אבודרהם/פדיון נטע רבעי
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פדיון הכרם
הנוטע כרם בשנה הד' לנטיעתו כתו' בסדר הגאונים שצריך שיקח מד' פאות הכרם ד' אשכולות ואשכול א' מאמצעו ולוקח הה' אשכולות בידו ואחר כך לוקח מעט כסף שיהיה בו שוה פרוטה ומברך אקב"ו על פדיון כרם רביעי שבזמן שבית המקדש קיים היו מעלין כל פירו' כרם רביעי להקדש ועכשו שאין בית המקדש קיים יהיו מעות אלו קדש בא"י מקדש ישראל במצות. וי"א שאין לחתום בברכה זו מפני שלא הוזכרה בשום מקום מהתלמוד כענין שכת' הרא"ש בברכת פדיון בכור שכתבנו למעלה. ואחר כך לוקח הה' אשכולות וסוחטן בידו ומאבדן כדי שלא יהנה מהם שום אדם. ולוקח הכסף ושוחקו ומטילו בים ומשמיט פירות הכרם כל אותה שנה לכל עובר ושב ולא יאסוף אותם לדורכם בגת אבל אוכל מהם כשאר כל אדם ושולח מהם דורון לכל מי שירצה. ובשנה הה' אוכל מהענבים ודורכם ועושה מהם יין ומוכרו ועושה בו כרצונו וזש"ה הכתו' שלש שנים יהיה לכם וגו' ובשנה הה' תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו.
וכת' הרשב"א בתשובת שאלה תניא בפ' כיצד מברכין ר' חייא ב"ר שמעון ב"ר חד תאני נטע רביעי וחד תאני כרם רביעי וקיימ' לן כמאן דתאני נטע רביעי בארץ דהלכתא כדברי המחמיר בארץ ובחוצה לארץ קיימ' לן כמאן דתני כרם רביעי והילכך כרם שיש בו ב' כנגד ב' ואחת יוצאה זנב נוהג בו כרם ד' ואסור לאכול פירותיו בלא פדיון אבל גפן יחידית אינו נוהג בה ואינה צריכה פדיון וכן כתו' בשאלתות דרב אחאי וכן דעת רבותי' בעלי התוספות וה"ר זרחיה הלוי ושלא כדברי הרמב"ם ז"ל שכתב שאינו נוהג כרם רביעי בחוצה לארץ כלל עכ"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |