אבני נזר/אבן העזר/נח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png נח

סימן נח

ב"ה יום ב' תרומה תרל"ד פה קראשנעוויטץ.

להרב הגאון אבד"ק קוטנא.

מכתבו הגיעני ושמחתי כי כווננו לדעת אחת בפירוש התוספתא, ואשר חילק בין פסול בעבירה לחשוד לאותו דבר הוא חילוק נכון וניתן להאמר אך אין ראי' לזה מהתוספתא:

א[עריכה]

א) והנה רו"מ כתב לפי שיטתו דבדמאי ג"כ אין ע"ה נאמן לאחר שקיבל עליו דברי חבירות על למפרע כל שלא אמר אני תקנתיו, ולא אבין למה יועיל כשאמר אני תקנתיו, שהרי בטהרות מפורש בתוספתא דאפי' נעשו ע"ג עצמו אינו נאמן, ואי משום דכשתיקן הרי חזינן שאינו חשוד על המעשרות, מ"ש מהא דמבואר בירושלמי בשבת דע"ה נאמן דאם לקח מאתו שני כלכלות ושאלו על האחד אסור לאכול השני עד שיעשר, והטעם בזה ברור דאין סומכין על דבריו כל כך להחזיקו בחזקת נאמן, ועיין בריטב"א פ"ב דר"ה דלזה צריך שנים דווקא, וכן דעת הפר"ח בסי' קי"ט והדברים עתיקים, וא"כ בנ"ד נמי ניחוש שמא לא תיקן כראוי כיון שהוא חשוד כיון שאין לו נאמנות להחזיק עצמו בחזקת נאמן למפרע כדברי הריטב"א:

ב[עריכה]

ב) והנה בעיקר הדין אם ע"ה נאמן לאחר שקיבל עליו דברי חבירות למפרע נראה להביא ראי' מהא דע"ה נאמן בשבת וקי"ל דהטעם משום דאימת שבת עליו והרי בשעת ראי' חול הי', ואין לומר דזה קולא שהקילו משום כבוד שבת, דא"כ מה הקשה הירושלמי דאמאי חשכה מוצ"ש לא יאכל והוצרך לתרץ משום אחד שאין אימת שבת עליו, ופירש הרא"ש לפי שיש שאין אימת שבת עליו, ותיפוק לי' דבחול אסור לסמוך על עדותו משום תחילתו בפסול כנ"ל, ואין לומר דקושיית הירושלמי הי' כשאמר בעצמו תקנתיו דכבר ביארנו דאין חילוק בין כשאמר בעצמו תקנתיו:

ג[עריכה]

ג) ובאמת לדעתי נראה דאפי' כדעת כבוד גאונו דבאיסורין אינו נאמן למפרע, בדמאי נאמן, שהרי קטן ודאי כחשוד חשבינן לי' שהרי אין לו נאמנות באיסורין ואפי' בדרבנן כל שאין בידו ואעפי"כ נאמן בדרבנן להעיד בגדלו מה שראה בקוטנו. ויש לחלק דחזינן דקטן יש לו נאמנות יותר בדרבנן בדבר שבידו, ומ"מ אין ראי' מדמאי לשאר איסורין דיש לומר דדינו כקטן כנ"ל ובטהרות שהוא ג"כ דרבנן ואעפ"כ אינו נאמן משום דחשבינן לי' לאינו יודע כדברי הרמב"ם, ועכ"פ אין לדין זה שום ראי' כיון דע"כ הא דתוספתא משום דחשבינן לי' לאינו יודע:

ד[עריכה]

ד) ומסתימת אחרונים דבעדות אשה כשר תחילתו בפסול משמע דאף החשוד לאותו דבר ואף דשם יש חשש טועה ובדדמי כמ"ש הרשב"א ביבמות שמא הניחו גוסס, נראה דס"ל דחשיד לאותו דבר עדיף מקטן שאינו נאמן בעדות אשה להעיד בגדלו מה שראה בקוטנו, וימחול כבודו הרמה לכתוב לי דעתו הרמה בזה כ"ד הדוש"ת:

הק' אברהם.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף