אבני נזר/יורה דעה/שכז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה שכז

סימן שכז

ב"ה יום ה' דברים תרנ"ו לפ"ק.

שלום וכל טוב לכבוד הרב החו"ב מגזע היוחסין מו"ה דובעריש נ"י מו"צ בק"ק ווארשא.

דבר האיש שנולד לו בן ולא ראו בו שום חולשה ומהלוהו בשמיני ולמחרת לעת ערב פתאום נחלה על קרעמפפן ר"ל ומת במשך איזה שעות ובנו שני נחלה ביום ג' למילתו על חולי דלקת הריאה ומת ביומו ר"ל. ועתה נולד לו בן ומסופקים אם יחשב מתו אחיו מחמת מילה או לא:

א

א) תשובה גיטין (ע"ב:) מחלוקת רש"י ורשב"א באומר זה גיטך אם מתי מחולי זה וניתק לחולי אחר ולא הלך בשוק אף על משענתו ומת. דעת רש"י דהרי זה גט וא"צ אומדנא. דודאי יש בו מחולי ראשון. וכתב הרשב"א דרש"י לטעמי' שמפרש אם מתי מחולי זה שימות מתוך חולי זה ואפי' נפל הבית עליו בעודו בחליו חשיב מת מחולי זה [רק דלא שכיח ולא אסיק אדעתי' ע"כ לא הוי גט] ע"כ לא צריך אומדנא דאף שניתק לחולי אחר יש בו מחולי ראשון ג"כ:

ב

ב) והרשב"א בעצמו אינו סובר כן אלא דמחולי זה הפירוש מחמת חולי זה וטעמא דניתק מחולי לחולי ואומדין אותו שמחולי ראשון מת הוי גט. היינו שהחולי הראשון הפילו לחולי שני. וכה"ג חשיב מחמת חולי ראשון. ואפי' לא הלך בשוק נמי צריך אומדנא דילמא לא הפילו חולי ראשון לשני:

ג

ג) ובש"ע פסק שאם לא הלך כלל לא צריך אומדנא וכתב הב"ש ס"ק י"ד דאפי' להפוסקים אם מת מחולי זה היינו מחמת חולי זה. מ"מ כיון שיש גם מחולי ראשון אמרינן דחולי ראשון גרם ג"כ המיתה. [והיא כעין שמשהין המילה בכאיב לי' עיני' לינוקא שחוששין שיצטרף צער העין עם צער המילה]:

ד

ד) ומ"מ בהא לא פליג שום פוסק על הרשב"א במ"ש כשיש אומדנא שחולי ראשון לא גרם לחולי שני. ואומדנא היינו של רופאים בקיאים כמ"ש בתשובת מיימוני סי' ל' לה' אישות. ואף שכתב שאין סומכין בזה על אומדנות הרופאים שמא לא נשמר כראוי מכמה דברים המחזירים את החולה לחליו. אך הכא שהרופאים אמרו שאין שייכות לחולי הראשונה שיגרור השני' אין שייך זה כלל. וא"כ אם יאמרו רופאים שצער המילה לא גרם לחולאים הנ"ל פשוט שמחויבים למולו. שאף אם נאמר שגם חולי המילה גרם המיתה. מ"מ כיון שלא מת מחמת המילה לבד רק מחמת מקרים חולאים. מהיכי תיתי לחוש שיולד גם בילד השלישי חולאים כיון שחולאים אלו מקרים היו ולא באו מחמת המילה:

ה

ה) והנה שלחתי אחר רופא ישראל [מנהגו כמנהג רופאי ישראל שבזמנינו] ואמר כי חולי הקרעמפפען יכול להיות שהוא מחמת צער המילה. אך חולי דלקת הריאה א"א שיבא מחמת המילה. וא"כ לא מבעי' דחשיב לא אתחזק ומחויבים למולו אף גם חשש מילד הראשון נעקר במה שהשני לא השיג חולי קרעמפפין והראשון ביום מחר ושני אף ביום שלישי לא השיג חולי הנ"ל:

ו

ו) גם שאלתי לעוד רופא מומחה א"י ואמר כי מחלת הקרעמפפען יכול להיות שנמשך מחמת המילה. אך מחלת הדלקת הריאה לא שכיח כלל שיבוא מחמת המילה. אך לעתים רחוקות יכול להיות מחמת המילה. אך אפי' לפי דבריו אין לחוש כלל כיון שלא נתחזק שיבא חולי מחמת המילה שהחולאת מהילד השני לא שכיח כלל שיבא מחמת המילה רק שיש פעמים רחוקות שוב לא הוה חזקה גבי ילד השלישי. ע"כ אין שום חשש וימלוהו בשמחה וטוב לב ושומר מצוה לא ידע דבר רע. ואתם הלא אתכם רופאים גדולים בווארשא תשאלו גם א' מהמומחים גדולים. ואם כה יאמר כמו הרופא שבכאן אין שום בית מיחוש:

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף