אבן עוזר/שבת/מד/ב
בתוספות ד"ה הא אין עליה מעות שריא כו'. וקמ"ל דבאינה נשמטת כו'. עיין מהרש"א שנדחק.
ולעד"נ לפרש, דהתוספות כתבו כן כי היכי דלא תקכה אמאי תנא ביש עליה מעות ושוכח,. ה"ל למיתני רבותא באין עליה מעות ובמניח. וע"ז כתבו התוספות וקמ"ל דבאינה נשמטת כו', פי' דלרבותא דסיפא נקיט הכי, דסד"א כיון דאפשר לנער המעות לא שרינן בטלטול גמור קמל"ן.
ואם תאמר אפילו אי מיירי במניח נמי תקשה, מאי פריך, דאימא לעולם גם באין עליה מעות אסור, והא דנקיט יש עליה מעות לרבותא דסיפא נקטי', וי"ל דלק"מ דבשלמא אי הוי מיירי במניח, דאז עכ"פ המוכני אתקצאי דהוי בסיס לדבר איסור כמבואר סימן שי"א במ"א, וא"כ כיון דמטלטל המוכני שהיא מוקצה, מה לי יש עליה מעות ומה לי אין עניה מעות, ואפילו אם מנער מעליה המעות מאי בכך, דסוף סוף קמטלטל המוכני שהיא מוקצה, אך דבטלה לעיקר הכלי, לכן יש עליה מעות לא הוי רבותא כלל בסיפא, אבל אי מיירי בשוכח דאז לא נעשה המוכני מוקצה, ע"כ הוי שפיר רבותא בסיפא אף דיש עליה מעות ושוכח, דאז אפשר לנער המעות ממנה והמוכני לאו מוקצה היא, קמ"ל דאין צריך לנער המעות.
וא"ת מנא להו להתוספות דאין צריך באמת לנער המעות בשוכח, י"ל דלמדו מהמתרץ דכר"ש אתי ולא הוי המוכני מוקצה, ואפ"ה אין צריך לנער, וזה ברור:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |