תפארת ישראל - בועז/נזיר/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ נזיר ח

(א) [כך נ"ל וחילי ממתני' דטהרות [פ"ה מ"א ותוס' חולין ד"י ע"ב ד"ה דלמא, שהס' בכותל], וזה דלא כמשמע לכאורה מרמב"ם [פ"ט דנזירות הט"ז] דנקט רק לישנא דמתני' דהכא, אמנם נ"ל דרמב"ם שם רבותא נקט, דלא מבעיי' כשהיה הספק רק באדם א' אם נטמא, שאין חזקת טהרה באותו ספק, ודאי טמא ברה"י, אלא אפילו היה הספק בב' בנ"א, שיש חזקת טהרה באותו ספק, דהרי א' מהן ודאי טהור, אפ"ה ברה"י ספיקן טמא. ולא מבעייא בהיה הספק בכל הג' אם נטמאו כולן או לא, דכולן נכנסו בכלל הספק וודאי הו"ל ספק טומאה בר"ה, אלא אפילו היה הספק רק בב' מהן והשלישי שהוא העד הרואה, לא נכנס כלל בכלל הספק, אפ"ה מצטרף להו למחשב ר"ה. אמנם לראב"ד שם, דוקא בהיו ג' במעמד א' ברה"י מחשב רה"ר, ונ"ל ראיה דהרי ספק טומאה ברה"ר מסוטה ילפינן לה [כסוטה דכ"ח ב']. והרי בסוטה לא מחלקינן בין שהיו העדים באותו חצר עם הבועל ונבעלת או לא, ואף שאין הספק בעדים, אפ"ה מחשב רה"י כשאינן במעמד א', ור"ה כשהן במעמד א']:

(ב) ואילה"ק דעכ"פ אף באשה וקטן האיך מגלחין גלוח קמא, דלמא לאו טמא הוא, ומדמגלח קודם הבאת הקרבן, הרי הו"ל כמגלח תוך מלאות [כנזיר דל"ט א' ותוס' שם ד"ה סתם]. נראה לי כיון דלא סגי בלא"ה, דדלמא טמא הוא, גלוח טומאה ודאי מעכב. דעד כאן לא ס"ל לרבנן [נזיר מ"ו א'] גלוח אינו מעכב, אלא מג"ש דאחר אחר, דשניהן בנזיר טהור כתיב. אבל בנזיר טמא לכ"ע מעכב [כמנחות ל"ח א' תוס' ד"ה ואם] דלא בעינן שינה עליו הכ' לעכב רק בקדשים. וכן משמע מרמב"ם [הל' נזירות פ"ח ה"ה], דלא נקט גלוח אינו מעכב רק בנזיר טהור, משמע הא גלוח דנזיר טמא מעכב. א"כ משו"ה אף דהו"ל ספק טומאה, עכ"פ מדאי"ל תקנה בלי גלוח טומאה, להכי העשה של גלוח טומאה דוחה לל"ת של גלוח ביום מלאות קודם הבאת קרבנותיו. משא"כ בל תקיף יש ב' לאוין [כמכות ד"כ ע"א]. ובכה"ג כשהב' לאוין שוין בכל אין עשה דוחה אותן [כשושנת עמקים כלל ב']. והקשה לי הרב מו"ה אברהם ווילענקין נכד הגאון חיי אדם ל"ל דחוי הלאו, יביאו קרבן טהרה בתנאי שתהיה למי שמהן טהור ואח"כ יגלחו שניהן ממ"נ, ואח"כ יביאו קרבן טומאה בתנאי שיהיה למי שצריך. ואם כי במשנתינו נזכרה גלוח קודם הבאת קרבן אין בכך כלום, כי מצינו הרבה דוגמתו ואין סדר למשנה. והשבתי לו דהוא כנס מפני הדוב ופגשו הארי דרצה להציל הנזיר מלעבור על לאו הדק שנדחה מעשה, וגרם לו לעבור על עשה מפורשת לגלח ביום טהרתו וקודם טבילה כרמב"ם פ"ז מנזירות הי"א ורש"י נזיר דמ"ד ב'. ותו נזיר מצורע מאכ"ל דגלוחו קודם טבילה מעכב. ולפי האמור דגלוח טומאה מעכב, א"כ באנשים בכה"ג אין להם תקנה, מדא"א להם לגלח גלוח טומאה. ולכאורה לא משמע כן מלשון הרמב"ם [פ"ט הט"ו]:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.