עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כב == '''ולא מצאו מים. ''' דורשי רשומות אמרו, אין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נ״ה:א׳) הוי כל צבא לכו למים, כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו, עמדו נביאים שביניהם ותקנו להם שיהיו קורין בשבת ובשני וחמישי כדי שלא ילינו ג׳ ימים בלא תורה {{תוספת|לד|דורשי רשומות פירש"י דורשי מקראות, עכ"ל, ועיין ברש"י ברכות כ"ד א' ותוס' חולין קל"ב ב', ולפי הנאות לדרשה שלפנינו שמוציאים מלת מים מפשטה י"ל דבאור הלשון דורשי רשומות דורשי רמזים וסודות, וזה כלול בלשון רשומות שהוא רק רושם בעלמא ולא מפורש וכמו הרושם על החבית. ודרשו אין מים אלא תורה, והיא דרשה מקובלת בגמרא, ובתענית ז' א' פירשו למה נמשלו דברי תורה למים מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך כך דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה, ובאגדות יש עוד טעמים על משל דברי תורה למים. והנה רגילין אנו לפרש הכונה עמדו נביאים שביניהם דקאי על משה רבינו ובזמן שהיו ישראל במדבר, והיינו באותו הזמן שנאמר פסוק זה, וכ"מ מרמב"ם פי"ב ה"א מתפלה שכתב מפורש דמשה תקן לישראל קריאה זו. אבל לדעתי הדבר קשה מכמה טעמים, כי לבד מה שמצינו בגמרא מפורש תקנות משה בענינים שונים, ובענין הקריאה בתורה ותקנה זו לא נזכרה, כמו בברכות מ"ה ב' משה תקן להם לישראל ברכת הזן, ובמגילה ל"ב א' משה תקן להם לישראל שיהיו קורין הלכות חג בחג וכו', ותו מה זה הלשון עמדו נביאים שביניהם, מי הם הנביאים, ולמה הליטה הגמרא ענין זה ברמז ולא אמרה מפורש משה תקן, וכמו בהעתקות דברכות ומגילה שהבאנו. וכן קשה לפי מש"כ התוס' כאן בטעם התיקון לקרות דוקא בב' וה' משום דאיתא במדרש שמשה עלה לקבל לוחות האחרונים ביום החמישי וירד ביום השני ונתרצה לו הקב"ה, ולכן הוו ימי רצון ולכן תקנו לקרות בימים אלה, והנה פסוק זה נאמר קודם קבלת לוחות אחרונים וקודם לוחות ראשונים ואף קודם מתן תורה, ואיך יתכן שיכונו אז לכונה זו, ועוד יש מה להעיר בזה וסמכנו על המעיין. אך אמנם לדעתי אפשר לומר דהכונה דקאי על איזה זמן מאוחר הרבה, ואולי בזמן שגלו ישראל מארץ והנביאים שבהם השתדלו להחזיק מעמד התורה בישראל, וכמה תקנות תקנו אז לתכלית זה כנודע, והיתה זו אחת מהן, וסמכוה על פסוק זה ע"פ הדרשה המבוארת, וכמו שהשתדלו לעשות בכל מנהג ותקנה רמז וסימן בתורה כנודע, ואע"פ שאין לנו כעת מקורים נאמנים לתקנה זו בימי הנביאים, אבל הן זה יאמצנו להחלטה זו, כי מצינו הרבה תקנות ומנהגים שיסודם מנביאים וכמו בערבה שאמרו (סוכה מ"ו א') מנהג נביאים הוא ובכ"מ. – והנה כבר זכרנו מהתוס' בשם המדרש טעם תקנת הקריאה בב' וה' משום שהם ימי רצון וכמו שנוהגים להרבות בהם בבקשות ותפלות ויש נוהגים להתענות בהם, ולכאורה צ"ע ממ"ש בשבת קכ"ט ב', דמי שצריך להקיז דם לא יקיז בשני וחמישי מפני שהם ימי דין, ודין ורצון הם ענינים הפכים, וצ"ל דשניהם אמת ולכן טוב להתענות בהם יען כי קרוב הדבר שתתקבלנה הבקשות ברצון, וכמו שכתבו הראשונים דימים שבין ר"ה ליוה"כ הם ימי רצון אע"פ שהם גם ימי הדין, ומ"מ אין ראוי לעשות מעשה כמו הקזת דם שמא בשעת הסכנה תכריע מדת הדין וכעין מ"ש בשבת ל"ב א' לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר, יעו"ש, ואין להאריך עוד.}}. (ב"ק פ"ב א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף