אבודרהם/סדר העיבור: הקדמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבודרהם TriangleArrow-Left.png סדר העיבור: הקדמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סדר העיבור


הקדמה לסדר העיבור[עריכה]

הקדמה לדעת יסוד העיבור

דע שכל חשבון העיבור, כל מה שיתקבץ לך מן הימים השליכהו ז' ז' במספר ימי השבוע ותמנה השאר שאין הכוונה לדעת מספר הימים רק לדעת באי זה יום מימי השבוע יהיה מולד הלבנה.

והשעה שהסכימו עליה בחשבון העיבור היא מן השעות המעוותות שהם י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה בכל זמני השנה קור וחום קיץ וחורף. וכשיתקבץ לך כ"ד שעות תחשבם יום ותחברם אל הימים כמו שיתבאר בע"ה.

והתחלת כל יום מתחלת הלילה ואם יצא לך המולד ביום מן הימים בעשר שעות תדע שמולד אותו שנה או אותו חדש בעשר שעות מליל אותו יום. ואם יצא לך המולד בעשרים שעות תדע שאותו מולד בשמונה שעות מן היום.

והשעה שהסכימו עליה בחשבון העיבור נחלקת לאלף ושמונים חלקים וסימן לדבר אפשעה בה, אלף ופ' שעה בה. והטעם שחלקו השעה למנין זה מפני שיש בו חצי ושליש ורביע וחומש ושתות ושמין ותשיע ועשור מה שאין כן בשאר החשבונות, ת' ק"ם חלקים חצי שעה, תש"כ שני שלישי שעה, ש"ס שליש שעה, רס"י רביע, רי"ו חומש, ק"פ שתות, קל"ה שמין, ק"כ תשיע, ק"ח עשור.

ודע כי מעת שתתקבץ הלבנה עם השמש במדרגה אחת עד שתתקבץ פעם שני' יש כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים וזהו מדת חדש הלבנה. וכשתכפול המספר הזה י"ב פעם במספר חדשי השנה הפשוטה יהיה המקובץ מזה שנ"ד יום ושמונה שעות ותתע"ו חלקים וזהו מדת שנת הלבנה. אבל מדת שנת החמה לפי דעת שמואל שאנו סומכין עליה בחשבון העיבור הם שס"ה יום ורביע שהם ו' שעות והזמן הזה הוא מהלך החמה מחלק אחד מחלקי הרקיע עד שתסוב ותחזור אל החלק ההוא בעצמו שהתחילה ממנו לסובב והוא שונה משם להלוך כבראשונה. ושנת הלבנה אע"פ שאינה נוהגת המנהג הזה ואינה שונה לסבוב מן המקום שהתחילה ממנו ראויה היתה להקרא שנה מפני שהלבנה בסוף כל שנים עשר חדש היא שונה להתחדש במזל שהיתה מתחדשת בו בראשיתן אבל לא בחלק ההוא עצמו מן המזל.

ומפני שאמ' הכתו' זאת עולת חדש בחדשו כלומ' חדש שיתבאר בו החדוש ואין זה תלוי אלא בלבנה, וגם אמר שמור את חדש האביב ותלה הדבר בקיץ ולא יכוונו זמני השנה שהם הקיץ והחורף והקור והחום אלא בחשבון השמש, הוצרכנו מפני זה לעשות חדשינו חדשי לבנה ושנותינו שנות חמה. וכשקבצנו ימי שנת הלבנה שהם שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים. וימי שנת החמה שהם שס"ה יום ושש שעות, מצאנו שנת החמה תוסיף על שנת הלבנה עשרה ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים, והסימן יכ"א ר"ד. וכשלקחנו יתרון שנת החמה על שנת הלבנה וכפלנו המספר ההוא בי"ט שנה שהם מספר שני המחזור יהיה המקובץ מזה שבעה חדשי לבנה ושעה אחת ותפ"ה חלקים. והוספנו אלו השבעה חדשים בכלל חדשי השנים ועשנו בי"ט שנה שבע שנים מי"ג חדשים כל שנה וקראנו אותם מעוברות. ושמנו אותו החדש הנוסף לפני חדש ניסן ועשינו שני אדרים אדר ראשון ואדר שני מפני שבגלל הפסח שהוא בחדש ניסן הוספנוהו כמו שאמרנו כדי שלא יהיה בא פסח פעמים בימות החמה ופעמי' בימות הגשמים. שאי איפשר להיות השנה שנים עשר חדש וכך וכך ימים שנאמר לחדשי השנה מפי השמועה למדו שחדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים לשנה. וחלקנו אלו השבעה חדשים המעוברות בשנות המחזור והם שנה שלישית וששית ושמינית ואחת עשרה וארבע עשרה ושבע עשרה ותשע עשרה. והסימן גו"ח אדז"ט. למעוברות משפט.

ולפי דעת רב אדא בר אהבה שנת החמה היא שס"ה יום וחמשה שעות ותתקצ"ז חלקים וארבעים ושמונה רגעים. והרגע אחד מששה ושבעים בחלק. ולפי חשבון זה יהיה תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים. וכ"א שעות קכ"א חלקים ומ"ח רגעים. והסימן יכ"א קכ"א מ"ח. ולא תמצא תוספת כלל למחזור של י"ט שנה אלא בכל מחזור מהם ישלמו שנות החמה עם שנות הלבנה הפשוטות והמעוברות.

ודע כי מלת חדש היא מלשון חדוש ואינה ראויה להאמ' אלא על חדש לבנה המתחדשת בו. ומה שאומרים חדשי חמה הוא דרך השאלה או מפני שחדשי חמה קרובים במדתן מחדשי לבנה או מפני שהלבנה מתחדשת בכל חדש וחדש מחדשי חמה וקראו לחלק אחד מי"ב חלקים בשנת חמה חדש מפני שהלבנה מתחדשת בכל חדש מהם.

וראש חדושה נקרא מולד הלבנה. וראוי היה להקרא חדוש הלבנה אלא שרז"ל קראו לו מולד מפני שבכל חדש הלבנה נסתרת בכמו שני ימים או פחות מעט קודם שתדבק בשמש ואחר כך מתחלת להתילד ולקנות אור ואין באורה כח להראות לבני העלם והיא כענין הילוד שאין בו כח לנהוג מנהג בני אדם וללכת ולנוע כשאר בעלי חיים.

וגדר המולד לדברי רז"ל הוא הרגע שהחמה והלבנה נדבקין בו יחד בחלק אחד מחלקי הרקיע במהלכם האמצעי והוא הנוהג על דרך אחד לעולם. והוא ראש לחדש הבא וסוף לחדש שעבר. וראוי היה לפי מהלך המאורות לשוותו ראש החדש לולי שאין שעת המולד גלויה לבני העולם ואין אדם מגיע אליה אלא מדרך חשבון וסברא ושניהם קשים על רוב העולם והספיקות באות מהן ואין מחשבות לב האדם באות בהן לדעת אחד ומפני זה לא החמיר הקב"ה ולא צונו לשמור ראשי החדשים משעת התחלתם ברקיע שהיא שעת המולד אבל הרחיב לנו הדבר הזה ונתן לנו רשות לקבוע החדש על עצת חכמים מפני שאין לנו אות שתהא מעידה לנו על התחלתו ברקיע והתחלתו למראית עינינו היא הגלויה לנו וההתחלה הזאת אינה שוה לעיני כל אדם ומפני זה היא צריכה לסיוע ולסיוג. והקב"ה נתן הרשות והכח בזה בידי חכמינו כדי לסייגו לדעתם ולחכמת' ולכן תלה הכתו' המועדים בקריאה ואמ' אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש. להראות כי הרשות בידינו בקבוע המועדים.

ודע כי ניסן הוא ראש החדשים ותשרי הוא ראש השנה. וזה יתבאר מן הפסוק שאמר בראש חדש ניסן החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה ולא ראשון הוא לשנה להודיענו כי ר"ח השנה הוא בחדש אחר לא בחדש ניסן. ומצאנו שאמר הכתו' חג האסיף בצאת השנה וחג האסיף תקופת השנה ומכאן ידענו שראש השנה נמנה מתשרי מפני שקרא חג האסיף צאת השנה וידוע כי בצאת שנה זו מיד תבא השנה השנית ואין ביניהם הפסק כלל.

ודע שהאומות שהם מונים לחמה מונים שנותם שלש מאות וששים וחמשה יום שלש שנים זו אחר זו ובשנה הרביעית מונין שלש מאות וששים וששה יום וקורין לה כבושה מפני היום הנוסף. וכן בכל ארבע שנים סובב על העני' הזה עד שישלימו ימי השבוע בסוף עשרים ושמונה שנה. וקורין למחזור הזה מחזור גדול מפני שלעולם הוא חוזר בראש שנת עשרים ותשעה לנהוג כמנהגו הראשון. ולכל ארבע שנים קורין מחזור קטן. ולכן אתה מוצא בתקופת שמואל בכל עשרים ושמונה שנה תקופת ניסן חוזרת לתחלת לילי רביעיות לשעה שנבראת בה ובכל ארבע שנים תקופת ניסן חוזרת לתחלת הלילה כמו שנבראת בתחלת הלילה כמו שיתבאר בעזרת האל יתברך.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון