אבני נזר/יורה דעה/עד
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אור ליום ועש"ק ר"ח מרחשון תרנ"ד[1] לפ"ק
- שוכ"ט לכבוד הרב הגדול חריף ובקי ידיו רב לו כקש"ת מוה' יעקב מרדכי נ"י האבד"ק בולגרייא.
על דבר הבר אווזות החדשים גדולים משלנו ולבנים ויש בהם אצבע יתירה וקורקבנו נקלף כשלנו. ועוד כתב כ"ת שמסופק אם נכנסין למים:
הנה אם אין נכנסין למים ודאי זהו שינוי גדול ואין לסמוך שהם בר אווזות. אך מה שכתב כבודו להתיר לדעת הרמב"ן והר"ן דכולו לבן מוציא מידי ספק עורב. הנה בחי' הר"ן בשם הרמב"ן שאם בא לפניו עוף כולו לבן אעפ"י שיש בו סימני עורב ממש הי' מתירו להלכה ולא למעשה. והוא ממש בעוף זה שאצבע יתירה וקרקבנו נקלף שהוא סימני טהרה שבעורב. מ"מ בנידון דידן שמסתמא חרטומו רחב ויש לו כף רחב כשאר בר אווזות [דאל"כ הי' כבודו כותב שינוי זה] שכתבו הראשונים שעוף כזה ודאי אינו דורס ויש לו ג' סימני טהרה ואינו עורב. ואף שהפוסקים לא סמכו ע"ז לבד מ"מ בצירוף שהוא לבן יש להתיר. וגם אין לחוש לשיטת רש"י שי"ט עופות יש להם ג' סימני טהרה שבגופו וכולם דורסין. אך עדיין יש לחוש לשיטת ר"ח די"ט עופות אין דורסין ועוד יש להם שני סימני טהרה בגופו. וא"כ יש לחוש שמא מי"ט עופות הם. וצריך להעמיק העיון בסוגיא דנשר העמוקה מני ים מה שאין לי פנאי כלל ועוד חזון למועד [ועין באבני נזר חלק או"ח סי' שמ"א אות י"ג]:
- ↑ ר"ח מרחשון איקלע ליום ועש"ק בשנים תרנ"ג ותרנ"ו אך לא בשנת תרנ"ד. וראו גם להלן תשובה קיב ואולי הכל איגרת אחת.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |