תרומת הדשן/א/רצז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שאלה רצז ''' מנהג ברוב בני אדם בפשיטות שמחברים עורות מחיות ובהמות תחת בגדי צמר שלהם ויש מועטים נמנעים משום אסור כלאי בגדים נכון הוא להחמיר או לא: | '''שאלה רצז ''' מנהג ברוב בני אדם בפשיטות שמחברים עורות מחיות ובהמות תחת בגדי צמר שלהם ויש מועטים נמנעים משום אסור כלאי בגדים נכון הוא להחמיר או לא: | ||
גרסה אחרונה מ־13:48, 20 ביולי 2020
תרומת הדשן 
א רצז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה רצז מנהג ברוב בני אדם בפשיטות שמחברים עורות מחיות ובהמות תחת בגדי צמר שלהם ויש מועטים נמנעים משום אסור כלאי בגדים נכון הוא להחמיר או לא:
תשובה יראה דאין כאן מקום כולי האי להחמיר ואע"ג דכתב הרמב"ם ואסור לחבר צמר ופשתים על ידי העור המפסיק ביניהם וה"נ העורות שמחברים תחת הבגדים תפורים בחוטי פשתן ויתחברו אל בגד צמר על ידי חיבור העורות אין לחוש לזה דהא שאר הגאונים חולקים על הרמב"ם בהא ומתירין על ידי הפסק דבר אחר בנתים הכי איתא בהדיא בא"ז הגדול ובאשירי. ואת"ל שיש לחוש שעל ידי ריבוי התפירות דאיתרמי שיתחברו חוטי הפשתן עצמן שבהן תפירות העורות אל הבגד ולא מיפסיק מידי בנתיים ומטעם זה החמיר אחד מהגדולים והצריך לחבר על העורות רצועות אחרות תפורות הכל בקנבוס ולחבר אח"כ בתפירה אותה רצועה אל הבגד. אמנם מצאתי בא"ז הגדול דרבינו שמשון התיר דבר זה מטעם שהחוטין שבהן העורות תפורים לא חשיבי ובטילי הן לגבי העור הואיל ואין באים רק לחבר העורות ואין בהם משום כלאים והביא ראייה על זה מאיסטמא דבפרק במה אשה לפי פירוש הערוך והאריך מאד התם ובפירוש משניות דרבינו שמשון במסכת כלאים מצאתי וז"ל ופוק חזי מאי עמא דבר שלובשין סרבלין של צמר ותפורים תחתיהם עורות של טלאים או של שפנים שהן תפורים בפשתן ע"כ. והשתא כיון שרבינו שמשון שחיבר התוספות דמימיהם אנו שותין כתב כל כך בפשיטות להתיר וגם כתב בסמ"ג ובתשובת הר"ח א"ז דבגדים שלנו אינם שזורים ואין בהן כלאים מן התורה דבעינן נוז דהיינו שזור א"כ אין להחמיר חומרת המנהג שנהגו העולם בדבר אמנם אח"כ מצאתי תשובת מהר"ם שכתב ג"כ דברי רבינו שמשון הללו ומסיק עלה דהוא היה מחמיר בדבר וכן הוגד לי משום הרב יחזקיהו שהיה מחמיר כמו כן בדבר שהורגל ביתרון שאר מיני חסידות ופרישות. הנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |