אבודרהם/פדיון בכור
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פדיון בכור
חייב כל איש ישראל לפדות את בנו שהוא בכור מאמו מן הכהן מבן ל' יום ומעלה שיצא מכלל נפל שנא' ופדויו מבן חדש תפדה.
וגרסי' במ' קדושין ת"ר מנין שאם היו לו ה' בנים מה' נשים שחייב לפדות את כלם שנא' כל בכור בניך תפדה, פשיטא בפטר רחם תלה רחמנא מהודתימ' ניליף בכור בכור מנחל' מה להלן ראשית אונו אף כאן ראשי' אונו וגם פטר רחם קמ"ל דלא.
וצריך ליתן לכהן ה' סלעים, והסלע הוא ד' דינרין והדינר ו' מעין שהן ו' גרות והגרה חצי דרהם מכ' באוקיה של קלזמריא והגרה היא משקל י"ו שעורה.
ואם מת הבן אחר ל' יום חייב האב ליתן לכהן ה' סלעים לפדיונו אבל אם מת קודם ל' יום אינו נותן לו כלום.
וכתו' בסדר הגאונים לסדר מנהג הפדיון והברכה כך שיביא אותו אביו לפני הכהן ומודיעו שהוא בכור פטר רחם וישאל אותו הכהן אי זה תרצה יותר בנך בכורך זה או ה' סלעים שנתחייבת לפדותו ויענה אותו אביו בני בכורי אני רוצה יותר והא לך ה' סלעים בפדיונו וכשיתן אותם לו בידו יברך האב אקב"ו על פדיון הבן ושהחיינו ואח"כ מוזגין לכהן כוס של יין והדס ומברך ב"פ הגפן וב"ע בשמים ואח' כך אומ' בא"י אמ"ה אשר קדש עובר במעי אמו ולארבעים יום חלק את איבריו רמ"ח איברים ואח"כ נפח בו נשמ' שנא' ויפח באפיו וגו' עור ובשר הלבישו ובעצמות וגידים סככו שנא' עור ובשר תלבישני וגו' ומנה לו מאכל ומשתה דבש וחלב להתענג בו וזמן לו שני מלאכי השרת לשמרו במעי אמו שנא' חיים וחסד עשית וגו' אביו אומ' זה בני בכורי ואמו אומר' זה בני בכורי שבו פתח הב"ה דלתי בטני' ה' סלעים נתחייבנו ליתן לכהן בפדיונו שנא' ופדוייו מבן חדש תפדה בערכך ה' שקלים וגו' ונאמ' אך פדה תפדה את בכור האדם כשם שזכה בכור זה לפדיון כך יזכהו השם לתורה ולחופה ולמעשים טובים בא"י מקדש בכורי ישראל. ואומ' הכהן זה תחת זה זה מחול על זה יצא זה לכהן ונכנס הבן הזה לחיים לתורה וליראת שמים. ונותן ידו הכהן על ראש הבן ומברכו כגון יברכך ה' וישמרך וגומ' כי ארך ימים ושנות חיים וגומ' וכיוצא בהם. ואם פודה הוא עצמו מברך אקב"ו על פדיון בכור ולא יברך שהחיינו. וכתב הרא"ש ונהגו לברך ברכה זו בספרד אבל באשכנז ובצרפת לא נהגו לברכ' ולא מצאנו שמברכים שום דבר שלא הוזכרה במשנה או בתוספת' או בגמ' כי אחרי סדור רב אשי ורבינא לא מצאנו שנתחדש' ברכה ועוד למה יברך הכהן ואינו עושה שום מצוה אלא מקבל מתנות כהונה וגם ראשי' הברכה איני מבין אשר קדש עובר במעי אמו אם קדושת בכור קאמ' בפטר רחם תלה רחמנא אף בכור בהמה שהוא קרב על המזבח אינו קדוש עד שיצא לאויר העולם עכ"ד. ובסדר רבי' סעדיה מצאתי כתו' במקום אשר קדש עובר אשר יצר עובר ולהאי נוסח לא קשיא ולא מידי אע"פ שכת' שם שאין לומ' ברכה זו כי הכהן אינו יכול לברך שום ברכה בעת הפדיון.
כתב ר"י שאם מת הבן לאחר ל' יום מברך על פדיון הבן ונסתפק בברכת שהחיינו אם מברך אותה כיון שמזכיר צער או שמא מברך מ"מ כיון שזכה לקיים המצוה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |