אבן שלמה/קכג
|
< הקודם · הבא > |
קכג מי שמת קודם י"ג שנה הוא על־פי משפט בית־דין של מעלה על עוונות אבותיו. ומכ' שנה ואילך הוא על עוונות של עצמו. אבל מי שמת מי"ג עד כ' שאז אינו בר עונשין בבית־דין של מעלה (כמ"ש שבת פט:) על־זה נאמר (משלי יג כג) יש נספה בלא משפט אבל מכל־מקום הכל בצדק (פה):
---
---
(פה) ר"ל כי משפט נקרא לתקן דבר שכבר נתעוות. וצדק הוא לתקן מתחילה שלא יבא לידי מכשול. (כמ"ש בביאורו דברים א' ט"ז, ישעיה א' כ"א) וע"כ מי שמת מי"ג עד כ'. שאז אינו נענש על מעשיו שעברו רק מפני שלא נתחנך בנערותו כראוי לילך בדרך הישר וראו בו סימן שיחטא אחר־כך. על־כן הקדימו לסלקו מן העולם בעוד שהוא צדיק. וכמו־שנאמר הן בקדושיו לא יאמין (וכמו שאמרו חגיגה ה'). ועל כן נקרא צדק. היכלות פקודי כ"ב א'. ת"ז צ' ד':
כל אחד מעשר שנות האדם הם נגד יום אחד מימי השבוע ועשירית השביעי הוא נגד שבת שהוא עיקר הקדושה. וכמו שבשבת אמרינן מחד בשביך לשבתך. כן צריך האדם להתחיל מיו"ד שנים הראשונים להכין צידה לעולמו (וכמ"ש (קהלת יב א) וזכור את בוראך בימי בחורותיך כו'). וכמו שמיום הד' צריך להזדרז להכין עצמו בכל רגע לקדושה של שבת הבא. כן מבן למ"ד לכח שחוזר על למודו (כמ"ש (משלי יד ד) ורב תבואות בכח שיר) צריך להכין עצמו עד ע' שנה שאז הוא עיקר הקדושה שראוי לישיבה (ביאור האגדות מאמר אורזילא, ע' משלי כ' ד', אסתר א' יו"ד ע"ד הרמז) וזה מרומז במ"ש (שבת קנב.) עד ע' שנה מיכלא מעליא. רמז להלכות שנמשלו ללחם. מכאן ואילך משתי מעליא. רמז לאגדות אבל נמצאים אנשים שמבלים כל ימיהם בהבלי עולם הזה וז"ש (תענית כג.) מי איכא דניים ע' שנין. שישן בתרדמת עולם־הזה כל הע' שנים. וקודם מיתתו מתבונן איך שכלו בהבל ימיו אבל אז הוא מעוות שאינו יוכל לתקן (ליקוטים שבספר אמונה והשגחה דף מ"ב):