אבודרהם/סימני המועדים
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימני המועדים[עריכה]
לעולם לא בד"ו פסח ולא גה"ז עצרת ולא אד"ו ראש השנה ולא אג"ו יום הכפורים ולא זב"ד פורים.
לא בד"ו פסח משום לא אדו ר"ה. ואנו פוסלין סימן בד"ו לפסח מפני שאם יבא פסח ביו' שני יבא ראש השנה ביום רביעי לפי שכל החדשים שיש מניסן ועד תשרי הם כסדרן והם יתרים על שבועות ב' ימים. ור"ה לא יוכל לבא ביום ד' לפי שיבא יום הכפורים ביום ששי ולא יוכל להיות בששי משום מתיא שאם ימות מת בששי יעמוד ב' ימים יום הכפורים ושבת ויסריח. וכן אם יבא פסח ביום ד' יבא ר"ה ביום ששי ויבא יום הכפורים ביום ראשון ואיכא משום מתיא. וכן אם יבא פסח ביום ו' יבא ר"ה ביום א' ויבא יום הושענא רב' בשבת ותתבטל ערבה מפני שאינה דוחה שבת.
ולעולם לא בד"ו ניסן ולא (בד"ו) [אד"ו] אייר ולא בה"ז סיון ולא בד"ז תמוז ולא בדו"ז שבעה עשר בתמוז ולא אג"ה אב ולא בדו"ז תשעה באב ולא גה"ז אלול ולא אד"ו תשרי ולא גו"ז צום גדליה ולא אג"ו מרחשון ולא ז' כסלו ולא ג' חנוכה ולא ה"ז טבת ולא ב"ז עשרה בטבת ולא א"ו שבט ולא אג"ה אדר ראשון ואדר שני ולא אגו"ז תענית אסתר.
סימן לכל מועדי השנה[עריכה]
את בש גר דק הץ וף. פירוש יום ראשון של פסח יהיה תשעה באב והסימן את. ויום שני של פסח יהיה שבועות והסימן בש. ויום שלישי של פסח יהיה ראש השנה והסימן גר. ויום רביעי של פסח יהיה יום קנין תורה והוא יום שמחת תורה והסימן דק. ויום חמישי של פסח יהיה צום כפור והסימן הץ, ויום ו' של פסח היה פורים שעבר באותה שנה והסימן וף.
סימני ארבע פרשיות שהן פרשת שקלים ופרשת זכור ופרשת פרה אדומה ופרשת החדש[עריכה]
כבר ידעת כי חדש אדר שני ימים ואם יהיה יום ראשון של אדר ביום חמישי יבא פורים ביום חמישי. וכן בשאר כל הימים לפי שבאותו יום שיהיה יום ראשון של אדר יהיה פורים כי מיום ראשון יש ט"ו ימים עד פורים. אבל להפסקות ארבע פרשיות אלו אינו כן כי מיום שני של ראש חדש מונין אנו ולעולם אינו בא אלא בזבד"ו לפי שאם נקבע יום שני של ראש חדש אדר ביום ראשון יבא יום ארבעה עשר בשבת ולא נוכל לקרא את המגלה ועוד שיבא ניסן ביום שני. וכן אם נקבע ביום שלישי יבא ניסן ביום רביעי ואם נקבע ביום ה' יבא ניסן ביום ו' ואין ניסן בא בבד"ו כמו שביארנו. ויש לאלו' הד' ימים הפסקות בין הפרשיות וסימנם זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו.
פירוש זט"ו כשחל ראש חדש אדר בשבת קורין באותה שבת פרשת שקלים שבשבת שנייה שהיא שמונה בחדש קורין פרשת זכור לפי שבשבוע הנכנס יבא פורים ביום ו' שהוא י"ד באדר. ולמחרתו שהוא שבת והוא ט"ו יום מפסיקים מלקרות פרה אדומה לפי שבשבת הבאה לא נוכל לקרות פרשת החדש לפי שבשבוע הנכנס לא יהיה ראש חדש ואין קורין פרשת החדש אלא בשבת שלפני ראש חדש ניסן.
ב"ו כשחל ראש חדש אדר ביום שני מפסיקין בו' כי כשחל בשני קורין יום שבת שעברה פרש' שקלים ומפסיקי' מלקרות פרשת זכור ביום שבת הבאה שהיו ששה באדר לפי שבשבת הבאה לא יהיה פורים ואין קורין פרשת זכור אלא בשבת שלפני פורים.
ד"ד כשחל ראש חדש אדר ביום רביעי קורין פרשת שקלים ביום שבת שעברה ומפסיקין ביום רביעי שהוא שבת מלקרות פרשת זכור לפי שלא יהיה פורים בשבוע הבא.
ובי"ו כשחל ראש חדש ביום ששי יש בו שתי הפסקות ביום ב' לחדש וביום י"ו לחדש. לפי שבשבת שעברה קורין פרשת שקלים ומפסיקין ביום שני לחדש שהוא שבת מלקרות פרשת זכור מהטעם שאמרנו. ומפסיקין גם כן ביום י"ו לחדש שהוא שבת מלקרות פרשת פרה אדומה לפי שבשבת הבאה לא יהיה ראש חדש ניסן.
וסדר קריאת ארבע פרשיות אלו כך הוא. בפרשת שקלים מוציאין שני ספרי תורות וקורין באחד שבעה בסדר היום ומפטיר קורא בשני מתחלת כי תשא עד ועשית כיור נחשת ומפטירין במלכים ויכרות יהודע עד לכהנים יהיו.
ובפרשת זכור גם כן מוציאין שני ספרים וקורין באחר שבעה בסדר היום ומפטיר קורא בשני בפרשת כי תצא למלחמה זכור את אשר עשה לך עמלק עד סוף הסדר ומפטירין בשמואל ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ה' למשחך למלך עד לפני ה' בגלגל.
ופרשת פרה אדומה מוציאין גם כן שני ספרי תורות וקורי' באחד ז' בסדר היום ומפטיר קורא בשני מתחלת זאת חקת התורה עד והנפש הנוגעת תטמא עד הערב. ויש קורין עד מים חיים אל כלי ואינו נכון כי צריך לקרות ענין פרה אדומה כלו. ומפטירין ביחזקאל בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם עד אני ה' דברתי ועשיתי.
ובפרשת החדש מוציאין גם כן שני ספרי תורות וקורין באחד ז' בסדר היום ומפטיר קורא בשני בפר' בא אל פרעה החדש הזה לכם עד בכל מושבותיכם תאכלו מצות ומפטירין ביחזקאל בראשון באחד לחדש עד בבקר בבקר עולת תמיד.
וכשחל ר"ח אדר הסמוך לניסן בשבת מוציאין ג' ספרי תורות וקורין באחד ו' בסדר היום. ואחד קורא בשני בראש חדש, מתחיל מפרשת וביום השבת וקורא פרשת ובראשי חדשיכם. ומפטיר קורא בשלישי כי תשא. ומפטירין ויכרות יהוידע. וכיוצא בזה עושין כשחל ר"ח ניסן להיות בשבת.
וטעם ד' פרשיות אלו, השלש מהם זכר לזמן שבית המקדש קיים והם פרשת שקלים ופרשת פרה אדומה ופרשת החדש. לפי שבאחד באדר משמיעין על השקלים שהתורה אמרה זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה ומפי השמועה למדו שמראש חדש ר"ל ואמר בחדשו כלומר חדש והבא לי קרבן מתרומ' חדש פי' מתרומ' שקלים חדשי' ולפי משמיעים חדש אחד קודם ניסן כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו ויהיה הכל גבוי ומובא למקדש כשיבא ניסן ועל כן כשחל אדר בתוך ימי השבוע מקדימין להשמיע ביום שבת שעברה שאם יאחרו עד שבת הבאה לא יהיה חדש שלם בין ההכרזה לראש חדש ניסן אבל כשיבא ר"ח אדר בשבת אין צריך להקדים שהרי יש כאן חדש. ופרש' פרה אדומה להודיע לעם שהם טמאי מתים שיטהרו באפר פרה לפי שבר"ח ניסן מתחילין הרחוקים לעלות לירושלם ולפי' אין מפסיקין בין פרה אדומה לפרשת החדש. ופרשת החדש להודיע לעם שבשבוע הנכנס יהיה ר"ח ניסן ויכינו עצמם לעלות לרגל. ופרשת זכור מפני פורים לפי שהמן בא מזרע עמלק ואמרה תורה זכור את אשר עשה לך עמלק ומפי השמועה למדו זכור בפה.
וסימן להפסקות ד' פרשיות אלו ד' כוסות של פסח שאמרו רבותינו בין הכוסות האלו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לד' לא ישתה.
ואמרי' בירוש' בדין הוא שתקדים פרש' החדש לפרשת פרה אדומה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני לו נשרפה הפרה ולמה אמרו תקדים פרה אדומה מפני שהיא טהרתן של ישראל פי' מטומאת מת כדי שלא יהיו נדחין לפסח שני.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |