אבני נזר/אורח חיים/ז
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ה' לך ששון לפ"ק פה סאכטשאב.
- שלום וכ"ט לכבוד הרב החריף וכו' מו"ה קופמאן האבד"ק גאסטנין.
דבר התפילין אשר נמצאו נקודות שחורות מצואת הזבובים בתוך האותיות. הדבר ברור שהם פסולין. שדומה לנפל טיפת דיו בתוך האות שפסול דלא כסמ"ק שהכשיר. ואינו דומה כלל לציפהו זהב דמועיל להסיר הציפוי. דשאני התם שהאות תחת הזהב בהוייתו רק כל זמן שהציפוי עליו פסול לפי שאינו נראה. ובהסיר הציפוי חוזר להכשרו. מה שאין כן בנפל דיו לתוך האות דבטל צורת האות בעצמותו. דצורת האות הוא שמקום האות יהי' שחור וסביביו לבן. זהו תמונת האות. אבל אם גם בתוכו הוא שחור הרי בטל תמונת האות. וחילוק זה בב"ק (כט:) בין מוצא בור כרוי וכסהו וחזר וגלהו דראשון חייב ושני פטור דלא אסתלק מעשה ראשון. בין טממה וחזר וחפרה דאסתלק מעשה הראשון. והכא נמי ציפהו זהב דומה לכסה הבור. ונפל דיו בתוך האות דומה לטימם הבור:
שוב ראיתי בט"ז אהע"ז (סימן קכ"ה סק"ט) שכתב כן להדיא. ואני ישבתי דברי הסמ"ק דהיינו בנפל הטיפה לעיני הסופר. ובודאי דעת הסופר תיכף בשעת נפילת הטפה לסלקה. ודומה להא דפ"א דסוכה ופ"ז דעירובין דמידי דלא מבטל לי' לא מבטל המחיצות. וכן אינו ממעט גובה הסוכה. הכא נמי אינו מבטל הדיו את צורת האות. ומסלקו וכשר. אבל בנידון דידן גם לסמ"ק פסול כיון שלא הי' דעתו להסירה [שהרי נעשה שלא בפני אדם] והרי הוא בטל מאליו. וגם יש לומר דלא מהני דעתו להסירה רק בדיו לח שבקל מסירה אבל בנתיבש שצריך לגרר לא מהני דעתו לסלקה. ויש בזה אריכות דברים אין כאן מקומו. ובנידון דידן נפקא מינה כיון שהי' שלא בפני אדם ולא הי' עומד לסלק:
ומה שרצה מעלתו לומר דרעי עוף הוא מי פירות כמ"ש הרמב"ם דאינו מכשיר. והרי הכותב במי פירות אינו כתב והוא הדין שאינו מבטל כתב הראשון אין זה כלום. דאטו דיו במשקה תלוי. וטעם הכותב במי פירות דלא הוי כתב. הוא משום שאינו מתקיים כמ"ש רמב"ם להדיא וכן הוא בתוספתא. אבל טיפין אלו שמתקיימים וכיון ששחורים הם חשובים דיו ממש כמ"ש הרמב"ם דדיו היינו שחור וכל שחור הוי דיו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |