אבודרהם/תפילת מוסף של שבת
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומתפללין תפלת מוסף. אומר שלש ראשונות ואחר כך למשה צויתה על הר סיני על שם ועל הר סיני ירדת. ורב עמרם ורבי' סעדיה התחילו תפלה זו תכנת שבת רצית קרבנותיה ולפי שאין מנהגינו לאמרה לא רציתי להאריך בפירושה. מצות שבת זכור ושמור כדאמרי' זכור ושמור בדבור אחד נאמרו. ובו צויתנו ה' אלקינו חוזר על הר סיני שזכר. להקריב בה קרבן מוסף שבת כלומ' אע"ף שקדשת השבת ואסרת לעשות בה מלאכה בשבת עצמה צוית להקריב הקרבנות ולדחות את השבת. כראוי פי' כמו שאומר הפסוק עולת שבת בשבתו ואמרו רז"ל עולת שבת בשבתו ולא עולת שבת זו בשבת אחרת ואם ישנה חייב משום חלול שבת.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתעלנו לארצנו על שם וקמת ועלית אל המקום. ותטענו בגבולינו על שם ותטעמו בהר נחלתך ועל שם השם גבולך שלום. ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן. פי' כסדר הכתובין בתורה. ומוספין כהלכתן הכתובין בתורה. את מוסף וכו' באהבה על שם כי מאהבת ה' אתכם. כמצות רצונך על שם כאשר צוך שכתו' בשבת. ואמר רצונך על שם שכתוב בקרבנות ורציתי אתכם נאם ה' אלקים. כמו שכתבת עלינו בתורתך אמר לשון עלינו על שם זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל וגו'. על ידי משה עבדך על שם ומצות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך. כאמור וביום השבת וגו'.
ואומר ישמחו במלכותך וכו'. ורצה נא במנוחתינו וכו'. ופירשנוה באתה קדשת והמון העם אין אומרים במוסף ישמחו במלכותך אלא מתחילין מן והשביעי רצית בו והם טועים כי למה אין אומרים אותו. ועוד כי בתפלת מוסף ראש חדש שחל להיות בשבת שהיא אתה יצרת הם אומרים אותו ולמה לא יאמרו אותו בכאן. ואומר שלשה אחרונות וחוזר שליח צבור התפלה.
ואומר בסוף ברכת אתה גבור קדושה רבה כתר יתנו לך ה' אלקינו מלאכים המוני מעלה וכך אומר בפרקי היכלות משרתיך יכתירו כתרים לך וישירו לך שיר חדש. והשבח שמשבחין לשם הוא מכנה אותו בלשון כתר על [שם] כי לוית חן הם לראשך ותמצא כתר בגימטריא ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. ועמך ישראל קבוצי מטה יחד כלם קדושה לך ישלשו וכולי כמו שפירשנו בקדושה של חול. ואע"ף שאמרו במסכת חולין שאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל שירה למטה כמו שאמרנו למעלה אעפ"כ אין אנו רוצין להתפאר בזה אלא אנו אומרים שהמלאכים משבחין ומקדישין תחלה.
כבודו מלא עלם פירוש ממלא כל העולם. והטעם שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו שאף מהמלאכים הוא נעלם שנאמר כי לא יראני האדם וחי האדם כמשמעו וחי אפי' המלאכים שהם חיים וקיימים לעמתם משבחין ואומרים וכו' כמו שפירשנו למעלה.
ממקומו יפן ברחמיו לעמו על שם ויפן אליהם ויחן אותם וירחמם וזהו ויחן אותם לפי שמיחדים שמו ערב ובקר בכל יום תמיד וכו' על שם ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה.
אחד הוא אלקינו על שם שאמר קודם ה' אלהינו ה' אחד. והוצרך לפרש הוא אלקינו משום דתנן בברכות בפ' אין עומדין מודים מודים משתקין אותו. ומפר' בגמ' וכן האומר שמע שמע כאומ' מודים מודים דאמר מתיבי הקורא שמע וכופלו הרי זה מענה מענה הוא דהוי הא שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמ' מילתא ותנייה הא דאמר פסוקא ותנייה. פרשינן אם אמר פסוקא ותנייה משתקין אותו מפני שנראה כשתי רשויות אבל אמ' מילת ותנייה מגונה הוא אבל אין משתקין אותו. והריא"ף כתב הפך זה שאם אמר מילתא ותנייה משתקין אותו אבל אמ' פסוקא ותנייה מגונה הוא אבל אין משתקין אותו. ובין שיהיה האומר מילתא וכופלא מענה או משתקין אותו המחבר קדושה זאת רצה לפרש הוא אלקינו. ומה שנהגו לומ' בסליחות וביום הכפורים שמע ישראל וכופלין אותו שאין ראוי לעשות כן משתקין אותו. ויש אומרים כיון שהוא מנהג אין משתקין אותו שזה ודאי אין אומ' אותו משום שתי רשויות. הוא אבינו על שם כי אתה אבינו. הוא מלכנו הוא יושיענו וכתיב מושיעו בעת צרה. הוא יגאלנו הוא ישמיענו ברחמיו ע"ש משמיע ישועה. שנית על שם יוסיף ה' שנית ידו וגו'. לעיני כל חי על שם חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים. הן גאלתי אתכם אחרית כראשית וגו'.
ומה שנהגו לומר קדושה רבה מפני שיש בה התחלת קריאת שמע וסופה שאנו אומרים בה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. ובסופה להיות לכם לאלקים אני ה' אלקיכם. והטעם לפי שגזרו שמד על ישראל שלא לקרות קריאת שמע תקנו שהיה אומרו שליח צבור בהבלעה בעמידה בכל תפלת שחרית בין בחול בין בשבת והעם עונין אחריו כדי לצאת ידי חובת קריאת שמע וכשנתבטל השמד בטלו לומר כן בכל התפלות וקבעו לאמרו בתפלת מוסף מפני שני דברים האחד לפי שאין בתפלת מוסף קריאת שמע והשני כדי שיתפרסם הנס לדורות ולהודות לשם על בטול השמד כך כתבו הגאונים.
וגומ' שליח צבור חזרת התפלה ואומר קדיש תתקבל. ונוהגין ברוב המקומות בספרד לומר משנת פרק אחד בכל שבת ושבת וכן בימים טובים מענין כל מועד ומועד. ואחר כך אומ' אמר ר' יהודה אשרי מי שעמלו בתורה על שם אשריך וטוב לך וכמו שפירשו רז"ל כי אדם לעמל יולד. אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו דברה תורה כלשון בני אדם כי כיון שנודע כי רצונו הוא לעסוק בתורה כמו שצוה והגית בו יומם ולילה יראה שכל העוסק בה כאלו עושה לו נחת רוח כיון שמקיים מצותו. גדל בשם טוב וכו' ועליו אמ' שלמה בחכמתו טוב שם וכו' אמר בחכמתו על שם ויחכם מכל האדם. למוד תורה הרבה ויתנו לך שכר' וכו' והמון העם גורסין כדי שיתנו לך שכר ואסור לומ' כן דהא תנן אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס וכו'. ואם תאמר הא דאמרי' בפרקא קמא דבבא בתרא האומ' סלע זה לצדקה שאחיה אני ובני וכדי שאזכה בה לעתיד לבא הרי זה צדיק גמור. י"ל כדמשני התם כאן בישראל כאן באומות העולם כלומ' ישראל דעתו לשמים וגומר בלבו לתת בין יחיו בין לא יחיו ואינו מהרהר אחר מדת הדין ואם כן אין זה על מנת לקבל פרס אבל גוי אינו נותן אלא על מנת כן ואם לאו מתחרט. והרי שלא יחשוב האדם שמתן שכר המצות הוא בעולם זה לפיכך פירש ואמר ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא שנאמ' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' וכתיב להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. הכי גרסינן ודע שמתן שכרן בשין ולא גרסינן מתן שכרן לפי שאינו מתישב על הלשון.
ואומר ר' חנניה בן עקשיא אומר רצה הב"ה לזכות את ישראל זו היא משנה בסוף מכות ופירשה הרמב"ם ז"ל כך מעיקר האמונה בדת הוא כשיקיים האדם מצוה מתרי"ג מצות כפי הראוי ולא ישתף עמה כוונה לדבר אחר מחפצי הועם אלא עשה אותו מאהבה יזכה בשבילה לחיי העולם הבא לכן אמ' ר' חנניא כי בריבוי המצות אי איפשר שלא תעלה ביד האדם מצוה אחת בכל ימיו על מתכונתה ושלימותה ותשאר נפשו ותתקיים באותו מעשה. והראיה על העיקר הזה שאלת חנניה בן תרדיון לר' יוסי בן קסמא מה אני לחיי העולם הבא אמ' לו כלום בא מעשה לידך כלומר בא מעשה מצוה לידך על שלימותה אמ' לו מעות פורי' נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו ר' יוסי אם כן עם חלקך יהא חלקי. כלומר כיון שבאה לידך מצות צדקה על שלימותה. וטעם הפסוק ה' חפץ לצדק את ישראל למען כי יגדיל תורה ויאדיר.
ואומ' אין כאלקינו וכו'. מי כאלקינו וכו'. נודה לאלקינו וכו'. ברוך אלקינו וכו'. אתה הוא אלקינו וכו'. ושמעתי סימן להם כדי שלא יטעה האדם להקדים אחד מהם לחבירו שתמצא בראשי תיבות אמן ברוך אתה.
ואומר תאנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו'. אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמי' וכו' ואומ' קדיש על ישראל ונפטרין לבתיהם לשלום.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |