אבני נזר/יורה דעה/רסב
< הקודם · הבא > |
- לרב אחד.
א[עריכה]
א) בדבר האשה שהרופא עשה לה חור אצל אזנה והחור כלה לנקב שבאזנה וצוה להניח שם גאזע שתנוח בה שבעה ימים ולאחר שבעה תוציאנה ותניח אחרת על ז' ימים וכן לעולם. והזהיר בל יבואו בנקבים אלו מים. ועתה השאלה מה תעשה בעת טבילתה:
ב[עריכה]
ב) וגדול אחד רוצה להתיר מאחר שמפרש שם על ז' ימים ומדרבנן חשיב לענין שבת קש"ק. ה"נ כיון דחציצה דמיעוטו המקפיד דרבנן ואמנם שאני התרתי בתשוב' סי' רנ"ג בביטול על חצי שנה שנסמוך על רבינו ירוחם בדרבנן דכהאי גוונא חשיב קש"ק בשבת מדאורייתא והבאתי לשון הרא"ש שכתב קשר של קיימא א"צ שיבא בו מים. אך שנאמר בביטול לז' ימים הואיל ומדרבנן חשיב של קיימא אינו נראה. דהא טעם שגזרו חכמים על מיעוטו המקפיד אטו רובו. וכיון שאם הי' רובו כהאי גוונא ביטול על ז' ימים הי' חוצץ מדאורייתא. ממילא נשאר הגזירה במיעוטו:
ג[עריכה]
ג) אך נראה עצה שתכנוס אצבעה הקטנה במי מקוה ותתחוב בנקב התולדה שבאזנה כל מקום הגלוי ומעט מים כזה בודאי לא יזיק לפי השכל. וכן תתחוב אצבעה שני במים ותניח בנקב שעשה לה הרופא כל מקום הגלוי. ואם קשה לה לעשות בעצמה תוכל לעשות ע"י אשה אחרת שהיא עמה בתוך המים במקוה. והשאר היינו מה שאינו גלוי הוי בה"ס. וצריך רק שיהי' ראוי לביאת מים. וה"נ ראוי אם תסלק אצבעותי':
ד[עריכה]
ד) וזה אין סברא לומר דמשום חשש סכנה יחשב אינו ראוי דודאי אשה מותרת להכניס עצמה לסכנה זו כדי שלא תתגרש מבעלה. ועוד דכיון דטבילת נדה א"צ שיהי' מדעתה. רק אפי' נפלה בנהר מהני. שפיר חשיב ראוי אף אם היא אסורה לעשות כן. וחציצה לא יחשב האוזן על האצבע. והאצבע על האוזן. דומיא דהאוחז ידו באדם ובכלים ומטבילם. שאם מדיח ידיו במים לא הוי חציצה מפני שהמים מקדימין. ועי' יו"ד סימן ק"כ סעיף ב' וסי' קצ"ח סעיף כ"א. ה"נ בזה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |