אבני נזר/אבן העזר/תמג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר תמג

סימן תמג
שמעתתא דשליח נעשה עד

א

א) (שם) בתוד"ה עד כאן לא פליגי תימה כו' ונ"ל ליישב תמיהתם לדעת הרא"ש והטור באהע"ז סי' קמ"א דאף דשליח נעשה עד היינו על המעשה שעשה אבל על השליחות אין השליח נאמן שעל עצמו הוא מעיד שנעשה שלוחו ולפי זה לכאורה יקשה דמה מקשה הש"ס אימא דהאי אחד שליח ושנים עדים על גוף השליחות, וב"ה אומרים כולם שלוחים ואין האחד נעשה עד על שליחות חביריו דהכל שליחות אחד, ואם יתבטל שליחות האחד יתבטל כולה לרשב"ג, וא"כ כל השליחות הוא עדות לגבי עצמו, ואפי' לפי דעת הרמב"ם והה"מ בפרק ואו מהלכות גירושין דבשליח הולכה מודה דבטלה מקצתה בטלה כולה, ועכ"פ מה מקשה הש"ס, דמצי לאוקמי כרשב"ג:

ב

ב) אך י"ל דקשיא לי' להש"ס לב"ש דאמרי אחד שליח ושנים עדים הא לא פירש מי השליח ומי העדים, ואין לומר דזה שמקדשה אגלאי מילתא למפרע שזה עצמו שליח, דהא שמעינן להו לב"ש בעירובין (ס"ח.) דלית להו ברירה, ואין לומר דלא חל השליחות אלא בשעה שמקדשה אז עושה שליח למי שמקדשה וא"צ לומר הוברר הדבר למפרע, דע"כ חלות השליחות צריך להיות תיכף בשעת עשיית השליחות דכן מוכח בתוס' נזיר (י"ב) דאין יכול לעשות שליח בדבר שלא בא לעולם אפי' בדבר שבידו, וע"כ כיון שחלות השליחות תיכף אי אפשר שיעשה שליח בדבר שלא בא לעולם, אבל אם היינו אומרים שיכול לעשות שליח שיחול אח"כ, א"כ דומה לאומר פירות מחוברים אלו יהי' תרומה לכשיתלשו דמהני, וה"נ למה לא יוכל לעשות שליח שיחול השליחות לאחר שיבא לעולם, ויש לדחות דנהי דבידו לעשות שיבא לעולם, מי בידו שהשליח ירצה אח"כ ליעשות שליח, דומיא דאיתא בפרק האומר (ס"ב.) נהי דבידו לגרשה בידו לקדשה ועיין ברשב"א שם ודו"ק:

ג

ג) וצ"ל דבאמת תחילה נעשים הכל שלוחים ובשעת קידושין דעתו שהשנים שאינם מקדשים, יסתלקו מהיות שלוחים, וזה א"צ לברירה, כיון שא"צ לומר הוברר הדבר למפרע כמו בשכבר בא חכם:

ד

ד) מעתה אי אפשר לומר דלעדות שליחות מיירי, דא"כ מה הועילו ב"ש במה שהאחד שליח ושנים עדים כיון דבשעת מינוי שליחות ע"כ כולם שלוחים:

ה

ה) ובזה מיושב קושיית התוס' דמב"ה לא מצי להקשות דהוה מצי למימר דבעדות שליחות וב"ש חולקים דגם בזה א"צ עדים, וע"כ מקשה מב"ש דע"כ לא פליגי אלא משום דאחד שליח ושנים עדים, ואי ס"ל לב"ש שליח נעשה עד למה לי הא דאחד שליח ושנים עדים, ולדידהו אי אפשר לדחות דבמינוי שליחות איירי דא"כ אפי' אחד שליח ושנים עדים לא מהני ודו"ק:

ו

ו) ולפי זה י"ל דלמה דמשני איפוך א"צ לומר דרב כר' נתן אלא דמצי סבר כת"ק ובמינוי שליחות איירי, ולא קשיא מאחד שליח ושנים עדים, כיון דב"ה אית להו שם בעירובין ברירה ומתחילה לא מינה רק אחד שליח, דזה שנתקדשה אח"כ אגלאי מילתא דזה הי' שליח מתחילה לכך הי' דעתו שמי שיקדשה יהי' שליח:

ז

ז) ועל תירוץ התוס' דהוה מצי לשנויי איפוך קשה דא"כ יהי' קשה לדרב שילא (וזה דוחק דרב ודבי רב שילא יהי' מחולקים בחילופי הגירסאות] בשלמא למסקנא ניחא דר' שילא פוסק כת"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.