אבני נזר/אבן העזר/רלט
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום א' עקב תרנ"ט לפ"ק ערנסדארף.
שוכ"ט לכבוד חתני החריף והשנון מו"ה אהרן נ"י.
א[עריכה]
א) בדבר קושיית מעשה רוקח על הירושלמי בקינא לשני בני אדם כאחד ונסתרה עמהם נאסרת והא הוי רה"ר, ובנזיר אמרינן מה סוטה בועל ונבעלת אף כל ספק טומאה ברה"י דאיכא בי תרי אבל הכא הא הוי תלתא ואי איתא דאפי' בנסתרה עם שנים נאסרת גם בג' והי' ס"ט טמא, ואמרת לישב עפ"י פי' הגר"א ז"ל בד' ספיקות ר"י מטמא אחד מהם טמא עומד כו' פי' דעומד לעולם חשוב ברה"י ופי' בעל ס' הנקרא ת"י משום דד' אמות של אדם קונות לו חשוב רה"י, אך בעל ת"י הקשה ע"ז דאיך למדין ס"ט ברה"ר מסוטה הא בשעת ביאה אינם מהלכין וא"כ הוי רה"י, ותרצת דבאמת (לר"י) לא ילפינן ס"ט ברה"ר מסוטה רק בקו"ח דודאי טומאה הותרה בציבור, וע"כ פי' הגמ' דנזיר מה סוטה בועל ונבעלת דמשום שהם עומדים לעולם הוי רה"י, והא דלא מוקי מתני' דשני נזירים בעומדין משום דשם בקטן שאין לו כונה לקנות ולא הוי רה"י:
ב[עריכה]
ב) והנה מ"ש דמשום שעומדין הוי רה"י הנה היא גופה ספק אם נבעלה אי לא נבעלה ולא עמדה כלל, וא"כ אמאי הוי ודאי טומאה משום רה"י כיון דהיא גופה ספק אם הוי רה"י, והת"י מקשה שפיר דאיך משכחת רה"ר ודאי בסוטה, אבל לא לומר דהוי רה"י ודאי:
ג[עריכה]
ג) גם מ"ש דקטן אין לו ד' אמות שאין לו כונה לקנות ד' אמות א"צ כונה דחכמים הקנו לו רק באומר אי אפשר בתק"ח אינו קונה כמ"ש הנמק"י פ' שנים אוחזין אבל בסתמא קונה:
ד[עריכה]
ד) ועוד שאם באנו לומר כסברא הנ"ל משום ד' אמות א"א לומר משום תק"ח במציאה וגט, דלמה הי' להם לתקנו לענין טומאה, והרי במתנה אין ד"א קונה דלא צריך התקנה כ"ש לענין טומאה, אך הפ' דהנה במעביר ד' אמות פי' בעה"מ פ' הזורק ור"ן פכ"ג דהוי תולדה דמוציא מרה"י לרה"ר כיון דד' אמות קונות לו חשוב כמו רה"י והתם אינו מתק"ח דא"כ איך מחויב סקילה מה"ת ואף קודם תק"ח, אך הפי' דחכמים לא תקנו ד' אמות לקנין רק משום שד' אמות יש להם שייכות לאדם כמו יוצא לחוץ לתחום יש לו ד' אמות וכן מנודה מתרחקין מד"א (ע"כ תקנו ד' אמות] ומטעם זה ג"כ חשיב כרה"י קצת לענין מעביר שיחשב תולדה (עי' רב המגיד פ"ז דדומה קצת הוי תולדה) וכן יאמר לענין טומאה ואין חילוק בין קטן לגדול:
ה[עריכה]
ה) ובעיקר קו' המעשה רוקח מילתא דתמיהא דכירא הנה גם אני הקשיתי בילדותי ובאותו יום השגתי ס' מעשה רוקח והוא הי' זקיני הי' הספר חביב עלי מאד ותחילת פתיחת הספר מצאתי זאת הקושיא, ואני תירצתי עפ"י מ"ש בחי' הר"ן ריש נדה בהא דחברותי' נושאות אותה במטה דהרבה נשים חשיב רה"י הואיל ואסור לאדם אחד להתיחד עם כמה נשים, ומבואר בר"ן דמפרש רה"י מקום סתירה, וע"כ בהרבה אנשים הואיל ואינו מקום סתירה הוי רה"ר, וע"כ בקינא לה על כמה בני אדם כאחד הרי הקנוי משוי לה מקום סתירה כמו שכתב התה"ד לענין פתח פתוח לרה"ר דאחר הקנוי גם זה חשיב סתירה, וה"ה אם קינא אף עם כמה אנשים כאחד קפידא דבעל משוי לה מקום סתירה ורה"י, וספק טומאה ברה"ר לא הוי דומיא דסוטה אפי' עם כמה בני אדם וגמ' נקט בועל ונבעלת דזו בעצמותי' רה"י אבל תלתא בעצמותם רה"ר, ומ"מ נאסרת בקינא עם הרבה אנשים משום דקינא משוי לה רה"י:
ו[עריכה]
ו) ואף לתוס' ריש נדה דלית להו הא דר"ן, הנה בתוס' ריש נדה כתבו לילה הוי רה"ר לענין סוטה אף דשייך בה סתירה והביאו בשם הירושלמי שחולק ע"ז אלא דלילה הוי רה"י, י"ל פליגי בזה אי מקום סתירה משוי לה רה"י:
עלה והצלח בתורה כנפשך ונפש חותנך זקינך דו"ש וש"ת.