"ן משפטים. מ"מ שייך בי' אומדנא. ורש"י פי' דאם לא הלך בשוק לא בעי אומדנא ולעולם הוי גט ובחי' רשב"א מבואר דרש"י לטעמי' דס"ל אם מתי מחולי זה מתוך חולי זה ואפי' הכישו נחש ומת. ואי לאו משום אונסא דלא שכיח לא אסיק אדעתי' הי' גיטו גט ואף שלא מת מחמת חולי זה. וע"כ בשלא הלך דעדיין חשיב חולה א"צ אומדנא. דאף אם חולי זה לא הביאתו לחולי אחרת. מ"מ הא מתוך חולי הראשון מת. והרשב"א חולק דמשמע מחמת חולי זה ולעולם צריך אומדנא שמא חולי הראשון לא הביאתו לחולי האחרת. וכיון שמחמת חולי אחרת מת אין גיטו גט והא דאמר בגמ' ואידך לא בעי אומדנא פי' להיפוך שאם הלך בודאי אין גיטו גט כר"ה דס"ל אם עמד חוזר. ואנן קי"ל בש"ע דבלא הלך לעולם גיטו גט וכתב הב"ש ס"ק י"ד דאף לפוסקים שפירשו מחולי זה מחמת חולי זה. מ"מ אמרינן שגם חולי ראשון בו וחולי ראשון ג"כ גרם המיתה:

ג[עריכה]

ג) והנה במילה אם ניתק לחולי אחר ומת לשיטת רש"י אין ללמוד מגט למילה דהתם הטעם דאף שלא מת מחמת חולי ראשון כו' כנ"ל. והכא שלא מת מחמת מילה אין חשש. ע"כ כשאומדין שלא מחמת המילה מת והמילה לא הביאתו לחולי אחרת לא חשיב מת מחמת מילה. ולרשב"א הא ס"ל גם גבי גט מהני אומדנא וכ"ש במילה. ולדידן אף דס"ל מחולי מחמת חולי מ"מ גיטו גט. היינו כנ"ל בב"ש משום שגם חולי ראשון סייע למיתה ומיהר מיתתו. אבל במילה אם אומדין שלא מחמת המילה נפל לחולי שני. למה נחוש בילד השלישי שיתחדש בו חולי אחר. ואם לא יתחדש בו חולי אחר הרי לא ימות מחמת המילה לבד שגם הראשון לא מת רק מחמת החולי אחר שנתחדש בו:

ד[עריכה]

ד) ע"כ ברור שבמילה לעולם מהני אומדנא שלא נפל מחמת המילה לחולי האחרת ומלין השלישי. אך בלא אומדנא אפילו נפל לחולי האחרת לאחר יום שלישי למילתו ונחשוב שיצא מסכנה. הלא גם בהלך על משענתו בשוק יצא מסכנה כנ"ל בשם רמב"ן. ומ"מ אם אומדין שמחמת ראשון נפל לחולי אחרת חשיב מת מחמת חולי לרשב"א ולדידן. וה"נ יחשב מת מחמת מילה:

ה[עריכה]

ה) וענין אומדנא זו מבואר בתשו' מיי' לה' אישות סי' ל' שאמדוהו רופאים בקיאים. וע"כ בנ"ד א"צ לפלפל אם מחמת השינוי מראה שהי' בתחילה יחשב כשנפל לחולי האחרת מחמת המילה דבין כך וב"כ תלוי באומדנא דרופא בקי. ובגט צריך שני רופאים דאין דשב"ע פחות משנים ואף דרופא לא מרע נפשי'. ואיתא בר"ן פרק אין מעמידין (דף ל"ב) דתגר לא מרע נפשי' אפי' ליכא למיקם עלה. וה"ה די"ל כן גבי רופא אומן. מ"מ מבואר בר"ן שם דכ"ז גבי רופא אומן דלא מרע נפשי' דוקא במירתת. והיינו באיכא למיקם עלה דמילתא והכא ליכא למיקם עלה. דאיך יתוודע אם מחמת חולי ראשון מת או לא. ועוד בדבר שצריך משפטי עדות לא מהני כמ"ש הר"ן והגהות אשר"י גיטין (י':) גבי ערכאות דמדינא ערכאות לא מהימני אף דלא מרעי נפשייהו כיון דפסולין לעדות. ולא עדיפי ממשה ואהרן דקושטא אמרי ואעפ"כ רחמנא פסלינהו וה"נ בע"א. אטו משה חיישינן בי' למשקר ומ"מ פסול לממון ולדבר שבערוה. וע' בתשו' המיוחסת להרמב"ן סי' צ"ד דע"א לא חיישינן בי' למשקר אלא דרחמנא פסלי'. וא"כ לא מהני אף דלא מרע נפשי'. אך אף אם נאמר דע"א חיישינן בי' למשקר ג"כ. מ"מ אפי' ליכא חשש משקר פסול מגזה"כ. דאטו משה חשש משקר יש בו ואעפ"כ פסול. ומ"מ יש בו חשש משקר ג"כ דמסברא יש לומר יחיד חיישינן למשקר. וקרובים דאין סברא רק שנרצה להוכיח ממה שפסלתו תורה בזה אמר הגמ' דאין ראי' שהרי פסלתם תורה אף במקום דליכא חשש משקר כמשה ואהרן:

ו[עריכה]

ו) ובמילה סגי רופא אחד מומחה. והנה אתכם רופא יהודי מומחה תדרשו ממנו. אם כה יאמר כי לא יוכל לידע אם מחמת המילה בא לחולי האחרת. האומנם כי לפי דעתי לא יחשב מתו אחיו מחמת מילה ומספק לא נוציאם מחזקת שאר ילדים שאינם מתים מחמת מילה. מ"מ בסברא בלי ראי' אין בי כח להתיר למעשה בסכנות נפשות ופריקא לסכנתא זה מה שנ"ל ואמר לי לבי:

דבר קושייתו על פרש"י בהא דאיסורא וסכנתא כבר דברתי בזה בתשובה [לעיל סימן שכ"ו] ועמל בעיני להעתיק שנית ושם ביארתי שיטת רש"י יפה בעז"ה:

גיסו הדו"ש הק' אברהם.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף