אבני נזר/חושן משפט/מה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר חושן משפט מה

סימן מה

ב"ה אור ליום ה' ד' דחנוכה תרל"ב לפ"ק.

רב שלום לכבוד ידידי הרב החריף ובקי משנתו זך ונקי כש"ת מו"ה עזריאל רב דק"ק לאגוב.

יקרתו הגיעני, דבר השאלה הראשונה אין בדעתי להשיב זולת אם הי' כותבין אנשי אפטא ג"כ וזה רחוק לדעתי, וע"ד השאלה השני' ותוכן השאלה כי בני העיר נתנו לו מסחר בגדים ועשו תקנה בל יעסוק איש בלעדי כבודו במסחר ההוא ובא איש אחד מעיר ראקוב והובל שמה מסחר ההוא, ליומי דשוקא [הנקרא טארעק]:

והנלפע"ד שכבודו ובני עירכם יכולים למחות בידו מקצת טעמים שכתב כת"ר, ואף שקצת דברי רו"מ אינם נכונים בעיני, ועוד אוסיף טעמים ע"ז שאסור לאיש ההוא למכור מסחר הנ"ל, אולם דבריו אלה להלכה ולא למעשה מחמת שהצד השני הוא האיש מעיר ראקוב לא שאל אותי ואין משיבין בדיני ממונות לאחד בלא השני רק מחוייבין אתם להעמידו בדין לפני בד"צ הסמוך לעירכם ותוכל להראות תשובתי להב"ד אחר אשר ישמעו טענות שניהם, וזה החלי בעזה"י:

הנה רו"מ התחיל בכחא דהתירא מחמת שהב"ח פסק דאפי' פעם אחת בשבוע מקרי יומא דשוקא וגם הביא דברי מהרי"ט דאותם שבחוץ לעבורה או לתחום העיר לא חשיבי כבני העיר ומותר לאיש אחר נכרי משמה לקנות מהם ולא חשיב כיורד למחיית בני העיר, וא"כ הכא שרוב הבאים מחוץ לעבורה של העיר חשיב יומא דשוקא ומזבין לעלמא, וזה דחה רו"מ מתרי טעמי הא' שכתב מהרי"ט שם בהיתר הקני' כיון שעדיין לא באו סחורתם לעיר, ומוכח שאם הי' בא לעיר הי' חשוב מחיות בני העיר, וא"כ בנ"ד שהכפרים הסמוכין באו לעיר אסור למכור להם:

ובעיני אין זה ראי' כלל דהא פשוט דביומא דשוקא אפי' לעלמא אסור הבא מחוץ לעיר למכור (וה"ה לקנות למהרי"ט], וע"כ אם הי' הסחורה בא לעיר ודאי הי' אסור לקנות מהם, ומה זה ראי' ליומי דשוקא [הנקרא טארעק] ולדעת רו"מ יצטרך דהכפרים הסמוכים אף שהם חוץ לתחום חשובים מקצת כבני העיר לענין אם באו לשם ביומי דשוקא לשיטת התוס' או אפי' לדידן שלא יחשב יומא דשוקא מחמתם ומקצת לא חשובים כבני עיר עד שלא באו לשם, והוא מוקצה מהדעת, והנכון בדעת מהרי"ט כמ"ש:

והטעם הב' שכתב רו"מ דאם אותם שבתוך התחום יחשבו כבני העיר יהי' רוב הבאים לשוק כבני העיר ומבתוך התחום, וכיון שבלשון מהרי"ט שם נתברר על אותם שבתוך התחום וחוץ לעבורה אם חשובים כבני העיר ומספק יכולים בני העיר לחייבם מס ושייכים בכרגא ושוב חשובים כבני עיר, וזה אינו נכון כלל דבמה יתחייבו אותם שבסביבות העיר מס במה שא"צ להם, וממנ"פ מס המלך ניחזי אנן איך דין המלך וצרכי העיר מה שאין צורך להם אינם מחוייבין, ועוד אפי' הי' כדבריו מנין לו דהשייך בכרגא דינו כבן עיר לענין שבן עיר אחרת אסור לעסוק עמו והרי יש חילוק בין דשייך בכרגא (לדעת התוס' והרבה מהראשונים ז"ל] לבן עיר, דבן עיר יכול לכנוס למבוי אחרת לעשות מסחר שיש לבן מבוי ומאן דשייך בכרגא אינו יכול:

וגם מה שהכריח מלשון מהרי"ט דהעיקר נחשב מחוץ לתחום אינו דקדוק כלל מאחר שהמעשה הי' מחוץ לתחום, ומהרי"ט מילתא דפשיטא נקט:

אך מ"ש אח"כ כיון שיש תקנה בעיר בל ימכור אחר אסור לאיש מחוץ לעיר מפני המחלוקת זה נכון, ואף שלא מצאנו אלא בתקנה ומנהג לדבר מצוה, זה ג"כ חשיב מצוה לפרנס רב שבעיר:

ומה שנסתפק רו"מ שאין מחלוקת בדין רק ישוב שהוא מעיר אחרת וא"צ לרב, לפענ"ד יש ללמוד זה מפירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו ואף דחילוק מקומות גורם השינוי מ"מ שייך מפני המחלוקת (גם ראייתו מתענית לאחר שעברה הצרה הוא ראי' נכונה] ואפי' למאן דפליג שם עיי"ש היטב בסוגיא, היינו משום דאין השנוי תלוי בגוף האדם מחמת שהוא מעיר אחרת ודאי שייך מפני המחלוקת:

והנה יש להביא ראי' מסוף פרק בני העיר והובא ביור"ד סי' רנ"ו סעיף וא"ו ביחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עלי' בני העיר צדקה דמחוייב ליתן לעניי אותה העיר, וכתב הט"ז הטעם דיחיד נגרר אחר העיר ולאו משום חשד לבד מחוייב ליתן עיי"ש, וה"נ האי שמעיר ראקוב הוא נגרר אחר העיר לקיים מה שתקנו עליהם ועליו ג"כ:

ועוד נ"ל טעם אחר דמן הדין אסור לבוא למכור על יומי דשוקא כי שאלתי סוחרים אם מדינא דמלכותא יוכל יחיד מעיר אחרת לבוא למכור על הטארעק ואמרו לי כי אסור זולת צרכי מזונות, וא"כ אפי' נאמר כי אין הולכין בזה אחר דינא דמלכותא בד"ת, מ"מ שוב כל הבאים לקנות דעתם על בני העיר וחשיב הבא מעיר אחרת יורד למחייתם, ומנא אמינא לה מגוף הסוגיא דב"ב (כ"ב) דיקולאי דקי"ל במעשה דהנהו דקילתא שבאו למחות ביומא דשוקא, הכי עד הנהו דקילתא לא הי' יומא דשוקא כלל אם רצו לבטל כל יום השוק הלא זה מנהג כל העולם שביום השוק מתקבצים ממקומות אחרים למכור ולקנות וכמ"ש הפוסקים בענין מכירה בב"א:

והנ"ל בזה דענין יום השוק שמתקבצים ממקומות אחרים למין סחורה ידוע למכור ולקנות וזה לא עלה על דעת שום אדם לאסור וכן דעת הקונים הבאים לקנות מהסוחרים ממקומות אחרים ואפשר אם לא נתיר להם למכור לא יבואו כלל רק מחמת שמתקבצים הרבה אנשים ואגב צריכים לקנות גם דברים אחרים, וזה רצו הנהו דקילתי לבטל שלא יוכלו לקנות מה שאינו עיקר יום השוק רק מבני העיר ולא עלה בידם, די"ל דגם קונים רק משום שיש הרבה סוחרים ממקומות הרבה ואם לא יקנו בעירם, ולא אסרו חכמים אלא למכור לבני העיר דמסתמא לא ילכו למקום אחר לקנות, והשתא יובן הטעם דאסור למכור לאינשי דאתיא מעלמא כשאינו יום השוק דכשאינו יום השוק בודאי לא באו לכאן לקנות מאיש נכרי שהרי לא עלה בדעתם שיש סוחרים אחרים ועיקר ביאתם על דעת בני העיר, והשתא בזמה"ז שיש חק המלכות שלא ימכרו ממקומות אחרים שוב כל הבאים דעתם רק על בני העיר וחשיב הבא ממקום אחר יורד למחייתם כנ"ל:

עוד טעם אחר לאסור, דוודאי אם יוכל האיש ממקום אחר למכור יבטלו בני העיר תקנתם דאדעתא דמרי' לפקרי' כו' לא שהם לא ירויחו רק האיש נכרי וזה פשוט, וא"נ דומה להא דאמרינן בע"ז (כ) שהקדים נתינה דגר למכירה דנכרי [ולר"י לא צריך קרא לזה עיי"ש] והקשו בתוס' וכי אם יש לאדם חפץ למכור יתננו לגר קודם שימכרנו לנכרי והלא אפי' לישראל אינו מצוה כ"כ, ותירצו בתוס' דווקא נבילה שלישראל אינו אלא דבר מיעוט ולגר הוא שוה הרבה כשאר בשר, ולמדנו מדברי תוס' אלו דכ"ש בישראל כיוצא בזה מחוייב. וא"כ בנ"ד שאם ימכור האיש נכרי יבטלו בני העיר תקנתם ובוודאי יש הרבה סוחרים ולא יגיע לאיש נכרי רק חלק קטן ולרו"מ הלא יפסיד כל המסחר כי אם לא יבוא יהי' לרו"מ כל המסחר ודאי מחויב להניח המסחר ההוא, דמה התם מחוייב ליתן מכיסו כ"ש שמחוייב להיות שוא"ת שלא להפסיד לחבירו בשביל דבר מועט שלו ולא יהי' רב שבעיר כגר תושב:

ולדעתי אף מקצת הטעם יספיק לאסור על האיש מראקוב כ"ש בהצטרף כולם יחד, והי' בזה שלום מאת ידידו הדו"ש:

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף