אבני נזר/אבן העזר/קמו
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום א' פקודי תרס"ה לפ"ק פה סאכטשאב
- כבוד הרב הגדול חו"ב מגזע היוחסין מו"ה אפרים שלמה זלמן' נ"י האבד"ק ליפנא.
אשר מסתפק אם כשכותבין כתובה מחרש, אם לכתוב שב"ד מחייבין מתורת אפטרופס או שחרש עצמו מתחייב, מהא דירושלמי גיטין פרק ה' הלכה ח' בן בתירא אומר חרש קופץ ונקפץ שוכר ומשתכר וכשם ששוכר פועל כמו כן כששוכר האשה:
א[עריכה]
א) לדידי הדבר פשוט שב"ד מחייבין אותו, והא דגיטין כמה תשובות בדבר, הא' דלא קיי"ל כבן בתירה גם בקופץ ונקפץ, ועוד דבן בתירא לא אמר אלא במטלטלין, דהא דקופץ ונקפץ דמפורש במשנה שהיא במטלטלין הכא נמי ששוכר פועל לתקן לו כלי וכיוצא, וכתובה שיעבוד קרקע וכמ"ש התוס' יבמות (קי"ג.) ד"ה מאן חכים:
ב[עריכה]
ב) ועוד דכתב הר"ן פרק התקבל דאין הקנאה לקטן שהגיע לפעוטות אלא במה שהגיע לידו או במה שנותן ליד אחר אבל שאר קנינים כגון אגב וחליפין ושטר לא עיי"ש, וה"נ שוכר היינו שהפועל מתקן לו כלי ומחזירו לידו, לא כן אשה שאינו מגיע ליד החרש [שדינו כדין הפעוטות] כלום וגם האשה אין לה מעות מאתו רק שטר כתובה, ע"כ ברור שרק הב"ד מחייבין אותו, ועיין הנוסחא בצ"צ ס"ח, הובא בפ"ת סי' קכ"א סק"ז:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |