אבודרהם/סדר תפילות חנוכה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סדר תפילות חנוכה
סדר תפלות חנוכה
חייב כל איש ישראל להדליק נר חנוכה ליל כ"ה בכסלו ומניחו על פתח ביתו לשמאל הנכנס לבית כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל.
ולמה מדליקין נרות אלו לפי שבבית שני גזרו יונים גזרות על ישראל ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו כל השמנים שבהיכל עד שריחם עליהם הבורא יתברך וגברו בני חשמונאי ונצחום יום כ"ה בכסלו ולכך נקראו אלו הימים חנוכה כלומר חנו בכ"ה בכסלו ונכנסו להיכל ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו להדליק נרות המערכה אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים בהלל ובהודאה. פי' לומ' בהן הל. ובהודאה לומ' בהם על הנסים בהודאה. אבל מותרים הם בעשיית מלאכה ואע"ף שהנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל שמונת ימי חנוכה אין להקל בהם משום דקיימא לן דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם.
והטעם שהיה הנס שמונה ימים מפני שהשמנים היו באים מחלקו של אשר שנאמר וטובל בשמן רגלו ומקום היה בחלקו שנקרא תקוע שממנו מביאים השמנים ומשם עד ירושלם מהלך שמונה ימים בין הליכה לחזרה. והכי איתא בירושלמי.
וכתב בעל העתים למה אין אנו עושים תשעה ימי חנוכה מספק כמו שאנו עושים בחג הסכות תשעה ימים. תשיעי ספק שמיני ותירץ מפני שחג הסכות מן התורה והחמירו רז"ל על ספקו לפי שאין אנו קובעין עתה על פי הראייה אבל חנוכה שהיא מדבריהם הם אמרו לעשות שמונת ימי חנוכה והם אמרו חשבון המולדות ע"כ.
חדוש חנוכה נוטריקון ח' נרות והלכה כבית הלל שאמרו יום ראשון מדליק נר אחד ומכאן ואילך מוסיף והולך.
שלשה דברים הם אם נתנם אדם למעלה מעשרים אמה פסולים. ואלו הן מבוי נר חנוכה סוכה ושלשתן יש להם רמז מן הפסוק. מבוי שנאמר כי על כן באו בצל קורתי הקורה תהיה עד צל טפחים ולא יותר וצל טפחים הם עשרים אמה באמה בת ששה טפחים. סוכה שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם מחורב. חנוכה זאת חנוכת המזבח ביום עולה למנין ק"כ.
המדליק נר חנוכה בליל ראשון מברך שלש ברכות בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה ושעשה נסים לאבותינו ושהחיינו. ואם לא בירך זמן בליל ראשון כתב הרא"ש בתשובה שמברך בליל שני או אימתי שיזכור. ומליל ראשון ואילך מברך שתים להדליק נר של חנוכה ושעשה נסים לאבותינו. והרואה הנרות מברך בליל ראשון שתים. שעשה נסים ושהחיינו מכאן ואילך אינו מברך אלא שעשה נסים בלבד. ודוקא שאינו עתיד להדליק בביתו ולא מדליקין עליו כגון שהולך בדרך ורואה הנרות בעיר אבל בענין אחר אין צריך לברך. ואם תאמר למה תקנו לברך על ראיית נר חנוכה יותר משאר מצות. ויש לומר משום פרסומי ניסא. אי נמי שיש אנשים רבים שאין להם בית ולכך תקנו להם חכמים לברך.
כתב ה"ר יונה שבליל ראשון מברך שלש ברכות אלו קודם ההדלקה דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן ובליל שני מברך קודם ההדלקה להדליק ושעשה נסים מברך אחר שמדליק נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי קודם שידליק נר שלישי וכן ברביעי וכן לכלם.
ואמרי' במסכת סופרים המדליק נר חנוכה אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדש ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועתך. וכן היו נוהגין לומר הר' מרוטנבורק והרא"ש.
מנין הפתילות של שמונת ימי חנוכה שש ושלשים סימן להם ל"ו חכמו. וכתוב בשאלתות דרב אחאי נר חנוכה שהותיר בה שמן מהו צריך לעשות בו, תש' דת"ר נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון מוסיף עליו ומדליקו ביו' ב' ביום השני מוסיף עליו ומדליקו ביום השלישי וכן בשאר הימים אבל אם הותיר ביום השמיני עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו כיון שהוקצה למצוה אסור להשתמש ממנו. וכן כתבו הגאונים שהשמן והפתילות אסור להשתמש בהן אחר שכבו דאיתקצו למצוה. והקשה הרב ר' גרשום בר' שלמה דהא קיימא לן דתשמישי מצוה נזרקין. ותירץ דהני מיירי כגון תשמיש שופר ולולב וכיוצא בהן שדעתו עליהן אחר מצותן שיודע שישארו אחרי כן אבל הני אין דעתו עליהן כסבור שישרפו בשעת מצותן. אינמי שוינהו רבנן כתשמישי קדושה מפני שהוא זכר לשמן של הקדש, ויש לשאול אם כן פתילות של שבת ישרפו לדעת זו, ויש לומר דלא דמו אהדדי דנר שבת עיקר מצותו ליהנות ולהשתמש לאורו על השלחן ולכל הבית וכיון שכן יכול ליהנות אחר מצותן מה שאין כן בנר חנוכה שעיקר מצותו משום פרסומי ניסא ולא להשתמש לאורה ומשום הכי אסורין בהנאה אחר מצותן כי לכך נעשו מתחלה, ומה שנהגו לעשות פתילות חדשות בכל לילה אינו צריך ויש להוכיח זה ממה שפירש רש"י ז"ל במילתא דר' יהושע בן לוי בעששית שהיתה דולקת מערב שבת והולכת כל היום למוצאי שבת מכבה ומדליקה ופירש רש"י ז"ל שהדליקה מבערב לצורך חנוכה, נראה לפירושו שמותר להדליק בפתילות שהדליק בלילות הראשונות וכבו עד כאן דברי הר' גרשום.
שאל ה"ר יחיאל לאביו הרא"ש נרות חנוכה שמדליקין אחד יותר בסתם לשמש ולא פירש אי זה מהם אם יכול אחר כך לברור אי זה שירצה להיות שמש אפי' הראשון או מן האמצעיות או דוקא מן האחרון והכי מסתבר. תשובה נרות חנוכה אין להפסיק בהם הילכך האחרון יהיה שלא לשם נר חנוכה אלא שאם ישתמש לאורם ישתמש לאור אותו הנר ואין שם שמש עליו כי השמש הוא המדליק בו הנרות.
נשאל הר"ם במז"ל מי שהדליק נר חנוכה ובירך עליו ואחר כך הדליק נרות אחרו' אם צריך לחזור ולברך או לא וכן פעם אחר פעם. והשיב שזה הענין חוזר לכוונת המברך כמו בשאר ברכות אם כשהדליק נר חנוכה וברך עליו היתה כוונתו להדליק נרות אחרות ברכה אחת לכלן ואם בירך והדליק ואחר כך נזדמנו לו נרות אחרות להדליק מברך בכל פעם ופעם ע"כ.
ואמרינן בירושלמי במוצאי שבת אין מבדילין בנר חנוכה מפני שאין נהנין לאורו ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. ליל שבת שחל להיות בחנוכה כתב בעל הלכות גדולות מדליק נר חנוכה ואחר כך נר שבת ואם הדליק נר שבת תחלה נאסר עליו להדליק נר חנוכה שהרי קבל עליו את השבת. והתוספות כתבו שאין הקבלה תלויה בהדלקת הנר ויכול להדליק נר שבת תחלה ואחר כך נר חנוכה כל זמן שלא קבל עליו השבת וכמו שמדליק הרבה נרות זה אחר זה כך מדליק נר חנוכה.
ונהוג להניח נר חנוכה באמצע בית הכנסת ומדליקין אותה בין תפלת מנחה לתפלת ערבית ובערב שבת מדליקין אותה קודם המנחה עד שלא יתפללו לקהל. ובמוצאי שבת מדליקין אותה אחר שמבדיל על הכוס ואחר כך אומר יפתח ה' לך וגומ'.
ובליל ראשון של חנוכה מתפללין כשאר הימים ומכריז שליח צבור לקהל לומר על הנסים ואומר אותו כל שמונת ימי חנוכה בתפלה בהודאה. י"א אותו כשמגיעין עד שבכל עת ערב ובקר וצהרים וי"א אותו בכי מעולם קוינו לך. וכן הוא בסדר רב עמרם ורבינו סעדיה.
על הנסים על שם נתת ליריאיך נס להתנוסס. ועל הפורקן על שם ויפרקנו מצרינו ועל שם ויפדך מבית עבדים ומתרגמינן ופרקך. ועל התשועות על שם הושיעה את עמך ועל שם ויהי להם למושיע. ועל הגבורות על שם ה' כגבור יצא. ועל הנפלאות על שם נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. ועל הנחמות על שם אנכי אנכי הוא מנחמכם. שעשית עמנו ועם אבותינו ע"ש המעלה אותנו ואת אבותינו ממצרים. בימים ההם כך הוא לשון הפסוק במגלה. בזמן הזה על שם בזמניהם בכל שנה ושנה. בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו פירוש יוחנן המכונה חשמונאי. ואע"ף שהיו חשמונאי ובניו חסידים ואנשי מעשה לקחו להם המלוכה שלא כהוגן שהם היו כהנים וכהן אין לו חלק במלכות שנאמר ולמען יאריך ימים על ממלכתו וסמיך ליה לא יהיה לכהנים הלוים ולפי שנעטרו בעטרה שאינה שלהם סבב הבור' ית' וקם הורודוס שהיה עבד מעבדי חשמונאי וכלה את זרעם ולא השאיר מהם שריד ופליט. כשעמדה מלכות יון הרשעה על שם ועמד מלך גבור הנאמר בדניאל על מלכות יון. ואין לומר כשעמדה עליהם אלא כשעמדה בלבד לפי שאומר אחר כך על עמך ישראל. לשכחם תורתך על שם להשכיח את עמי שמי. ואין לומ' מתורתך במ"ם תחלה אלא תורתך בלא מ"ם וכן הוא בסדר רבינו סעדיה וכן כתב ה"ר מאיר מרוטנבורק. ולהעבירם מחוקי רצונך על שם כי עברו תורות חלפו חק שגזרו עליהם שמד שלא יקיימו ראש חדש שבת ומילה שהם עיקרי התורה. ואתה ברחמיך הרבים, על שם וברחמיך הרבים לא עזבתם. עמדת להם בעת צרתם עמידה כנגד עמידה שעמדה עליהם מלכות יון. רבת את ריבם כבר זכרנוהו למעלה. ודנת את דינם על שם דן דין עני. ונקמת את נקמתם על שם ונקמתי את נקמתם ועל שם האל הנותן נקמות לי. ומסרת גבורים ביד חלשים על שם החלש יאמר גבור אני. ורבים ביד מעטים על שם להושיע ברב או במעט כי הם היו רבים ונצחום חמשה בני מתתיה כמו שמפור' במגלת אנטיוכוס. ורשעים ביד צדיקים הגוים נקראים רשעים שנא' וברשעת הגוים האלה וישראל נקראים צדיקים שנאמר ועמך כלם צדיקים. וטמאים ביד טהורים הגוים נקראים טמאים שנאמ' כי לא יוסי יבא בך עוד ערל וטמא וישראל נקראים טהורים שנא' קדש ישראל לה' וכתי' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. וזדים ביד עוסקי תורתך על שם טפלו עלי שקר זדים. לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך על שם לא למענכם אני עושה נאם ה' אלקים יודע לכם כי אם לשם קדשי וגומ' וכתיב בתריה וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגוים. ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן על שם ויעש ה' תשועה גדולה לכל ישראל. ואחר כך באו בניך לדביר ביתך על שם ודביר בתוך הבית. ופינו את היכלך על שם ופנו את הבית. וטהרו את מקדשך על שם לטהר את הבית. והדליקו נרות בחצרות קדשך על שם הרבה העצים הדלק האשי. ואמר בחצרות קדשך על שם בחצרות קדשי. ואמרו הלל והודאה לשמך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לפניך על שם אודה שמך כי עשית פלא. והמון העם אינם אומרים ואחר כך באו בניך וכו'. ונכון לאומרו כי הוא עיקר הנס וגם רב עמרם ורבינו סעדיה כתבוהו. כשם שעשית עמהם פלא כן עשה עמנו וכו' כתב הרב ר' מאיר מרוטנבורק שאין ראוי לומר כשם שעשית עמהם פלא ונס לפי שאין ראוי לומ' תפלה בהודאה. ויש אומרים כיון שהוא צורך רבים יכולין לאומרו כמו שאומר בהודאה וכתוב לחיים טובים שהוא תפלה וגם בברכת אשר גאלנו של ליל פסח שהיא הודאה אומר כן יגיענו ה' אלינו למועדים וכו' וגם במודים דרבנן אומר כן תחיינו ותחננו ותאסוף גליותנו וגם רב עמרם רבינו סעדיה והרמב"ם ז"ל כתבוהו ונהגו לאומרו. וחוזר למקום שפסק וגומר התפלה.
כל שמונת ימי חנוכה אין נופלין על פניהם ואין אומרים לאחר התפלה יענך ה' ביום צרה וגומרין בהם את ההלל ומברכין לפניו לגמור את ההלל. והטעם שגומרין את ההלל כל שמונת ימי חנוכה ותשעת ימי חג הסכות ולא בחג המצות אלא שני ימים הראשונים ולא בראשי חדשים לפי שכל שמונת ימי חנוכה יש בכל אחד מהם (יש) דבר חדש שהוא נר אחד יותר ושמונת ימי חג הסכות חלוקין בקרבנותיהם כי היו ארבעה עשר פרים ויום שנח שלשה עשר ובכל יום מתמעטין והולכין ולכך גומרים בהם את ההלל שחשוב כל יום מימי חנוכה וחג הסכות כיום טוב בפני עצמו כיון שחלוק בנרותיו ובקרבנותיו. אבל בחג המצות כל שבעת הימים ובראשי חדשים אין בהם חלוק בקרבנותיהם אלא כלם שוים ולכך אין גומרין בהם את ההלל אלא שני ימים.
וכל שמונת ימי חנוכה קודם שמוציאין ס"ת אין אומר קדיש תתקבל כמו ביום שיש בו מוסף אלא אומר קדיש עד לעילא בלבד. ומטעם מפני שביום שיש בו מוסף צריך לומר תתקבל צלותהון שני פעמים. האחד אחר תפלת שחרית והשני אחר תפלת מוסף ולכן אומ' קודם שמוציאין ספר תורה תתקבל צלותהון לפי שכבר נשלמה תפלת שחרית אבל ביום שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים אין לומר תתקבל קודם שמוציאין ספר תורה אלא לאחר שקורין ספר תורה. ואומר סדר קדושה ומחזירין ספר תורה למקומו ואומר אותו שאז נשלמה תפלת שחרית.
ובכל יום מוציאין ספר תורה וקורין בו שלשה אנשים בפרשת נשא בנשיאים. ומפרש הטעם בפסיקתא מפני שנשלמה מלאכת המשכן בחמשה ועשרים בכסלו ומתחילין מפרשת כה תברכו את בני ישראל וקורא משם עד וביום הראשון עם כהן. ולוי וישראל קורא וביום הראשון. והטעם שמתחילין בברכת כהנים מפני שנעשה הנס על ידי חשמונאי ובניו שהיו כהנים. ביום השני כהן קורא וביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השני כלו מפני שצריכין לעשרה פסוקים ואם יקרא מקרבן שני ארבעה לתשלום עשרה לא ישתיירו מן הענין אלא שנים ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים ועל כן קורא קרבן שני כלו. וכן עושין בכל יום. ביום השמיני מתחילין וביום השמיני וגומרין עד סוף הסדר ומוסיפין עוד מפרשת בהעלותך עד כן עשה את המנורה כדי להשלים של חנוכה בסדר הנרות.
ובשבת שבחנוכה מוציאין שני ספרי תורות באחד קורין שבעה גברי בענינו של יום ובשני קורא המפטיר של חנוכה ומפטירין בנרות זכריה רני ושמחי עד תשואות חן חן לה. ואם חלו בו שני שבתות מפטירין בשבת שני במלכים בנרות של שלמה ויעש חירום עד מעיר דוד היא ציון. ואם חל ראש חדש טבת בשבת מוציאין שלשה ספרק תורה באחד קורין ששה בענינו של יום ובשני של ראש חדש שמתחיל וקורא וביום השבת עם ובראשי חדשיכם ובשלישי קורא המפטיר של חנוכה דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ומפטירין בשל חנוכה ומניחין של ראש חדש משום דסליק מיניה כלומר שסיים בו ועוד משום דפרסומי ניסא עדיף. ואם תאמר למה לא נאמר גם כן בכאן תדיר קודם ומפטירין בשל ראש חדש. ויש לומר דהיכא אמרינן דתדיר קודם כשאיפשר לקיים את שניהם כגון בקריאת הפרשיות אבל בכאן אי איפש' לקיים את שניהם מפני שאין קורין שתי הפטרות ולפיכך אמרינן פרסומי ניסא עדיף. ובאלו הארצות נוהגין לומר קדיש אחר כל ספר מהשלשה ספרים. כתב גאון בתשובה שאין לומר קדיש אחר הספר הראשון מאחר שלא גמרו עדיין כל חובת היום שהן שבעה שעולים אלא אחר הספר השני אומר קדיש וכן אחר השלישי שאין אומרים קדיש אלא אחר שבעה בשבת או אחר חמשה ביום טוב. וכן כתב הרא"ש. ואם חל ראש חדש בחול מוציאין שני ספרי תורות וקורין באחד של ראש חדש כהן ולוי וישראל ובשני אחד של חנוכה.
וכל שמונה ימי חנוכה אומ' לאחר התפלה במקום תפלה לדוד מזמור שיר חנוכת הבית לדוד שגם כן קורין בחנוכת המשכן כל ימי חנוכה כמו שאמרנו. ובשבת שבחנוכה אומר מזמור זה אחר יושב בסתר עלליון. ואם הוא ראש חדש וחנוכה קורין תחלה ברכי נפשי את ה' ואחר כך מזמור שיר חנוכת הבית משום דתדיר קודם כמו שאמרנו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |