אבני נזר/אבן העזר/תסג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר תסג

סימן תסג

א

א) (שם) בגמ' יתיב רב חסדא וקשיא לי' קידושי שני במאי פקעה לכאורה נראה לפרש עפימ"ש הר"ן בסוגיא דבר פדא בהא דאמר רב המנונא אלו אמר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקי בלא גט, ואותיב עלי' אביי וקדושת הגוף מי לא פקעה בכדי וכו' וכתב הר"ן דאביי מודה בקידושין דלא פקעה דבהקדש אפשר שיחול לזמן משא"כ באשה דכל קנין לזמן אינו אלא קנין פירות וקנין פירות באשה לא אשכחן, והכי איתא בירושלמי מה בין הקדש לאשה מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אשה יוצאה בלא פדיון היכן מצינו הקדש יוצא בלא פדיון תיפתר דברי הכל בשדה מקנה:

ב

ב) ולכאורה קשה טובא במה שפירש הירושלמי דאי אפשר שיחול קנין לזמן באשה, שהרי שם בירושלמי אמרינן דבשטר כשקידשה לשלשים יום אינה מקודשת משום דבשטר למידין מגט ובגט לזמן אינו כריתות, וא"כ לפמ"ש הר"ן דבאשה גם בכסף אי אפשר לזמן א"כ הרי דין כסף כדין שטר, ואם תאמר דכיון שאי אפשר לחול לזמן יחול לעולם גם בשטר נאמר דכיון שאי אפשר לחול לזמן יחול לעולם ודכוותי' בגט הוי כריתות כיון שחל לעולם. ופשט דברי הירושלמי להיפוך דבאמת בכסף חל לזמן, ושוב לא פקע, דלא מצינו אשה יוצאה בלא פדיון ובשטר אי אפשר להתחיל לחול לזמן:

ג

ג) והנראה לפרש דברי הר"ן עפימ"ש בחי' לגיטין בשם הרא"ה בהא דאיתא שם (פ"ד.) במגרש אשה לשלשים יום כיון דפסקה פסקה, וכתב הרא"ה דשמעינן מכאן בנותן קרקע לחבירו ליום אחד גוף ופירות נשארת שלו לעולם עיי"ש, וזה כוונת הר"ן דכל קנין לזמן הוא קנין פירות, דאם יקנה גם הגוף לזמן ישאר שלו לעולם כדברי הרא"ה, ואינו קנין לזמן, ולא משכחת קנין לזמן רק קנין פירות, וע"כ באשה כשאומר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי ע"כ חל באותו יום קנין גוף דקנין פירות לא אשכחן, וכיון שחל באותו יום קנין גוף נשארת אשתו לעולם אף דקדושת הגוף פקעה בכדי דאפי' בממון הדין כן, וזה כוונת ירושלמי לא מצינו אשה יוצאה בלא פדיון כיון שע"כ הי' קנין גוף נשאר כן לעולם, משא"כ בהקדש דש דמשכחת קנין פירות כמו בשדה מקנה שמתחילה לא חל הקדש רק לפירות שגם המקדיש לא הי' לו רק קנין פירות ע"כ חל לזמן קנין פירות ודו"ק:

ד

ד) ובזה נבא לביאור דברי ר' חסדא קידושי' שני במה פקעה, דהנה לכאורה לדברי הר"ן לפי מה שנראה מדבריו לכאורה הי' לו להקשות להיפוך כיון שהראשון קנאה על לאחר שלשים אי אפשר לשני לקנות רק על לזמן דאינו אלא לקנין פירות וקנין פירות באשה לא אשכחן, ואיך יקנה אותה שני כלל על שלשים יום, ואיך תני מתני' מקודשת לשני על שלשים יום, וכאן אין לומר דקונה אותה על לעולם, כמו בהיום את אשתי, דהכא אי אפשר שיקנה על אחר שלשים דכבר היא מקודשת לראשון על אח"כ ולפי מה שביארנו אמיתת כוונתו לאו קשה מידי כיון דבאמת חל קדושת הגוף לזמן אלא דממילא ישאר שלו לעולם כדברי רא"ה והכא אי אפשר דעל לאחר שלשים היתה מקודשת לראשון:

ה

ה) אמנם נראה עפ"י דברי הש"ס בפרק האומר בקידושין (ס"ז:) דקאמר אשת איש דלא תפסי בה קידושין מנא לן יליף מאחות אשה מה אחות אשה בכרת ולא תפסי אף כל עריות דיליף בהיקישא דר' יונה עיי"ש, ולפי זה כיון דכל שלשים יום מותרת לשני דשייר על שלשים יום אלו, וכיון דאינה ערוה על השני שפיר קונה אותה קנין הגוף על שלשים יום אלו, ואף דהגוף כבר נקנה לראשון הרי אפי' אשת איש גמורה הי' תופסין בה קידושין אי לאו שערוה היא לו, וע"כ דנשתנה דין אישות מדין ממון בזה, (והטעם יתבאר לפנינו בעז"ה] ושפיר תופסין בה קידושין במקום שאינה ערוה לו, וכיון דלשני מותרת לשלשים תופסין בה קידושין גמורים לזמן אף בהגוף, וכיון דחל פעם אחת קנין הגוף תו לא פקע כדברי הרא"ה הנ"ל, ואף שלאחר שלשים נעשית ערוה לו מחמת קידושי ראשון לא פקעי קידושין כדמוכח בפרק המגרש בקידשה ראובן חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה סתם דאהני קידושי שמעון למיסרה לראובן ואם מתו אינה מתייבמת דהוי אשת שני מתים עיי"ש (בדף פ"ב.) הרי דלא פקעי קידושי ראובן במה שנאסרת עליו מחמת קידושי שמעון משום אשת איש ואשת אח והיינו דקשיא לי' קידושי שני במה פקעי ודו"ק:

ו

ו) במה שלמדנו מירושלמי הנ"ל דגם בקידושין יכול לשייר לזמן, לכאורה י"ל דגם לפי גמרא דידן דגם בקידושין פסול שיור שאני הכא דלאחר שלשים תהי' מקודשת גמורה ואינו שיור לעולם, ורמה לזה מחלק הש"ס בגיטין (פ"ג:) בין על מנת שלא תשתי יין לעולם בין שלא תשתי יין שלשים יום, וכה"ג כתבו הראשונים בהא דאמר ר' יוחנן בסוגיין (ס'.) אפי' מאה תופסין דמקשה הש"ס דבגט מהיום ולאחר מיתה אי אפשר לומר כן דכל גיטא דמשייר בה לאו כלום הוא, והקשו ז"ל דגם בקידושין פוסל שיור, ותירצו דשאני קידושין שיגמרו לאחר שלשים לגמרי, משא"כ בגט דאין גט לאחר מיתה:

ז

ז) אך לאחר עיון קצת נראה דזה אינו, דהירושלמי לשיטתו דקידושי כסף לא ילפינן מקידושי שטר ולא איכפת לן בשיור, אבל לש"ס דידן בגיטין דשיור בקידושין פסול במשוייר לשלשים יום נמי הוי שיור, ולא דמי למימרא דר' יוחנן אפי' מאה תופסין בה דהתם לא חלים הקידושין לגמרי רק לאחר שלשים, וכיון דבגמר הקידושין ליכא שיור שפיר דמי, משא"כ כשחלים הקידושין עכשיו ומשייר על שלשים יום מה בכך שאח"כ לא יהי' שיור, מ"מ כיון שכל הקידושין חלים עכשיו ועכשיו הוי שיור פסול:

ח

ח) וראי' לזה דאל"כ מה הקשה לר' יוחנן כל גיטא דמשייר בי' לאו כלום, נימא דקידושין חלין עכשיו ומשייר על שלשים, וגם בגט נוכל לומר כן שחל הגט עכשיו ומשייר עד שימות, והוי דומיא דמהיום ולאחר מיתה בממון דאמרינן דגופא מהיום ופירא לאחר מיתה:

ט

ט) האומנם כי במעכשיו ולאחר שלשים י"ל דלא אמרינן שכוונתו לקנות תיכף ומשייר על שלשים כמ"ש התוס' יבמות (צ"ג) בד"ה קנוי' בסה"ד, אבל במהיום ולאחר מיתה שפיר י"ל כן, ועיינתי ברשב"א וראיתי שהקשה על פירוש הראשונים במימרא דר' יוחנן דקידושין מתחילין היום ונגמרים לאחר שלשים, וע"כ לא הוי שיור, והוא ז"ל דחה פירוש זה בכמה קושיות, ופירש דקידושין חלים היום ושייר על שלשים יום, וס"ל לר' יוחנן דשיור בקידושין מהני, הרי דדווקא לפי תירוץ דעכשיו מתחילין ולאחר ל' נגמרים הוא דלא חשוב שיור, אבל לפי פירושו דחלים עכשיו ומשייר על שלשים חשוב שיור, ומוכרח לפרש דר' יוחנן סובר שיור בקידושין מהני וכמ"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.