אבודרהם/קריאת שמע

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבודרהם TriangleArrow-Left.png קריאת שמע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


השער הראשון; מצות קריאת שמע

השער הראשון לבאר בו מצות קרית שמע ערבית ושחרית בזמניהם

מצות עשה מן התורה לקרוא ק"ש פעמים בכל יום בערב ובבקר שנאמ' ובשכבך ובקומך, ודרשינן בפרקא קמא דברכות בשעה שדרך בני אדם שוכבין וזהו לילה, ובשעה שדרך בני אדם עומדין וזהו יום. וקריאת פרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע ופרשת ויאמר היא הנקראת קריאת שמע ואע"פ שאין מצות ציצית נוהגת בלילה שנא' וראיתם אותו פרט לכסות לילה קורין פרשת ציצית בלילה מפני שיש בה זכרון יציאת מצרים. ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה. ובברכות שואל למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות ומקשי בגמר' אטו פרשת שמע אין בה עול מצות והא כתיב וקשרתם וכתבתם, ומתרץ בפרשת שמע יש בה שתים עול מלכות ועל מצות ובפרש' והיה אם שמוע אין בה כי אם עול מצות. ועוד טעם אחר אומ' בגמ' להקדמת שמע לוהיה אם שמוע. שמע יש בו ללמוד וללמד ולעשות והיה אם שמוע יש בו ללמוד ולעשות. והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה וויאמר אינו נוהג אלא ביום, פירוש בפרשת והיה אם שמוע מדבר בה במצות שנוהגות בין ביום ובין בלילה כגון תלמוד תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם ומזוזה נמי נוהגת בין ביום ובין בלילה ואע"פ שמזכי' בה מצות תפילין שאין נוהגין אלא ביום. אבל בפרשת ציצית אין מזכיר בה מצוה אחרת אלא מצות ציצית שאינה נוהגת אלא ביום כמו שאמרנו למעלה. ועוד טעם אחר אומר בגמרא להקדמת והיה אם שמוע לויאמר והיה אם שמוע יש בו ללמוד ולעשות ויאמר אין בו אלא עשייה בלבד.

וכתוב בחדושי דב"ש יש לתמוה על זה ששואל בגמרא למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע ודין הוא שתהא קודמת שפרש' שמע כתובה בואתחנן ואחר כך פרשת והיה אם שמוע בוהיה עקב תשמעון. ויש לומר שכל אלו הטעמים הוצרכו משום פרשת ציצית שהיא מוקדמת בתורה מכלן ואנו אומרים אותה באחרונה ולכך הוא נותן טעם להקדמת הפרשיות על הסדר. והרא"ש כתב טעם אחר שאע"פ שהיא מוקדמת בתורה הוצרך לשאול למה קדמה מפני שאין מוקדם ומאוחר בתורה. והראשון עיקר.

והטעם שחייבתנו התורה ליחד את השם יתברך בשכבנו ובקומנו להודיענו שהשם יתברך אחד והוא ברא היום והלילה ולהוציא מלבם של כופרים שאומרים שתי רשויות יש. לפיכך יש לנו ליחד השם יתברך בעתים הללו לומר שהשם אחד ולומר לו לך יום אף לך לילה. ותקנו רבותינו ז"ל לברך לפני קריאת שמע ולאחריה. ביום מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובלילה מברך שתים לפניה ושתים לאחריה. שתים שלפניה ביום הן יוצר אור ובורא חשך ואהבת עולם אהבתנו. ואחת שלאחריה אמת ויציב. שתים שלפניה בלילה מעריב ערבים ואהבת עולם בית ישראל, ושתים שלאחריה אמת ואמונה השכיבנו. וגרסינן בירושלמי בפ"ק דברכות ר' סימו' בשם ר' שמואל בר נחמן שבע ברכות הללו ע"ש והגית בו יומם ולילה שתהא הגיית היום והלילה שוין. ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי על שם שבע ביום הללתיך וגו'. ר' נחמן בשם ר' מני כל המקיים שבע ביום הללתיך כאלו קיים והגית בו יומם ולילה. והוסיף הראב"ד על זה הטעם לפיכך נתנו את היתרה לערבית מפני שתפלת ערבית רשות ובעינן שיהו שוין. וגרסינן בפרקא קמא דברכות תניא בשחרית פתח ביוצר אור וסיים במערבי ערבים לא יצא פי' בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חושך אשר בדברו מעריב ערבים וגם סיים בא"י המעריב ערבים. פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא. בערבית פתח במעריב ערבי' וסיים ביוצר אור לא יצר. פתח ביוצר אור וסיים במערבי ערבים יצא. כללו של דבר הכל הולך אחר החתום.

ומאימתי זמן ק"ש בלילה כדתנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן והיינו צאת הככבים. ורש"י פירש ואנו שקורין את שמע בבית הכנסת קודם צאת הככבים אין יוצאין ידי חובה אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת לא להוציא אחרים ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. וכן כתב הרב ר' יצחק בן גיאת והראב"ד משמע שאדם יוצא ידי חובתו באותה קריאה, ואינו נראה זה לרבינו תם שהרי קריאת שמע שעל מטתנו אין אנו קורין כי אם פרק ראשון ושלא בברכותיה. ובבית הכנסת אנו קורין אותה כלה ובברכותיה שלא בזמנה. ואמרינן בפרקא קמא דברכות ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך דסגי ליה בפסוקי דרחמי' ואם איתא דקריאת שמע שעל מטתנו היא חובה אף תלמיד חכם היה לו לקרותה אלא שמע מינה דאינה חובה. ועוד אם כן אנו נוהגין כר' יהושע בן לוי דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קימא לן כר' יוחנן דאמ' דקריאת שמע של ערבית ואחר כך תפלה א"כ קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה מבעוד יום כתב רבינו יונה שאנו סוברים כר' אליעזר שחולק עם ר' יהושוע וכר' מאיר שחולק עם ר' יהודה שמקדימין זמן קריאת שמע לצאת הככבים ואע"ג דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כר' מאיר לגבי ר' יהודה מכל מקום בתפלה הקלו. וגם מתוך הדחק נהגו כן. לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואלו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת ערבית עד צאת הככבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ אחרי כן ולא היו מתפללין בצבור ולפיכך נהגו המון העם לקרות את שמע ולהתפלל קודם צאת הככבים. וסמכו על אלו התנאים כמו שאמרנו אע"ג דלכתחלה אין לקרוא קריאת שמע עד צאת הככבים עד כאן.

וכתב הרב רבינו יונה ואל תתמה על ברכותיה היאך מברכין ועדין לא הגיע זמן קריאת שמע דברכות קריאת שמע אינם כברכות שאר המצות שהרי אינו מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העלם אשר קדשנו במצותיו וצונו על קריאת שמע אלא ברכות שבח הן ויכולים לאמרם מפלג המנחה. ומה שאומר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה הכי פירושה מנהגם היה לקרות קריאת שמע קודם תפלת ערבית כאדם שקורא בתורה כמו שאנו רגילין לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ואחר כך היו מתפללין ערבית והולכין לבתיהם ומחשיכין וקורין קריאת שמע בברכותיה ויוצאין בה ידי חובה והיה מועיל להבריח המזיקים מן הבית ולא היו הולכין לבית הכנסת לקרותה כדאמרינן התם הקורא את שמע בבית הכנסת בשחר יצא ידי חובתו בערב לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית. ר' הונא בשם ר' יוסף מה טעם אמרו צריך לקרות קריאת שמע בביתו בערב כדי להבריח המזיקין. פירוש בברכותיה קאמ' ולא היו סומכין גאולה לתפלה בלילה כדאמרי' התם זאת אמרת אומר דברים אחר אמת ויציב. ומקשי והא תניא אין אומר דברים אחר אמת ויציב פתר לה באמת ויציב של שחרית. נשאל רבינו האיי צבור שמקדימין לקרא קריאת שמע ולהתפלל קודם צאת הככבים אם מוטב להתפלל עמהם כדי להתפלל בצבור ולהניח קריאת שמע עד זמנה שהוא צאת הככבים או להמתין עד צאת הככבים ולהתפלל ביחיד כדי לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן ומתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למסמך גאולה לתפלה של ערבית. וחזינא דקריאת שמע בעונתה דהיינו צאת הככבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא איפשר. ואי צלי ראשונה דבהדי צבור רשות ושנייה חובה שפיר דאמי. ואומר במדרש סמך לקריאת שמע משעת צאת הככבים שאו מרום עיניכם ראשי תיבות שמע ואחר כך המוציא במספר צבאם.

ועד אימתי זמן קריאת שמע עד שיעלה עמוד השחר. ולא אמרו חכמים ז"ל עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה, וכתב הריא"ף הא דאמרינן בגמרא אמ' ר' שמעון בן יוחאי פעמי' שאדם קורא קריאת שמע של ערבית קודם הנץ החמה ואפי' לאחר שיעלה עמוד השחר דוק' בשעת הדחק כגון שהיה שכור או אנוס או חולה. אבל אם עשה במזיד או בפשיעה לא יצא ידי חובתו כדאמרי' כדאי הוא ר"ש בן יוחאי לסמוך עליו בשעת הדחק אבל שלא בשעת הדחק לא. וכן כתב רבי' האיי והרב ר' יצחק בן גיאת והרמב"ם ז"ל. אמ' ר' זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו. פירש רש"י הקורא קריאת שמע של לילה שחרית סמוך לעמוד השח' לא יאמר השכיבנו שאין עתה זמן תחלת שכיבה אלא סוף זמן שכיבה. ויש מפרשים דלא קאי אלא היכא דקרא אחר עמוד השחר אבל קודם שיעלה עמוד השחר יכול לומר השכיבנו וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל. וכן כתב הרב ר' גרשום בר' שלמה והרא"ש והטעם שאומר המעריב ערבים ואהבת עולם ואמת ואמונה ואינו אומר השכיבנו משום דבהנך סדר תהלות הוא מונה מידי דהוה אהבדלה דיום טוב דאמרינן דסדר הבדלות הוא מונה אבל השכיבנו דתפלה היא אינו יכול לאמרה עתה מפני שאינו זמן תחלת שכיבה. וברכה לבטלה היא. ודקדק הרב ר' יצחק בן גיאת דמדלא קאמ' ובלבד שלא יאמר ברכת השכיבנו שמע מינה דהשכיבנו בלבד הוא שאינו יכול לומר. אבל מותקננו בעצה טובה ואילך מיחייב למימר דאם כן שתים לאחריה היכי משכחת לה. וכתב הרא"ש ואין משמע כפירושו דאם כן הוה ליה לתלמודא לפרושי היאך יאמר הברכה כמו שפירש בפרק היה קורא בתורה דקאמ' לא אמר אני ה' אלוקיכם אינו צריך לומר אמת ומפרש תלמודא שיאמר הברכה כך מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוציאתנו מארץ מצרים וכו' וחותם ברוך אתה ה' גאל ישראל. וכן היא דעת הראב"ד.

ומאימתי זמן קריאת שמע ביום כדתנן משיכיר בין תכלת ללבן. ומפרש בגמרא בין תכלת שבה ללבן שבה. פירוש משיכיר בציצית בין חוליא של לבן שבו לחוליא של תכלת שבו. ובלילה אינו מכיר זה כי דבר דק הוא והיינו דאמרינן במנחות בפרק התכלת וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה וזכר מעשה ואי זו זו זו קריאת שמע. תניא ר' מאיר אומ' כדי שיכיר בין זאב לכלב לפי ששניהם דומין זה לזה. ור' עקיבא אומר כדי שיכיר בין חמור לערוד. ערוד הוא חמור הבר. אחרים אומרי' כדי שיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירהו. ומפרש בתוספתא חבירו שאינו דר עמו בעירו. ואמרינן בירושלמי במה אנן קיימין אי רגיל ביה אפי' רחיק כמה חכים ליה. אי בשאינו רגיל אפי' קריב גביה לא חכים ליה אלא כן אנן קימין ברגיל ושאינו רגיל כהדין דאזיל לאכסניא ואתי לקיצין פירוש משיכיר חבירו שאינו רגיל בו אלא רואהו לפרקים כאדם שבא לאכסנייא לפרקים. אמר רב הונא הלכה כאחרים. אמ' אביי לתפילין כאחרים לקריא' שמע כוותיקין שהיו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום. וכן פסק הרי"ף כוותיקין אלא מיהו לית כל אינש יכול לכווני ולמעבד כי האי מילתא ואפי' הכי מצוה למקרי קודם הנץ החמה כמעט כדי שלא יתפללו אלא לאחר הנץ החמה ונמצא מתפלל ביום ואע"פ שאינו עם הנץ החמה דוקא. ופירוש הנץ החמה מלשון הנצו הרימונים ואמרינן בירושלמי שהחמה מטפטפת בראשי ההרים. וכתב הראב"ד לק"ש כוותיקין מצוה מן המובחר ולאו משום ק"ש אלא משום תפלה. וכתב רבינו האיי מצות שתי ברכות שלפני שמע לאומרן קודם הנץ החמה ומצות שמע עם הנץ החמה.

וסוף זמן קריאת שמע של שחרית עד שלש שעות כר' יהושע. וכן פוסק בגמרא כר' יהושע. הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה. אמ' רב חסדא אמ' מר עקבא מאי לא הפסיד לא הפסיד בברכו' אבל מברך הוא לפניה ולאחריה. וכת' הרא"ש יש להסתפק אם ר"ל עד חצות כשיעור תפלה אליבא דרבנן ועד ארבע שעות אליב' דר' יהודה או אפי' כל היום כלו לא הפסיד. וכתב רבינו האיי ואף כל שעה רביעית אעפ"י שאין עונתה מברך לפניה ולאחריה משמ' דוקא שעה רביעית שהיא זמן תפלה לר' יהודה. אבל מכאן ואילך הפסיד בברכות ואם בירך עובר על לא תשא וכן כת' הרב ר' יצחק בן גיאת שמעינן דוקא בשעה רביעית דזמן תפלת השחר עד ארבע שעות אבל אחר ארבע שעות כקורא בתורה אלא שהפסיד בברכות ואם בירך עובר על לא תשא אבל הרמב"ם ז"ל כתב דלא הפסיד בברכות אפי' כל היום וכן כתוב בחדושי דב"ש. ומביא סיוע לדבריו מדקאמ' כאדם שקורא בתורה וכל היום יכול לקרות בתורה וגם כן התפלה יכול להתפלל כל היום. וכתב הריא"ף הא דאמרינן בגמרא אמ' ר' שמעון בן יוחאי פעמים שאדם קורא קריאת שמע של שחרית קודם שיעלה עמוד השחר בדיעבד הוא ואי נמי בשעת הדחק כגון מי שהיה משכים לצאת לדרך וכיוצא בו אבל לכתחלה לא וכן כתבו רבינו האיי והר' יצחק בן גיאת והרמב"ם ז"ל. ויש בין עמוד השחר והנץ החמה שעה וחומש.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון