אבני נזר/אבן העזר/ק

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר ק

סימן ק

א

א) בחלקת מחוקק סי' יז ס"ק יז הביא תשו' הר"ן דחוץ לב"ד אף שמועיל עדותו בעדות אשה מ"מ כל זמן שלא העיד בב"ד יכול לומר מבודה הייתי, ועל כן כתב הח"מ בעד מפי עד אף שכבר העיד השני משמו בב"ד יכול הראשון לחזור בו וצריכה האשה לדקדק בנשואי' שמא יחזור הראשון, עד כאן, והנה הדברים מרפסין איגרא. דא"כ לאחר שנשאת ויש לה בנים אם יחזור ראשון תצא ויהי' בנים ממזרים:

ב

ב) ובטעם הדבר שאין ראשון יכול לחזור נ"ל דהנה הריטב"א פרק שבועת העדות כתב להדיא דאפי' העיד חוץ לב"ד בעדות אשה אינו יכול לחזור ויש להשוות דעתו עם דעת הר"ן בתשובה, דהנה עובדא דהר"ן הי' באחד שאמר חוץ לב"ד כי יש לזה אח יבם ושוב העיד בב"ד שאחיו מת זה ד' שנים ופסק דיכול לחזור ולהגיד, והביא ראי' מתוספתא דאפי' באיסורין קודם שנחקרה עדותו בב"ד יכול לחזור, ולכאורה קשה על התוספתא למה יכול לחזור באמת הלוא כל מקום שהאמינה תורה ע"א הרי כאן שנים, וה"ה כיון שהאמינה פסול חוץ לב"ד כאילו הי' כשרים בב"ד, שהרי אם באו שני פסולים ואמרו מת ואח"כ באו שני פסולים ואמרו לא מת לא תצא מהיתירה ואף שהאומרים לא מת ג"כ שנים ע"כ דחשבינן להאומרים מת כאלו הי' כשרים, וכן אם אמרו שנים חוץ לב"ד מת והתירוה על פיהם ואח"כ באו אחרים חוץ לב"ד ואמרו לא מת לא תצא מהתירה, הנה דחושבין להאומרים מת כאילו העידו בב"ד:

ג

ג) אך הריטב"א הובא בנמק"י פרק האשה רבה דווקא בדבר שבערוה שצריך שנים וכאן נאמן אחד הרי הוא חשוב כשנים אבל באיסורין דא"צ רק אחד לא חשוב כשנים וה"ה דלא חשוב בב"ד ואתי שפיר התוספתא, וכן בהא דר"ן בהעיד שהיבם חי דלאסור אינו נאמן רק דמשוי לזה שאומר מת ע"א בהכחשה אבל אינו כלל כשנים, אבל ע"א הבא להתיר דחשוב כשנים כשרים אף שהעיד חוץ לב"ד חשוב כהעיד בב"ד ונכונים דברי ריטב"א:

ד

ד) אך להפוסקים דכל זמן שלא התירוה לא חשוב כשנים ואם באו אחרים קודם שהתירוה אף אם נשאת תצא ניחא דיכול לחזור ולהגיד. אך לאחר שהתירוה ודאי אינו יכול לחזור ולהגיד, לפי זה לפי מה שהביא הב"ש ס"ק קי"א הרבה פוסקים דאפי' בא עד שאמר לא מת קודם שהתירוה אם נשאת לא תצא [ודווקא אם בא בבת אחת עם הראשון תצא] לעולם אינו יכול לחזור:

ה

ה) עוד נראה לי טעם דלאחר שהתירוה אינו יכול לחזור, דהנה הא ודאי בשאמר חוץ לב"ד מת בשקר עבר על לפני עור לא תתן מכשול ובשאמר אח"כ בב"ד לא מת הוא משים עצמו רשע ואף דלפני עור הוא לאו שאין בו מלקות ולא נפסל בשביל זה, מ"מ אף בכהאי גוונא אין אדם משים עצמו רשע, ועדים שאמרו אמנה הי' דברינו אין נאמנים דעל עולה לא חתימי, ואף דלא נפסלו בשביל כך, וא"כ איך יכול לחזור, אך רש"י פירש בטעם אין אדם משים עצמו רשע משום דאדם קרוב אצל עצמו, ובעדות אשה וכן באיסורין דאפי' קרובים נאמנים לא שייך כלל אין אדם משים עצמו רשע, [דברים אלו צריכים תלמוד, המגיה] ונשמע מזה דבחזרתו הוא כעד פסול דבעלמא כהאי גוונא הא אינו נאמן רק שבהגדתו הי' ג"כ כעד פסול כיון שהעיד חוץ לב"ד, וכשהתירוה עפ"י ראשון כיון ששניהם שקולים לא תצא מהתירה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף