אבני נזר/חושן משפט/יג
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ד' עקב תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב.
- שוכ"ט לכבוד אהובי ידידי הרב הגדול המפורסם חריף ובקי מו"ה מרדכי דוב הלוי האבד"ק פייזער.
מכתבו הגיעני ודבריו נכונים לדינא דבלא שום תיקון רק בהילוך ותשמיש לבד חשיב מיצר שהחזיקו בו רבים כמ"ש הרשב"א בתשו', הובא בב"י חו"מ סי' שע"ז וכן דעת כל הפוסקים שבשטמ"ק וכן פסק בתשו' רשד"ם סי' רנ"ו ואף שהתוס' ב"ב (י"ב) ד"ה מצר כתבו דווקא שהחזיקו ברשות, וכן כתב הר"ש פרק י"ח דאהלות משנה ד', הנה הריטב"א מו"ק (ה:') שאם הי' שדה יחיד ועשאוהו רבים שדה בוכים ושתק איבד זכותו כו' כדאמרינן מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו פירוש שהחזיקו בו ברשות, התחיל בשתיקה וסיים בהחזיקו ברשות מוכח דשתק היינו ברשות, ובסמ"ע סי' שע"ז סק"ב לא משמע הכי, מיהו כל שרבים מוחזקין בו עכשיו טוענין להם שברשות החזיקו בו, ועל כרחין שמוחזקין בו עכשיו בשתיקה, דאי במחאה אין זה חזקה כלל רק בשתיקה, ואפי' הכי אי לאו שהי' טוענין להם לא הי' חשיב החזקה של עכשיו בשתיקה ברשות:
מ"מ איך שיהי' בנ"ד מאחר שהחזיקו הקהל זמן רב בשתיקה, או שזה עצמו חשיב ברשות, או שטוענין להם, מיהו ודאי לא קנו רק להילוך. אם ח"ו יצטרכו להספד כהא דשדה בוכים דמ"ק, אבל לא קנו להניח קורות, דכל הטעם דקנו בהילוך אף דהילוך לא הוה חזקה, רק זה לקנין גמור אבל להילוך קונה בהילוך ב"ב (ק.) ועי' בשטמ"ק בשם עליות ר"י,. ל להניח קורות לא קנו, ואם תאמר יקנו לזה בהנחת קורות, ליתא דהעמדת בהמה וכלים לא הוי חזקה רק הנאה דגופא ועל כן כל שהקהל יצטרכו להניח שם קורות יוכל לתבוע מהם שכירות וכן יכול הלוקח להשתמש שם כל התשמישים. ובלבד שלא יעכב הילוך הרבים ושלא יעכב אם ח"ו יארע להספיד, וה' יתן לכל עמו בית ישראל חיים ושלום וכ"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |