אבני נזר/אבן העזר/שצ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר שצ

סימן שצ

א

א) (דף ג' ע"א) בתוד"ה ואשה, וא"ת כיון דאשה לא מקניא בחליפין אמאי אצטריך קרא למעט עבד עברי מחליפין תיפוק לי' דאיתקש עבד עברי לעברי' כו' וי"ל דרבוי קנינין גמרינן מהקישא ולא מיעוט קנינים, וקשה לי דהיכא ילפי ב"ש דאינה מתקדשת בפרוטה מקידושי יעוד ועל כרחין חשיב לה הקישא דמסברא אין יכול ללמוד דהכא לא שייך טעמא דגרעון, וצ"ל דבאמת היינו טעמא דב"ה דאף דבאמה עברי' מודו דבעינן שני פרוטות כמ"ש הרמב"ם פ"ד מהלכות עבדים הלכה ג' מ"מ באשה לא גמרינן למיעוט קנינים, ובחנם נתלבטו הכ"מ והלח"מ והמל"מ דעבד עברי ג"כ ניבעי שני פרוטות כיון דאיתקש לעברי', ולדברי התוס' הנ"ל ניחא דמיעוט קנינים לא גמרינן מהקישא, וצ"ל שקושייתם הא כל עיקר ילפותא דעבד עברי קונה בכסף מאמה העברי' ואי אפשר ללמוד יותר מקנין עברי' גופי' דהוא בשני פרוטות:

ב

ב) ובהכי ניחא תירוץ הכ"מ דיליף מכי תשיג מנמכר לנכרי, ולכאורה קשה ניליף מהיקש דלא מקניא בפרוטה ונילף נמכר לנכרי מנמכר לישראל דג"כ לא יקנה, אך להנ"ל ניחא דשוב הוי מיעוט קנינים ולא גמרינן מהקישא, ובאמת מוכח בש"ס דנמכר לנכרי סגי בפרוטה בשמעתא דמכסף מקנתו הוא קונה דפריך הש"ס אי דלית בי' שוה פרוטה כו' וצ"ל כנ"ל:

ג

ג) ובהכי ניחא ליישב קושיית הפנ"י במשנתינו דעל כרחין האי פלוגתא דב"ש וב"ה לענין קיבלה קידושין מאחר, דמדידי' פשיטא דצריכה גט דשמא שוה פרוטה במדי, ולפמ"ש ניחא דהנה על כרחין שמואל דחייש לשמא שוה פרוטה במדי כרבה ס"ל דלא בעי מידי דקיץ, דאל"כ נהי דבאמת שוה במדי ואף הכא הוי כסף כיון שיכולה להוליכו לשם, מ"מ לא הוי מידי דקיץ, כיון שאינו ידוע כאן ששוה במדי ואף שיכולה להוליכה שם ואז יהי' מידי דקיץ הא בכל שראי יכולה לשומו ואז יהי' קיץ), והנה רב יוסף יליף (ח'.) מהאי מכסף מקנתו ולא בתבואה וכלים דבעי שומא ורבה דחי דממעט חליפין או מידי דמקרבא הנאתה, ולב"ש לשיטתי' דאף מיעוט קנינים ילפינן מהקישא, א"צ למעט חליפין, דילפינן מאשה כקושיית התוס', וכן א"צ למעט מידי דמקרבא הנייתה, דאפילו תימא דהוה אמינא מידי דמקרבא הנייתה חשוב כמו דינר דלב"ש יליף עברי מעברי' דבעיא דינר כדי שתהא ראוי' ליעוד ונמכר לנכרי מנמכר לישראל כיון דלדידי' ילפינן מיעוט קנינים מהקישא] מ"מ אינו ראוי לגרעון כיון דנפדה בשוה כסף וא"צ ליתן לו אותו דבר גופי' וכ"ש דיכול ליתן לו מעות, ושוב לא הוי גרעון פרוטה, וכיון דבעינן שני פרוטות אפי' במידי דמקרבה הנייתה ממילא בקידושי אשה ילפינן דאפילו במידי דמקרבא הנייתה בעינן דינר, וה"ה בנמכר לנכרי מהקישא, וע"כ לב"ש בא קרא למעט מידי דלא קיץ ושוב לא חיישינן שמא שוה במדי כיון דלא קיץ ודו"ק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.