אבודרהם/ערבית

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבודרהם TriangleArrow-Left.png ערבית

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ערבית

תפלת ערבית

תפלה זו אינה חובה שלא נתקנה אלא כנגד איברים ופדרים שלא נתאכלו ביום שקרבין והולכין כל הלילה וגרסי' בברכות בפרק תפלת השחר תפלת ערבית ר"ג אומ' חובה ור' יהושע אומ' רשות, אמ' אביי הלכה כדברי האומר חובה ורבא אמ' כדברי האומ' רשות. וקיימא לן הלכתא כרבא משום דהלכתא כרב באיסורי. וכתב הריא"ף והני מילי היכא דלא צלי לה כלל אבל היכא דצלי לה חדא זימנא כבר שוייה עליה חובה ואי טעי הדר לרישא כדאמרינן אמ' רבא טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבי' אין מחזירין אותו שאין מקדשין את החדש אלא ביום ושמעינן מינה שאם טעה בערבית בשבת או בימים טובים שמחזירין אותו, ואמרינן נמי טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים, הא דברי הכל היא דהא ליכא מאן דפליג עלה, ואפי' למאן דאמ' רשות חובה הוא דליכא אבל מצוה איכא והאידנא נהוג עלמא לשוייה חובה ע"כ. וכן כתבו כל המפרשים.

ועומד שליח צבור ומתחיל והוא רחום יכפר עון וגומ' כתב אבן הירחי לפי שהפושעים הם לוקין בין מנחה למעריב ואומר על המלקות שלשה פעמים והוא רחום על כן מכריז החזן והוא רחום יכפר עון, ומכאן תשובה למנהג ספרד שנוהגין לאומרו בשבתות ובימים טובים ואין ראוי לאומרו שכבר קדש היום ואין מלקין אותם עו,. ובצרפת ובפרובינסיא אין אומרים אותו בשבתות ובימים טובים, אך לפי מה שאומר במדרש מאי דכתיב צדק ילין בה מעולם לא לן אדם בירושלם ובידו עון הא כיצד תמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה ושל בין הערבים על עבירות היום, ולפי מה דקימ' לן דתפלות כנגד תמידין תקנום ותפלת הערב אין לה סמך בקרבן שאין קרבן בלילה שנאמ' ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ואסמכוה רבנן כנגד איברים ופדרים שלא נתאכלו מבעוד יום שנאמר בהן היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה ואם נתאכלו מברב נתאכלו ואין סמך לדבר, על כן נהגו לומר והוא רחום יכפר עון שאין לנו קרבן במה לתלות זאת התפלה והוצרכו להזכיר כפרה ולפי זה נוח ויפה מנהג ספרד עד כאן. ולא יעיר כל חמתו פירוש שום דבר מחמתו והוא מלשון ולרש אין כל וכן אין לשפחתך כל בבית.

ואומר שליח צבור ברכו ועונין הקהל ברוך ה' המבורך

ואומר אחר כך ברוך אתה ה' אמ"ה אשר בדברו מעריב ערבים שנאמר ויהי ערב ויהי בקר. ואמר ערבי בלשון רבים לפי שכתוב בין הערבים. ופירש החכם ר' אברהם בן עזרא ז"ל כי בכל יום שני ערבים האחת עריבת השמש והיא ביאתו תחת הארץ והשני ביאת אורו הנראה בעבים ויש ביניהם קרוב משעה ושליש. בחכמה פותח שערים על שם פתחו שערים ויבא גוי צדיק וכתי' וזה שער השמים ואמ' שערים בלשון רבים ע"ש ודלתי שמים מי פתח. בתבונה משנה עתים כי שלשה פעמים היום משתנה דהיינו ערב ובקר וצהרים. וסמך חכמה ותבונה זה אצל זה על שם ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. ומחליף את הזמנים מיום ללילה ומלילה ליום. ומסדר את הכוכבים ר"ל על סדר שצ"ם תנכ"ל ועל סדר טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד. במשמרותם לשון חכמים הוא כדאמרינן בפ"ק דברכות שלש משמרות הוי הלילה. ברקיע כרצונו ע"ש יהי מאורות ברקיע השמים. ואמר כרצונו כי אין חכם בעולם שידע למה נסדרו על הסדר הזה ועל התכונה הזאת. בורא יומם ולילה כלומ' שהוא עתה מתמיד בכל יום המנהג הזה והסדר הזה. גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור פי' כיצד בורא יומם ולילה שגולל אור מפני חשך וכו' וזש"ה וירא אלהים את האור כי טוב כלומ' שראה שאין לו עם החשך להשתמש בערבוביא וקבע לזה תחום בביום ולזה תחום בלילה. גולל מלשון וגללו את האבן ור"ל מסיר. מעביר יום ומביא לילה ומבדיל בין יום ובין לילה כלומ' מעביר היום לצד אחד ומביא הלילה ולא שיסלק השמש ממש ויוליכנו למקום אחר אלא שמבדיל בין יום ללילה וזו היא הארץ בין זה לזה שכשיאיר לנו יחשיך למטה מן הארץ וכשיחשיך לנו יאיר למטה מן הארץ. ויש מקומת שמוסיפין לומר כאן ה' צבאות שמו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד וטעות הוא כי אין זה מעין חתימה סמוך לחתימה. בא"י המעריב ערבים פירשנוהו.

אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת על שם ואהבת עולם אהבתיך. תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת על שם וזאת המצוה והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלינו ללמד אתכם וכתיב תורה צוה לנו משה וגומ'. על כן ה' אלקינו בשכבנו ובקומנו על שם ובשכבך ובקומך. נשיח בחקיך על שם עבדך ישיח בחקיך. ונשמח ונעלוז בדברי תורתך ומצותיך לעולם ועד על שם פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה. ונעלוז היא שמחה יתירה על שם יעלזו חסידים בכבוד. כי הם חיינו וארך ימינו על שם כי היא חייך וארך ימיך. ובהם נהגה יומם ולילה על שם והגית בו יומם ולילה. ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים על שם אהבתי אתכם אמר ה' וכתיב ואוהב את יעקב. ואמר לעולמים על שם ואהבת עולם אהבתיך. בא"י אוהב את עמו ישראל כמו שאמרנו. וקורין קריאת שמע.

ואחר כך אומרים אמת ואמונה כלומר התורה שהיא אמת שנאמ' ותורתך אמת וכתיב אמת קנה ואל תמכור וגומ' והמצות שהם אמונה שנאמר כל מצותיך אמונה. כל זאת קיים עלינו בעבור כי הוא ה' אלקינו ואין זולתו. ועל שם שמסיים פסוק זה שקר רדפוני עזרני אמר מיד הפודנו מיד מלכים. דבר אחר אמת ואמונה על שם פדית אותי ה' אל אמת ועל שם רבה אמונתך ודורש במדרש תלים בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת, בנוהג שבעולם אדם מפקידין בידו פקדונות והוא מחליף את של זה בזה ואת של זה בזה אבל הב"ה אינו כן אלא ה' אמת, עמד אחד שחרית ובקש נפשו ולא מצאה או שמא מצא נפשו ביד אחר או נפשו של אחר בידו הוי ה' אל אמת, אמ' ר' אלכסנדרי בשר ודם מפקידים בידו חדשים והוא מחזירן בלויים ושחוקים אבל הקב"ה מפקידין בידו בלויים ושחוקים והוא מחזירן חדשים, תדע לך שכן הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושוקקה וכשהוא ישן ומשלים נפשו להב"ה ונפקדת אצלו ולשחרית היא חוזרת לגופה בריה חדשה שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך. כי הוא ה' אלקינו ואין זולתו על שם אני ה' ואין עוד. הפודנו מיד מלכים פי' מפרעה וסיחון ועוג בימי משה ומשלשים ואחד מלכים בימי יהושע והוא על שם אשר פדם מני צר. הגואלנו מכף כל עריצים כמו עמלק ואחרים שעמדו עלינו לכלותנו. ואמר לשון עריצים על שם וגאות עריצי' אשפיל. האל הנפרע לנו מצרינו לשון נקמה מלשון בפרוע פרעות בישראל ומתרגם נקום נקמת בני ישראל אתפרע פורענות. המשלם גמול לכל אויבי נפשינו על שם כעל גמולות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאויביו ולכך אמר צרינו ואויבנו ועל שם אויבי נפשי. השם נפשנו בחיים פסוק הוא כלומר שאויבינו פרשו למיתה ואנחנו פרשנו לחיים. ולא נתן למוט רגלינו הוא תשלום הפסוק כלומר שלא מתו בכורינו עם בכוריהם וזש"ה אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך שאותה הלילה היתה ליל שמורי' לישראל. המדריכנו על במות אויבנו על שם ואתה על במותינו תדרוך. וירם קרניו על כל שונאינו על שם ויושיעם מיד שונא ועל שם קרנו תרום בכבוד. העושה לנו נקמה בפרעה ואותות ומופתים באדמת בני חם על שם ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו. ואמ' נקמה על שם אל נקמות ה'. ואמר באדמת בני חם על שם נפלאות בארץ חם ובפסוק אחר ומופתים שם בארץ חם. המכה בעברתו כל בכורי מצרים על שם מכה עמים בעברה וכתיב ויך כל בכור במצרים. ויוציא את עמו ישראל מתוכם על שם ותוצא את עמך את ישראל מארץ מצרים וכתיב ויוציאנו ה' ממצרים לחירות עולם שהוציאנו מעבדות לחירות. המעביר בניו על שם ויעברו בתוך הים ביבשה, בין גזרי ים סוף על שם לגוזר ים סוף לגזרים. ואת רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע על שם ואת רודפיהם השלכת במצולות כמו אבן וכתיב תהומות יכסיומו וכתי' ומבחר שלישיו טבעו בים סוף. ראו בנים את גבורתו על שם וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וכתי' בתלים ויושיעם מיד שונא להודיע את גבורותיו הודו לו ושבחו לשמו על שם אשירה לה' ומתרגמינן נשבח ונודה קדם ה'. ואמר לשמו על שם הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך והם יצאו ממסגר'. ומלכותו ברצון קבלו עליהם שאמרו ה' ימלוך לעולם ועד. ומשה ובני ישראל לך ענו שירה וכו'. כבר זכרנו כל זה למעלה. מלכותך ה' אלקינו ראו בניך על הים כמו שאמרו רבותינו ז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. יחד כלם הודו והמליכו וכו' ונאמר כי פדה ה' את יעקב כבר פירשנו למעלה למה מזכירין בערבית פסוק זה. ובשחרית מזכירין פסוק גואלנו ה' צבאות שמו.

ואומר השכיבנו אבינו לשלום אמר אבינו כלומר כמו האב החומל על בנו שמשכיבו בין זרועותיו כך השכיבנו אתה בצל כנפי שלומך. והעמידנו מלכנו לחיים ולשלום אמר מלכנו והוסיף לומר לחיים על שם שמחזיר לנו נשמותינו בבקר כמו שפירשנו בברכת המפיל חבלי שינה והרי כאלו החיה אותנו ובהחזרת נשמותינו לנו תראה מלכותו עלינו שעל המתים אינה נראית אלא על החיים על דרך לא המתים יהללו יה וגומ'. ופרוש עלינו על שם פרש ענן למסך סוכת שלומך על שם באברתו יסך לך ומפרש במדרש תלים לפי שאין מצות צצית ערבית מסיף פורש סוכת שלום. ותקננו בעצה טובה מלפניך על שם גדול העצה ורב העליליה וכתיב אברך את ה' אשר יעצני וגומ'. ואמר ותקננו לפי שאין עצה מתוקנת לעמוד בלתי עצתו שנאמ' עצת ה' לעולם תעמוד. ולפי שבלילה לב האדם פנוי מעסקי העלם והוא חושב מחשבות על משכבו אנו מבקשים מאת השם ליעצנו עצה טובה. והושיענו בקרוב למען שמך על שם ויושיעם למען שמו. ואמר בקרוב על שם קרבה אל נפשי גאלה. והגן בעדנו על שם ואתה ה' מגן בעדי. והסר מעלינו אויב דבר חרב צרה רעה ויגון על שם הסר מעלי נגעך ועל שם והסירותי מחלה מקרבך. שבור שטן מלפנינו ומאחרינו על שם יפול מצדך אלף ורבבה מימינך. וכן בלילה אומר לשם שמירה וכן מלפני אוריאל ומאחרי רפאל. ושמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם. כי שומרנו על שם ה' שומרך. ומצילנו אתה על שם כי הוא יצילך מפח יקוש. ויש מוסיפין לומר כאן מכל דבר רע ומפחד לילה ותוספת זה מורה חסרון כי כיון שאמר כי שומרנו ומצילנו אתה כלל בו כל נזק שבעולם. ברוך אתה ה' שומר את עמו ישראל לעד על שם הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ומפני שהלילה צריכה שמור מן המזיקין יותר מהיום תקנו ברכה זו לבקש בה מאת השם שישמרנו מפחד בלילות. וכבר כתבנו בהקדמת הספר הזה שצריך לומ' כאן אמן מפני שברכה זו היא סוף ענין ברכות קריאת שמע.

ואומר ברוך ה' לעולם וגומ' ופסוקים מפוזרים מהתלים. וכתב הרא"ש תמה הוא על מה שנהגו שאנו מפסיקין בערבית בפסוקים וביראו עינינו וקדיש ואין לומר דסבירא לן כרב דאמר בפרק תפלת השחר תפלת ערבית רשות ולהכי אין אנו חוששין לסמוך דאם כן ר' יוחנן דמצריך לסמוך סבירא ליה דהיא חובה ורב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן או שמא גם ר' יוחנן סובר כמו רב ואפי' הכי מחייב לסמוך, ומנהג זה נהגו המון העם לפי שבימים הראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתעכב שם עד אחר תפלת ערבית. ותקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם שמונה עשרה הזכרות כנגד שמונה עשרה ברכות של שמונה עשרה ותקנו אחריהם ברכת יראו עינינו ונפטרין בקדיש והשתא נמי שמתפללין ערבית בבית הכנסת לא נתבטל המנהג הראשון מכל מקום אין להפסיק בדברים אחרים אלא כמו שנהגו עד כאן דבריו. ובעל המנהגות כתוב זה שנהגו לומר ברוך ה' לעולם שיש בו שמונה עשרה הזכרות משום שגזרו שמד על ישראל שלא יתפללו תפלת ערבית ועל כן תקנו לומר שמונה עשרה הזכרות כנגד שמונה עשרה ברכות של י"ח ואע"ף שבטל השמד לא בטלה התקנה, תדע כי בליל שבת אין אומרים אותן מפני שאין מתפללין שמונה עשרה, ועוד הקדיש שאומר אחר שמונה עשרה הזכרות מוכיח כי כסיום תפלה דאמי.

וכתב אבן הירחי למאן דאמר תפלת ערבית חובה ובעי למסמך גאולה לתפלה אמרינן בפרקא קמא דברכות כיון דתקינו רבנן למימר השכיבנו בגאולה כגאולה אריכתא דמיא, הטעם הוא דבהשכיבנו יש בה ופרוש עלינו סוכת שלומך שהוא לשון גאולה כמו ואפרוש כנפי עליך וכתיב ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה. והראב"ד כתב דהיינו טעמ' דעבדינן גאולה אריכתא בערבית יותר משחרית משום דמחצות הלילה התחילה גאול' מצרים ונמשכה עד הבקר והויא אריכת' אבל גאול' הבקר תכף הויא וכי תקינו השכיבנו כדי לשמרם מן השטן המשחי' במצרים שנאמר בה שבור שטן מלפנינו וכו' ואע"ג דאוקימו בה ברוך ה' לעולם אע"ף שאינו מן השכיבנו משום דהוא גופיה כנגד תפלה תקנוהו כשאדם בא עיף מן השדה ואינו יכול להתפלל מתפלל ההוא תפלה דאית בה שמונה עשרה הזכרו' כנגד שמונה עשרה הילכך ליכא הפסקה בין גאולה לתפלה ואפילו קדיש לא מקרי הפסק כיון דברוך ה' לעולם במקום תפלה נתקן. והרב ר' יצחק בן גיאת כתב דלא אמרינן ברוך ה' לעולם משום דבעי למסמך גאולה לתפלה. וכן כתב הרמב"ם ז"ל. וכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה היא כדאמרינן מנהג מבטל הלכה.

ואומר יראו עינינו וישמח לבנו. ברכה זו אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה להשכיבנו דבפסוקים לא הוי הפסק. וישמח לבנו ותגל נפשינו בישועתך על שם כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וכתיב לעיל מיניה קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו. ואמר כאן לשונות אלו ואמר עוד גאולה אצל תפלה שכתו' מיד כי נחם ה' ציון גאל ישראל. ואמר בישועתך על שם שכתוב אחר כן וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו. ואמר לשון שמחה וגילה על שם יגל יעקב ישמח ישראל ועל שם ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה. וכל אלו הלשונות הם בנחמת ציון וירושלם. באמת כלומר ישועתך שנגיל בה היא באמת על שם ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת וכתיב ונטעתים בארץ הזאת באמת וכתיב ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה. ומאי היא ישועה זו שתגל בה נפשינו באמור לציון מלך אלהיך על שם משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד וזה אינו פסוק אלא המלאכים אומרים כך כדאיתא בפרקי היכלות והם כנגד הווה והיה ויהיה. ואמר ה' מלך תחלה שיש שלהמליכו תחלה על ההווה היום ואחר כך על העבר ואחר כך על העתיד. כי המלכות שלך היא על שם והיה ה' למלך על כל הארץ. ולעולמי עד תמלוך בכבוד על שם ה' ימלוך לעולם ועד. ואמר בכבוד על שם וכבודי לאחר לא אתן ועל שם העתיד ובאו וראו את כבודי. ואין לנו מלך אלא אתה על שם ומבלעדי אין אלהים ועל שם ה' מלכנו הוא יושיענו ברוך אתה ה' המולך בכבודו כמו שאמרנו. חי על שם חי ה'. וקיים על שם ותגזר אומר ויקם לך. תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד על שם אמלוך עליכם וזהו לעתיד ואמר תמיד כלומ' שלא נהיה עוד בגלות מימות המשיח ואילך. ועל כל מעשיו על שם ועמך כלם צדיקים וגומר מעשה ידי להתפאר וגם זה לעתיד.

ואומר שליח צבור קדיש עד לעילא. ומתפללין בלחש ואין שליח צבור חוזר התפלה מפני שאינה חובה כמו שאמרנו למעלה. ואומר קדיש תתקבל ונפטרין לבתיהם לשלום.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון