אבני נזר/יורה דעה/קנ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה קנ

סימן קנ

א

א) סעיף י"ג. מחבר והוא שלא יחזור ויקחנה מהלוה. בשעה"מ (פ"ה מהלכות אישות הט"ו) הקשה דברי הריטב"א אהדדי שבקידושין כתב כדברי התוס' דשאני התם במקדש בהנאת מלוה שהוא כחוזר ונפרע מהלוה. ובאיזהו נשך כתב בשטמ"ק בשם הריטב"א בהא דמותר לומר הילך דינר ואוזפי' לפלניא זוזי דאפי' חזר הלוה ונתן לזה מה שנתן משלו למלוה מותר דהא מדינא אינו חייב כלום והניח בצ"ע יע"ש:

ב

ב) ואנא גברא חזינא ותיובתא לא חזינא. דבקידושין הרי בשעה שנותן לזה פרוטה להרויח לה הזמן הוא מקדשה בפרוטה זו וחשיב כנותן אז בשעת נתינה הפרוטה. וזה ודאי אסור. אבל אם אחר נתינה חזר הלוה ונתן לזה מותר וכמו שדקדק הריטב"א הטעם שכתב דהא מדינא אין הלוה חייב לו כלום. הרי דאם הי' חייב לו הי' אסור. וכ"ש אם נותן לו הלוה אז. וכל זה פשוט:

ג

ג) ובזה נסתר נמי מה שכתב דאף הרמב"ן שמתיר אפי' פייסו הלוה מודה דאם חזר הלוה ונתן לזה אסור. וע"כ צ"ל דמ"ש הריטב"א שם (פרק איזהו נשך) וכ"כ מורי בשם הרמב"ן לא קאי אהא דאם חזר הלוה ונתן למלוה. ולפמ"ש הא ליתא. ולא מבעיא הרמב"ן. אלא דאפי' הרא"ש והטור שאסרו בכל שלשה החילוקים בפייסו כו' מ"מ בחזר הלוה ונתן אח"כ מותר וראי' שהרי הרמב"ן והפוסקים חולקים באומר הלוה כל הנותן אינו מפסיד. ובודאי פרעו אח"כ דאינו מרמה לומר אינו מפסיד ואח"כ לא ישלם. דזה ודאי איסור תורה משום הן שלך צדק שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב ומשום לפני עור לא תתן מכשול ומשום שארית ישראל לא יעשו עולה. אלא ודאי פרעו אח"כ. ומ"מ אף האוסרין אינם אוסרין אלא משום שאומר הלוה תחילה כל הנותן אינו מפסיד הא לאו הכי שרי. אלא ודאי אין איסור אלא אם הלוה חוזר ונותן לזה בשעת נתינה למלוה:

ד

ד) שוב ראיתי במל"מ שכתב דהא דפליגי הפוסקים בכל הנותן אינו מפסיד היינו אם האמירה אסור אף שלא נתן כלום. ולפענ"ד זה לא ניתן להאמר. דזה ודאי איסור תורה לרמות בחבירו וכמ"ש. ולא ידעתי מאין יצא לבעל מל"מ דאפי' חוזר ונוטל אח"כ אסור. דאם מלשון חוזר ונוטל משמע לי' אח"כ. הלא זה לשון הרמב"ן (פ"ק דקידושין) שאני הכא שהוא כחוזר ונוטל מן האשה. ושם הוא נוטל בשעת נתינה וקרי לי' "חוזר" ונוטל. אלא ודאי אין זה דקדוק. ואף כוונת הרא"ש והטור בשעת נתינה. ועי' ברי"ו שכתב ג"כ כדברי הרא"ש והטור דכל השלשה חילוקים אסור. ואח"כ כתב מחלוקת באומר כל הנותן אינו מפסיד הרי דאף הרא"ש והטור אינם אוסרין אלא בשעת נתינה. ואף שאינני כדאי לחלוק על בעל המל"מ. הנ"ל ברור כתבתי:

ה

ה) שוב ראיתי בחוו"ד שכתב שאין איסור רק אם הלוה חוזר ונותן לזה קודם הלואה דאז כשנוטל ההלואה מחמת השכר שנטל אצלו אסור. ודבריו נכונים דבכהאי גוונא הוי אגר נטר שאם לא הי' מלוה לו הי' מחויב להחזיר המעות לנותן והנותן ללוה. נמצא דע"י הלואה ממון הלוה מתתסר ג"כ. ומ"מ מיושב ג"כ הא דכל הנותן אינו מפסיד דמותר היינו אם הלוה פרעו לאחר הלואה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף