אבני נזר/יורה דעה/כג
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
א) במתני' אלו טריפות נקובת הוושט. יש לדקדק למה לא תני ניקב הוושט כבשאר נקובים, וכן יש לדקדק בפסוקת הגרגרת. והנה יש לומר לפי מה דמשמע בולד טריפה דהיכא דנטרפה ולבסוף נתעברה מותר הולד ולא אסרינן לה משום דעובר ירך אמו. ודוקא בנתעברה ולבסוף נטרפה אסור הולד. ולכאורה קשה סוף סוף האם עדיין היא טריפה בשעה שהיא מעוברת ג"כ ותאסר הולד. וצ"ל דכל האיסור מחמת שעת שנטרפה. וכמו איסור נבילה דהאיסור מחמת שעת מיתה. וראי' דבשר מן החי אינו מטמא אף שלא נשחטה. ואין בין בשר הפורש מן החי לבשר הפורש מן הנבלה כלום. ועל כרחין דרק מיתתו עשאתו נבילה. לא מה שהיא מתה לבד. וכן הדין בבהמה טריפה דאין האיסור מה שהיא בהמה שאינה חי'. רק מה שנטרפה ונעשית טריפה. ואף דאפי' נוצרה טריפה אסורה. הלא אם נוצרה מתה ג"כ אסורה. מ"מ האיסור רק על שנעשית טריפה. ועל כן תני ניקב הלב. וכן בשאר. משום שמעשה הנקיבה אסרתה ולא מה שהיא עכשיו נקובה אבל בנקובת הגרגרת ופסוקת הוושט כיון דשחיטה לא מהני בהו א"כ אין האיסור על שעת נקיבה לבד. רק משום שהיא עכשיו נקובה. ולא מהני בה שחיטה דיש חסרון בסימנין דמיטרפה בה:
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ב) ואף דאלו טריפות תנן ומסקינן בפרק השוחט דקודם חזרה נשת וכרע"ק דחשוב רק טריפה. י"ל דמ"מ מידה דאין שחיטתה מתירתה באכילה כנא בהחליד סימן או עקר סימן אחד דלרע"ק רק טריפה ועל כרחין כיון דהוה בה מקצת שחיטה לא הוי נבילה גמורה. אבל מ"מ אסור באכילה משום נבילה. ואשכחן כהאי גוונא בלא בדק בסימנים לאחר שחיטה דאמר טריפה ואסורה באכילה אף דהאיסור משום נבילה. רק משום דאינה מטמאה קרי לה טריפה. והכי נמי לרע"ק ומ"מ האיסור משום שאינה זבוחה. על כן אין האיסור לחוד על שעת נקיבה. רק מחמת שהבהמה היא עכשיו נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת: ג) עוד יש לומר על פי דברי הט"ז דנקב התולדה אינו פוסל. ובפרק המפלת מפורש להדיא דנקובת הוושט מתולדה הוי טריפה עיי"ש ברש"י ובתוס' בהמפלת גוף אטום וקשה מנא לי' להט"ז לחלק בשאר נקובים. וצ"ל דיליף ממתני' דבכולהו תני ניקב הלב ניקבה הריאה. משמע דרק מה שנעשה אח"כ. ובוושט וגרגרת תני בלשון נקובת ופסוקת דאפי' מתולדה פוסל. אך זה אינו דהא רש"י והרמב"ם מפרשים ריאה שחסרה חסר אונא אף דהוא מתולדה אף דתני שחסרה ולא תני חסורה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |