אבני נזר/אבן העזר/רד
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ועש"ק תצא ח' אלול תרס"ח לפ"ק פה אטוואצק.
יכתב לחיים בספר עת יתקע בשופר כבוד ידידי הגאון וכו' מוהר"ר יואב יהושע נ"י, האבד"ק קונצק.
דבר אשר הוקשה לכת"ר דברי הירושלמי תרומות (פ"ח) שהקשה, בהא דאמרו לאשת כהן גרשך בעלך ר"א מחייב קרן וחומש על התרומה שאכלה קודם שנודע לה, הלא גט חוב היא לאשה ואיך הי' יכול, לגרשה שלא מדעתה, והקשה כבודו דמשכחת בפשטות שאמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לה ואמר לה כנסי שטר חוב זה דמתגרשת בלא דעתה:
א[עריכה]
א) יש ליישב שבוודאי העדים היו מחוייבין להודיעה תיכף שמגורשת היא שלא תאכל בתרומה וכל ישראל ערבים זה לזה, וכשלא הודיעו לה ואח"כ אמרו העדים שנתגרשה משוו נפשייהו רשעים ואינם נאמנים:
ב[עריכה]
ב) ואף שיכולים העדים לומר שלא ידעו שהוא כהן, הנה דעת פסקי מהרא"י שאף בימי חכמי הש"ס הי' מחוייבין לכתוב כהן בגט והרי העדים חייבין לקרות הגט והי' רואים שהוא כהן, אך גם לדעת החולקים על תה"ד יש לומר שגם מספק מחוייבין להודיעה, ואף דרוב אינם כהנים, לכתחילה אין לסמוך על רוב, דהא כל היכי דאיכא לברורי מבררינן, ואף בזה חשוב משוי נפשייהו רשיעי, וידוע דברי הרשב"א דאף שאומרים רק שלא עשו מדת חסידות אינם נאמנים:
ג[עריכה]
ג) ויש לומר עוד כשמאכילין תרומה לזרים אינו לפני עור לבד רק שעוברין ג"כ על עשה דמשמרת תרומתי, ועיין בחי' הר"ן נדה (ל"ב) [ואינו תח"י פה לעיין בו] והוא הדין מי שיכול למחות ואינו מוחה, ולפי זה העדים היו מחוייבין לומר לה, לשמור התרומה שלא תיאכל לזר משום העשה דמשמרת, ולזה אינו מועיל רוב, דמ"מ לא חשיב שמירה כהאי גוונא כיון דמ"מ אפשר שהוא זר, וידוע דברי חי' רמב"ן ריש חולין, ואף שדברי רמב"ן אינם מוסכמים לאסור התרומה בשביל זה, אך זה נראה לי פשוט שמחוייבין לשמור אף מן המיעוט:
וה' יתן לכם כוח"ט בספרן של צדיקים בכל הענינים, ויהי' בעירכם שקט ושאנן ולא יעורבו מחשבותיכם בימים הנוראים הבע"ל [ולא נתמלא צור וכו'] כנפשו ונפש הדו"ש: