אבני נזר/אבן העזר/סז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר סז

סימן סז

ב"ה יום ד' שופטים תרנ"ו לפ"ק סאכטשאב.

שוכ"ט לכבוד הרב הגדול חו"ב כש"ת מו"ה אברהם ח"ר נ"י האבד"ק וואידיסלויב.

דבר העגונה אשר הגיעני השאלה בעת עסקתי בשתיית מי קארלסבאד, הי' קשה עלי העיון, אח"כ הי' לי שאלות מוקדמות, עתה באתי:

והנה תוכן המעשה שבא כתוב לקאנצלריא שמת האיש חיל בעלה של העגונה, גם גב"ע מפאלטאווע ששמעו ממנו שמו ושם אביו ושם עירו. וששמעו מפיו גם שאר דברים מכוונים שהי' בבעל האשה הלזו אך שהי' שינוי במה שאמר לפניהם שהי' לו בן או בת ומתו, וזה להד"מ בבעל העגונה שלא הי' לו בת מעולם:

תשובה

א

א) הנה בענין ערכאות דעת רוב אחרונים להתיר, וגם אני כתבתי בזה שנת תרנ"ו פ' ראה תשובה באריכות להרב דק"ק ראווע [והוא בסי' ס"ה] והעליתי להתיר, ובסוף התשובה כתבתי ג"כ להתיר מטעם מסל"ת, ואף שהוא בכתב לא מפיק מתורת מסיח לפי תומו כיון שמוכרחים לכתוב כפי נימוסיהם וכמ"ש כבודו ג"כ:

ב

ב) אמנם בנ"ד אם משום מסיח לפי תומו יש לומר דהוי הכחשה מה ששמעו מזה המת שהי' לו בן או בת מוכח שאין זה בעל העגונה והוי המסל"ת עדות מוכחשת, אך משום ערכאות הטעם משום דקים לן דלא משקרי, אף דמ"מ לא מהני במה שצריך משפטי עדות ואפי' משה ואהרן וכו' אך בעדות אשה דא"צ משפטי עדות, כל שקים לן שהענין אמת שריא, והארכתי בזה הרבה ליישב המקומות שסותרים לזה, וא"כ הויין אלו ערכאות נגד עדות המת כשני פסולים נגד אחד דאזלינן בתר רוב דיעות, ה"נ כיון דזה מחליטין שהוא אמת:

ג

ג) האמנם בתשו' הרשב"א המיוחסת לרמב"ן סי' צ"ד שגם ע"א אינו חשוד למשקר רק מצד גזה"כ, אך בהגהות אשרי פ"ק דחולין מבואר להיפוך, ובמק"א [הוא בסי' ???] הבאתי ראי' ברורה להג"א, וגם תמהתי על ראיית הרשב"א ועוד דאפי' להרשב"א איך אפשר להכחיש בעדותו עדות הערכאות כיון שהוא מוכחש בעצמו שאי אפשר לקיים כל דבריו ומטעם זה יש לסמוך על עדות ערכאות אף משום מסל"ת:

ד

ד) עוד יש היתר עפ"י הגב"ע בעצמו אף שדבריו מוכחשין בעצמו עפ"י מה שהוכיח בתשו' מהרשד"ם מתוס' יבמות (ק"ו סוף עמוד א') דמדאורייתא לא חיישינן ששינה אחד שמו, דלא חציף לשנות שמו, א"כ מה שאמר המת שמו ושם אביו ושם עירו, זה נאמנות מדאורייתא, ובספר מראות הצובאות הביא לזה ראי' ברורה מסוף האשה שהלך שהתיר ר' טרפון עפ"י השם ששמעו מבעל בעצמו, אך בדרישה וחקירה דר"ט ס"ל בודקין עידי נשים בדרישה וחקירה, והרי כתב הר"א מזרחי ובספר אלי' רבא דאף מאן דס"ל בודקין היינו קודם שהוחזקו להיות משיאין עד מפי עד. ואם דברי המת הם רק כע"א הרי דברי השומע ממנו כעד מפי עד, דלא מהני קודם שהוחזקו, אלא ודאי זה מן התורה כדברי רשד"ם ז"ל, וממילא אין דבריו מבן או מבת יכולין לבטל מה שהגיד שמו ושם אביו ושם עירו, שזה מדאורייתא, והרי דברי העד בעדות אשה להחמיר אין לו נאמנות כלל רק דמ"מ בבא בבת אחת מבטל דברי העד הראשון, עי' ר"ן ריש ב"מ דמה חזית ציית להאי, משא"כ בזה שעדותו שמו ושם אביו ושם עירו מדאורייתא דלא חציף, ואיך יכול עד דעלמא לבטלו, זה דומה לאחד במקום שנים:

ה

ה) ועוד דזה דומה למ"ש בתשו' חכ"צ סי' מ"ד באשה שנשאת בכסליו וילדה בניסן בן קיימא והבעל אומר שממנו הוא, אך שלא בא עלי' קודם נשואין, ואם באמת לא בא עלי' קודם נשואין ע"כ שאיננו בנו, מ"מ כתב דמהמנינין לי' שהוא בנו, דזה עצם המבוקש אם הוא בנו או לא, ולא משגחינן ביתר דבר שאינן עצם הדבר, רק שמזה הי' ראי' שאינו בנו, והביא ראי' לזה מפירוש המשניות פ"ב דר"ה בעדים שאמרו שראו הישנה שחרית והחדשה ערבית, וזה אי אפשר, וקיבל ר"ג עדותן משום דראיית החדשה ערבית עצם עדות החודש וראיית הישנה שחרית אינה עצם העדות, רק שהי' מזה ראי' שלא הי' החדשה ערבית, והרי אומרים שראו ערבית עיי"ש היטב. וה"נ בנ"ד זה עצם העדות שהוא בעל העגונה מסאנדוב סמוך לקעלץ ששמה או שם אמה מרים ומה שאמר שהי' לו בן או בת אינו מעצם העדות:

ו

ו) שוב ראיתי בתשו' צ"צ החדש סי' נ"ד הי' מעשה כעין נ"ד והביא דברי חכ"צ הנ"ל, וכתב לחלק דהא אין העד מכירו מצד טבע רק מצד סימני שמות הללו שמו ושם אשתו ושם ביתו, וא"כ דומה לבדיקת החדשה ולא לבדיקת הישנה, ואני שמעתי ולא אבין דגם שמו אינו מעצם העדות, ועצם העדות הוא מה שהוא בעל האשה, וכיון שהוא ידוע שמת, האשה מותרת, אבל שם אשתו וכל פרטי הדברים שבה הם מעצם העדות, וכיון שאף לא הי' מגיד שמו הי' די במה שאמר שאשתו בסאנדאוו שמה כך וכך, יהי' שמו מה שהוא כיון שאין שם אשה אחרת ששמה כך רק זו כוונתו על זו, והרי הגיד שהוא בעלה, וזה אנו מבקשים אין משגיחין בסימן שאמר בו שלא הי' בעל העגונה מכל הלין טעמי נ"ל פשוט להתיר האשה מכבלי העיגון:

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף