אבני נזר/יורה דעה/ריט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה ריט

סימן ריט

ב"ה יום ד' ג' שבט סת"ר לפ"ק.

שלום לכבוד הרב החו"ב מוהר"ר יצחק נ"י.

האבד"ק פיאטניצע יע"א.

א

א) שלשום הגיע העת לראות מכתבו בבתולה שנשאת ונמצא דם בתולים ובליל טבילה לא בדקה עצמה אחר תשמיש רק בבוקר מצאה על הכתונת כתם יותר מכגריס. ואח"כ בדקה עצמה בכל פעם אחר תשמיש וראתה ג' פעמים רצופים על עד שלה בכל ליל טבילה והיתה מרגשת כאב קצת בכל פעם כדרך הבתולות לאחר נישואין ויש לה ווסת קבוע. ונסתפק לפמ"ש החו"ד שאם לא בדקה פעם אחת שוב אינה תולה. אך נסתפק מחמת הכתם שמצאה בבוקר ופלפל משום ס"ס. ספק מעלמא ואת"ל מגופה שמא אח"כ יצאה מגופה. ובזה פלפל הרבה. ובאמת אם נאמר כחו"ד לא יועיל כתם. כי לשון הש"ס פרק תינוקת כ"ז שהרוק מצוי בתוך הפה ופרש"י שרמ"ת ובמציאת הכתם בבוקר לא חשובה כמ"ת כמבואר בסי' קפ"ז:

ב

ב) אך גוף דברי חו"ד לא נהירא. וראייתו מפ"ק דנדה דצ"ל בודקת חוץ מן הבתולה שדמי' טהורים. וקשה תבדוק מחשש שמא תפסוק פעם אחת מ"ת דשוב אינה תולה. א"ו דאף אם אינה בודקת אינה תולה. וא"כ הבדיקה אינה רק לתקנתא דידה ולא שייך לחייבה בבדיקה עכ"ד. והנה בזמנינו זכינו לס' תוספי רא"ש על נדה בש"ס ד' ווילנא הקשה קושייתו וז"ל וא"ת תבדוק שמא פסקה מ"ת. וי"ל דלא מצינו בדיקה כזאת דלא מהניא לטמאותה עכשיו אלא שאם תראה אח"כ שתהי' טמאה עכ"ל הצריך לענינינו. הנה מפורש דהבדיקה היא לטמאותה אח"כ. ושאם לא תבדוק תהי' טהורה אח"כ היפוך דברי החו"ד [ואין ספק שאלו הי' רואה דברי תוספי רא"ש הי' חוזר בו וע' ח"מ סי' כ"ה ס"ב] וכן לשון המשנה (ס"ד:) עד שתחי' המכה לשון זה מורה שצריך שידע שחיתה וכ"ז שלא נדע תולה. האומנם כי לשון הש"ס כ"ז שהרוק מצוי בתוך הפה מורה להיפוך. שצריך שנדע שרצוי שלא חיתה:

ג

ג) ובהשקפה ראשונה הי' נ"ל דחילוק יש בזה בין תוך ד' לילות. דהנה בתוספי רא"ש בד"ה עד שתחי' המכה ס"ל דתוך ד' לילות אפי' חיתה המכה טהורה. וראייתו מחמת קושיא הנ"ל דתבדוק דלמא חיתה. אך בד"ה אבל בתירוץ הב' חזר בו וקושיא הנ"ל יישב דלא מצינו בדיקה על לאח"ז]. וכן דעת הרמב"ם פ"ה מה' א"ב ה"ב דאף תוך ד' לילות והוא שלא חיתה המכה. [הגה. ובזה נ"ל ליישב מה שהקשה בתוספי הרא"ש בהא דר' גידל (בדף י"א:) פסקה מ"ת וראתה טמאה. מה קמ"ל מתני' הוא (ס"ד) עד שתחי' המכה. ולהנ"ל י"ל דמתני' הוא לחלוק על ב"ש דמטמאין לאחר ד' לילות. ואמרי ב"ה דגם אחר ד' טהורה עד שתחי' המכה. אבל בתוך ד' דמטהרי ב"ש בלא שום תנאי אחר. גם לב"ה לא בעי שתחי' המכה וקמ"ל ר' גידל דכולה מתני' בלא פסקה. אבל פסקה לעולם טמאה בין לב"ש בין לב"ה. וקושית תוס' רא"ש הא הוא קודם חזרה דס"ל באמת בתוך ד' לילות אפי' חיתה תולה, ולמסקנא י"ל כנ"ל. אך רש"י שפי' אדב"ה קאי ע"כ לית לי' כנ"ל דלפמ"ש ר' גידל אדב"ש תוך ד' לילות קאי ומיני' נשמע לב"ה. ובאמת א"א לומר כן לפמ"ש הרא"ש שם דהא לב"ה לעולם נחשב כמו תוך ד' לילות דכל בעילה דקטנות אינם נחשבים רק כביאה אחת] וע"כ י"ל דלאחר ד' לילות דב"ש מטמאין והותר לב"ה משום שלא חיתה המכה צריכין לידע ודאי שלא חיתה אבל תוך ד' לילות דב"ש מטהרין בפשטות בלא שום תנאי. ומדב"ה לא שמענו רק במה דמחולקים על ב"ש הוא לאחר ד' לילות רק דמסברא אמרי' כיון שחיתה המכה שוב אין לתלות. בעינן שנדע וודאי שחיתה. אבל בספק אין ספק חיתה מוציא מידי וודאי של ד' לילות אך א"א לומר כן לפמ"ש הרא"ש שם דלב"ה הא נחשב לעולם תוך ד' לילות:

ד

ד) ע"כ נ"ל העיקר בזה דהנה שמואל דאמר כ"ז שהרוק מצוי בתוך הפה. בא לחלוק אדרב דאמר כל זמן שנוחרת. והיינו בדמים שרואה לאחר תשמיש בתוך יום ושני לילות. עי' בתוס' שם. וע"ז אמר שמואל כיז שהרוק מצוי בתוך הפה שידוע שרמ"ח. אבל בדמים שרואה עם התשמיש לעולם תולה עד שידוע שחיתה המכה. והטעם. יש לומר דהנה לכאורה אפי' לא פסקה לראות בכל תשמיש מ"מ למה נתלה. דהא דומה לאינו ידוע אם יש שם מכה שהרי מכת בתולים מתרפא לעולם. ונהי שבתשמיש ראשון ודאי יש דם בתולים. מ"מ בתשמיש שני שמא כבר נתרפא וכ"ש בהרבה תשמישים רק שלא פסקה לראות:

ה

ה) אך ברורן של הדברים שכל הדמים שרמ"ת תולין בודאי שהתשמיש הביא הדם כמ"ש התוס' ר"פ האשה שעושה בדם שרואה עם הטלת מ"ר אין תולין לומר שבא אז במקרה. וכן לשון הש"ס הרואה דם מ"ת משמשת פעם ראשונה ושני'. מבואר שגם בפעם ראשונה חשבי' לה מ"ת. רק שעדיין אינה מוחזקת ואינה חוששת לו די"ל שדומה לווסת הקפיצות שאינה חוששת לו בפעם אחת. או שאין מוציאין מבעלה בווסת שאינה קבוע. או משום דלא כל הכוחות שוות כדמשני הש"ס במסקנא. מ"מ ברואה דם סמוך לתשמיש אפי' פעם אחת אמרי' שהתשמיש הביא הדם. וע"כ כיון שאין דרך נשים לראות דם מ"ת תלינן יותר שהתשמיש הביא דם בתולים שעדיין לא נתרפאת. וכ"ז בדם שראתה בשעת תשמיש היינו סמוך לתשמיש. אך הדם שרואה אח"כ הלכה טענה זאת וכיון שאין ידוע שיש בה עוד מכה למה נתלה:

ו

ו) וצ"ל טעם אחר כיון שראתה דם מ"ת. ובודאי תשמיש עשה חבורה ואין דרכה להתרפאות בתוך יום ושני לילות. [וכה"ג מצינו בהוגלד פי המכה בידוע שג' ימים קודם השחיטה] וע"כ בלא נבדקה אם ראתה מ"ת דם שרואה בתוך יום וב' לילות אין תלינן בבתולים. וע"כ מתני' דמיירי לענין דם שסמוך לתשמיש מטהרין ב"ה עד שתחי' המכה בבירור והן הן דברי תוספי הרא"ש נדה (י"א:) אבל בגמרא (ס"ד:) דאמר רב כ"ז שנוחרח שדם שאחר תשמיש מופלג מתשמיש טהור כ"ז שנוחרת. בזה אמר שמואל כ"ז שהרוק מצוי בתוך הפה שנדע בבירור שראתה מ"ת אז תלי' בו הדם שראתה מופלג מתשמיש. ואם לא נבדקה פעם אחת וחזרה ושמשה וראתה בשעת תשמיש גם דם שאחר תשמיש הזה תולין כנ"ל ובנ"ד שלא נבדקה הי' בתוך ד' לילות. לכל הפירושים תולין הדם שבתשמישים אחרים בבתולים ואשה זאת מותרת לבעלה בלי פקפוק. כאשר תתרפא ולא תראה עוד ימחול להודיעני:

הק' אברהם.

שוב הודיעוני שתיכף בביאה אחרת לא ראתה דם וב"ה שהנחני בדרך אמת.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף