אבני נזר/אבן העזר/שצג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר שצג

סימן שצג

א

א) (דף ד' ע"ב) בגמ' ואצטריך למכתב ויצאה חנם ואצטריך למיכתב כי יקח איש דאי כתב רחמנא כי יקח וכו' ואי כתב רחמנא ויצאה חנם הו"א היכי דיהבה איהי לדידי' וקידשתו הוה קידושי וכו' ובתוס' הקשו לפירש"י [שפירש דאמרה לי' התקדש לי] ופירשו דנתן הוא ואמרה היא, וקשה לי דא"כ היכי מסקינן לקמן נתן הוא ואמרה היא ספיקא היא דהא מוכח מקרא דלא הוי קידושין, ובאמת לשון הש"ס וחיישינן מדרבנן, וקשה דאי ספק הוא באשם תלוי קאי, ואף שהר"ן תירץ דמה"ת אזלינן בתר חזקה אפי' בספיקא דדינא אכתי קשה דא"כ בכל תיקו יאמר הש"ס כן ומאי איריא בספק זה:

ב

ב) ולפענ"ד נראה דהנה הר"ן ז"ל בשמעתא דתן מנה לפלוני ואקדש אני לך כתב דהא דמספקא לן באמרה היא בשאמרה כן בשעת נתינה דאלו אמרה כן לאחר נתינה לא שני שתיקה דידי' משתיקה דידה לאחר מתן מעות דלאו כלום הוא וכ"ש הוא דיהיב לה בסתמא ומדינא הרי הם שלה במתנה דפשיטא דאמירה דידה ושתיקה דידי' אח"כ לאו כלום הוא עייש"ה:

ג

ג) ולפענ"ד יש לדון בדבריו, דהנה בחו"מ סי' קפ"ג בשליח שקנה לעצמו במעות המשלח י"א שקנה המשלח, והטעם מבואר שם דס"ל דעת המוכר להקנות לבעל המעות [ועיי"ש דאף החולקים לא פליגי אלא דדעת המוכר להקנות גם לשליח] ומבואר דאף דהשליח לא נתן הכסף על דעת שיקנה למשלח וגם המשלח לא נתנו על דעת כן מ"מ כיון שקבלת המוכר הי' על דעת כן קונה הכסף למשלח דכיון דאיכא דעת אחרת מקנה לא בעינן כוונה לקנות כדברי הראב"ד והרשב"א ואף דהיכי דלא ניתן הכסף על דעת קנין לא חשוב כסף כלל, מ"מ הכא אזלינן בתר דעת מקבל מעות שקיבלם להקנות לבעל המעות, וא"כ נהי שהוא נתנם על דעת מתנה כיון שתיכף אחר הנתינה אמרה שאינה רוצית במתנה רק בתורת קידושין, א"כ אי לאו מיעוטא דכי יקח ולא כי תקח הוה אמינא דמקודשת באמירתה לבד דכיון דהיא קבלתן לשם קידושין ואיכא דעת אחרת מקנה לא בעינן כוונתו ולא בעינן כוונת הבעל רק כדי להקנות הכסף והרי כיון לכך רק שרצה במתנה ולא כוון לקדשה עבור המעות, ולענין הקידושין יועיל כוונתה לבד כנ"ל, ואף דאם הי' אומר בפירוש דלא ניחא לי' אין מזכין לאדם בע"כ, מ"מ בשתיקה הו"א שפיר דמקודשת כיון דלא בעינן כוונתו כלל, וע"כ איצטריך קרא דכי יקח ולא כי תקח דדעתה דידה לבד לא מהני ולא דמי למכר:

ד

ד) והנה לפי זה יש לומר דדווקא בכהאי גוונא אינה מקודשת, דאמרה לאחר הנתינה, דאין שתיקתו מורה הסכמתו, אבל בשאמרה בשעת נתינה או קודם לכן שתיקתו כדיבורו (וקרינן בי' כי יקח] ומקודשת:

ה

ה) איברא דאיכא למשדי נרגא בהא מילתא, דהנה בפרק מי שאחזו (ע"ד:) פליגי תרי לישני בנתינה בע"כ אי שמה נתינה ועיי"ש ברשב"א דהא פשיטא שלא קנה המעות בע"כ, אך מבעיא אי הוה נתינה לנותן ובהא פליגי תרי לישני, והנה צ"ל דחשוב כאלו נקנה למקבל המעות אי שמה נתינה, שהרי בגט דלכולי עלמא שמה נתינה כמ"ש הרשב"א שם עיי"ש, ואלו הרי זה גיטך והנייר שלי אינה מגורשת, ואפי' בנתן לה הגט לפרעון כתובה מבואר שם ברשב"א דלא מהני [אלא משום דהוי כאלו אמר לה הילך גיטך ומחלי כתובתך] וע"כ דחשוב כאלו נקנה לה:

ו

ו) והטעם נראה לי כיון שהדבר תלוי בדעתה אם תרצה לקנותו, וכן במאמר דבע"כ לרבי דמהני בכסף אף שלא קנתה הכסף, וע"כ לומר כיון שבדידה הדבר תלוי חשוב שניתן לה הכסף, ועיין בהר"ן סוף פ"ק דע"ז, אלא דבאשה דעלמא אינה מקודשת שאינה יכול לקדשה בעל כרחה:

ז

ז) וא"כ כיון שהוא נתנו לה בתורת מתנה אף שהיא לא רצתה לקבלו חשוב נתינה אף בלא הקידושין ונמצא שלא ניתן לה הכסף מכח הקידושין שהרי אף בלא הקידושין ניתן לה הכסף ובמאי תתקדש כיון דאף בלא הקידושין הכסף כאלו ברשותה למ"ד שמה נתינה, וא"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לי קרא דכי יקח, וע"כ לומר שאמרה כן בשעת נתינה ששתיקתו מורה הסכמתו ואעפי"כ אינה מקודשת כיון שלא אמר כלום רק שהסכים לדברי', אך למ"ד לאו שמה נתינה א"כ כיון שהיא אינה רוצית במתנה, אם לא תתקדש לא יחשב שניתן לה הכסף ושפיר תוכל להתקדש אי לאו קרא דכי יקח אף באומרת אחר הנתינה, אבל באומרת בשעת נתינה יש לומר דמקודשת כנ"ל:

ח

ח) ובזה י"ל דהיינו ספיקא דמספקא לתנא דברייתא אי שמה נתינה, וע"כ דאתא קרא למעט אפי' אומרת בשעת נתינה, או דילמא דלאו שמה נחינה, ובאמת באומרת בשעת נתינה מקודשת וברייתא באומרת בשעת נתינה מיירי דומיא דנתן הוא ואמר הוא דמיירי באומר בשעת נתינה, דאי נתן בשתיקה הם לה במתנה ושתיקתה שלאח"כ אין ראי' שמקבלתם לקידושין] וע"כ מסיח וחיישינן מדרבנן שהרי הרמב"ם פסק כן בנתינה בע"כ דאם נשאת לא תצא ופירשו הר"ן והה"מ דבריו דמעיקר הדין הלכה כלישנא בתרא, רק דלחומר ערוה חיישינן לכתחילה ללישנא קמא, והוא חשש דרבנן, וצ"ע בכל זה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.