אבני נזר/יורה דעה/קכז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה קכז

סימן קכז

ב"ה יום ערב ר"ה תרנ"ה לפ"ק.

שוכ"ט לכבוד הרב החו"ב מו"ה חיים דוד נ"י מו"ץ דק"ק גראדזיסק.

א

א) דבר חלב הנחלב בשבת ויו"ט אם מותר להאכילו לקטן ולחולה שאין בו סכנה. הנה באו"ח (סי' שכ"ח) ברמ"א מותר לומר לגוי לעשות תבשיל לקטן שאין לו מה לאכול דצורכי קטן כחולה שאין בו סכנה. וכתב מג"א וה"ה להאכילו מוקצה בידים. ובפרמ"ג מבואר הטעם משום דאיכא תרתי לטיבותא שהוא קטן וי"א שמותר להאכיל לו איסור דרבנן. ועוד שדינו כחולה שאין בו סכנה כשאין מה להאכילו:

ב

ב) וכבודו הקשה מדברי ש"ך (יו"ד סי' פ"א) דאסור להחזירו לינק אם אין בו סכנה אף דאיכא תרתי לטיבותא. ולי נראה דיש חילוק בין דבר שעיקרו מדרבנן. או יש לו עיקר בדאורייתא דהנה בתשו' הרשב"א (סי' צ"ב) ראייתו דמותר להאכיל איסור דרבנן לקטן מהא דרב ספרא זרע כשותא בכרמא ע"י קטן. ושם מבואר דבח"ל הי' וחשיב אין לו עיקר מן התורה. כמו תרומת חו"ל דמבטלה ברוב ואוכלה בימי טומאתו מה"ט ועיין בטור (סי' צ"ט) בשם הרשב"א. וע"כ ה"ה מוקצה דחשיב אין לו עיקר מן התורה כיון דקי"ל מוקצה דרבנן ואין שום דבר מוקצה אסור מה"ת. משא"כ חלב אשה שגזרו אטו חלב גמל חשיב יש לו עיקר. כמו שמנו של גיד שגזרו אטו גיד עצמו או אטו חלב עשאוהו חכמים כחלב וגיד עצמו עיי"ש בב"י בשם הרשב"א. וכלאי כרם בח"ל אף את"ל שגזרו אטו כלאי א"י מ"מ חשיב אין לו עיקר כיון שבח"ל אין שום כלאים נוהגים. וכ"ש מוקצה שלא גזרו אטו מלאכה כלל דחשיב אין לו עיקר:

ג

ג) אך עוד י"ל דכלאי כרם בח"ל לא גזרו אטו כלאים שבא"י. שהרי בתרומת ח"ל מבואר בפוסקים כיון שאיסורו מגזירה אטו תרומת א"י לא גזרו אלא במקומות הסמוכין לא. ובכלאי הכרם שגזרו בכל מקום על כרחין איסורו לאו משום גזירה אטו דאורייתא. רק תקנתא בעלמא כמו מגילה ונ"ח. וכהאי גוונא:

ד

ד) והנה חילוק יש בין תקנה שאינו אטו דאורייתא דזה איסורו נסמך רק על לא תסור. אבל אותו שיש בו סייג לתורה נסמך על קרא דושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. ועיין ט"ז (יו"ד סי' רכ"ח ס"ק מ"ב). ועל כרחין בדרבנן שאין איסורו רק משום לא תסור אין איסורו בעצמו. רק ההסרה מדברי חכמים. והקטן אם עושה האיסור דרבנן אינו סר כלל מדברי חכמים. שאם ישאל לחכמים יאמרו לו מותר אתה. נמצא שאינו עושה מה שנאסר לגדול. שלגדול לא נאסר רק ההסרה מדברי חכמים והקטן אינו סר. על כן אין בזה משום להזהיר גדולים על הקטנים. אך דרבנן שהוא סייג לתורה דהאיסור מדכתיב עשו משמרת שכח בידם לעשות איסור הוי איסור בעצם. ויש בו משום להזהיר גדולים על הקטנים. ולפי זה חלב שנחלב שנאסר משום משקין שזבו גזירה שמא יחלוב יאסר אפי' לקטן שצריך להאכילו חלב שנחלב בשבת. אך אין זה ברור אצלי לדינא. והמיקל לא הפסיד:

ה

ה) והנה ביו"ט זה ודאי אי אפשר להאכיל לתינוק בשבת חלב שנחלב מעיו"ט ותינוק שאכילתו חלב יהי' תלוי בהנ"ל. אך לחולי שאין בו סכנה הלא כתב בתשו' רע"ק איגר ז"ל דלמה דקי"ל כסברא שלישית דשבות בישראל אסור אלא אם כן יש בו סכנת אבר. ה"נ באכילת מוקצה אסור. וכבר הורה זקן. והיה בזה שלום. מאת הדו"ש ומברכו בכתיבה טובה:

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף