עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/לד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כה == '''לא תשחט על חמץ. ''' [השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו שנאמר] לא תשחט על חמץ דם זבחי, לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים {{תוספת|לו|ומכאן יליף חד מ"ד לאיסור חמץ בארבעה עשר משש שעות ולמעלה, משום דזמן שחיטת הפסח הוא מתחלת שבע שהוא בין הערבים שכבר נוטה חמה לצד שקיעתה. וכתבו התוס' אע"פ דזמן שחיטת הפסח אחר התמיד ותמיד ששחטו לפני חצות פסול, וא"כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות רק עד כדי שהיית הקרבת התמיד, מכ"מ כיון דבדיעבד אם שחט פסח קודם תמיד כשר לכן חשיב זמן שחיטה מחצות. ולו"ד אפשר לומר דס"ל לרבא כר' יהודה במשנה פסחים ס"ג א' דגם תמיד של ערב פסח אסור לשחוט על החמץ, א"כ לפי"ז בא איסור חמץ מכוון מתחלת שעה שביעית שהוא זמן שחיטת התמיד.}}. (שם ה׳ א׳). '''על חמץ. ''' על חמצך לא נאמר אלא על חמץ, ללמד דאפי׳ אין לו לשוחט ויש לו לאחד מבני חבורה חייב, אמר ליה ר' אושעיא לר' אמי, אי הכי אפי' לאחד בסוף העולם נמי, אמר ליה, לא תשחט ולא ילין כתיב, הנך דקיימו עליה משום לא ילין {{תוספת|לז|ומי שאינו מבני החבורה אינו עובר על לא ילין. ולכאורה צ"ע בעיקר הקושיא איך ס"ד שאם יהיה לאחד בסוף העולם חמץ בביתו יהיה בכאן איסור לשחוט הפסח, ואין הסברא נוטה כלל לזה. ונראה דזה הרגיש רש"י וכתב וז"ל לאחד בסוף העולם שאינו מבני חבורה שישנו עמו [עם השוחט] בעזרה, יעבור השוחט הזה אם התרו בו, עכ"ל, ולפי"ז הוי הלשון בסוף העולם לאו דוקא, אלא ר"ל מי שאינו מבני החבורה וקאי בעזרה דניכר הדבר שעובר על לאו דאורייתא.}}. (פסחים ס"ג ב׳). '''ולא ילין לבקר. ''' רמי ליה רב ספרא לרבא, כתיב ולא ילין לבקר הא כל הלילה ילין והכתיב (פ׳ פנחס) עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביו"ט, אמר ליה, הכא בי"ד שחל להיות בשבת עסקינן דחלבי שבת קרבין ביו"ט {{תוספת|לח|צ"ל דלשון התורה לחוד ולשון חכמים לחוד, דכאן מבואר – מלשון הקושיא – דבלשון תורה נקרא ערב פסח חול גמור, שהרי אמר ולא עולת חול ביו"ט, דהיינו לא עולת ערב פסח, ובלשון חכמים מצינו שהוא נכלל בשם חג המצות, שכן אמרו בפסחים י"ג ב' אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה ומוקי דאיירי בערב הפסח. ויש להעיר נ"מ בזה לענין מש"כ הרמ"א ביו"ד סי' שצ"ט ס"ג דבערב פסח אין נוהגין אבילות [היינו מזמן שחיטת הפסח], והאחרונים העירו על זה אלא דשוה ער"פ לשאר ערב יו"ט, ולפי מש"כ יתבאר אם אזלינן בתר לשון תורה נקרא ער"פ חול, וכיון דהא דאבילות אינו נוהג ברגל ילפינן במו"ק י"ד ב' מן ושמחת בחגך א"כ לא הוי ער"פ בכלל, משא"כ ללשון חכמים דגם ער"פ בכלל חג המצות אז באמת אין נוהג אבילות בער"פ, ויתכן דבאבילות הולכין אחר המיקל, אפשר בזה דאזלינן בתר לשון חכמים.}}. (פסחים נ"ט ב').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף