עריכת הדף "
תורה תמימה/שיר השירים/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''שיר השירים. ''' תני, אמר ר' עקיבא, אין כל העולם כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, לפי שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים{{תוספת|א|ובילקוט הגירסא שכל השירים קודש, והגירסא ההיא יותר מכוונת לענין, ביחס הלשון שיר השירים. ובטעם מעלת הקדושה היתירה שבשה"ש על יתר השירים, כמו שירות משה (פ' בשלח והאזינו), ושירת דוד, י"ל משום דאותן השירות אף כי יש בהן גם רמזים וסודות, אך עכ"פ אפשר לכלכל ענינן גם בפשטות גמורה עפ"י חיצוניותן, משא"כ שה"ש חלילה להבין הדברים כמו שהן בפשטותן וחיצוניותן, דברי אהבים, ולכן בדין הוא שיהיה קודש קדשים, אחרי כי כולו סוד קודש ונעלה. <br>וגם י"ל עפ"י מ"ש במדרש [מובא בדרשה הסמוכה], לפי שבכל השירים או הקב"ה מקלס לישראל או ישראל מקלסין אותו, שירת משה הוא אומר זה אלי וגו' ובשירה אחרת הוא מקלס להם ירכיבהו וגו', ברם הכא הוא מקלס לישראל כו', וישראל מקלסין לו וכו', ולכן אמר כאן, לפי שכל השירים [שמכלכלים רק קלוס מצד אחד] קודש, ושיר השירים [ששני קלוסים משני הצדדים באו בו] קודש קדשים, כלומר קדושה מוכפלת. ובא המבטא "קדש קדשים" בלשון המדרש כהוראתו בכה"ק, להפליג את הקדושה ולהאדירה. וע"ע לקמן אות ד' ואות י'.}} [ידים פ"ג מ"ה]. '''שיר השירים. ''' ת"ר, הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר מביא רעה לעולם, מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו, רבש"ע, עשאוני בניך ככנור שמנגנים בו לצים{{תוספת|ב|נראה דהוא הדין גם בפסוק אחר משאר כתבי הקודש, ותפס פ' של שה"ש מפני שהפסוקים שלו לפי פשטותן עלולים יותר לעשותן כדברי לצנות וזמר, ועי' מש"כ באות הקודם.}}. (סנהדרין ק"א א'). '''שיר השירים. ''' מהו שיר השירים – המשובח שבשירים, המעולה שבשירים, המסולסל שבשירים{{תוספת|ג|מסולסל הוא מענין רוממות וכבוד נעלה, והוא מלשון הכתוב (משלי ד' ח') סלסלה ותרוממך, ובלשון חז"ל (קדושין ע"ח ב') נהגו הכהנים סלסול בעצמן, כלומר מעלה יתירה. ויתכן דדריש שיר השירים כמו נשיא נשיאי הלוי (פ' במדבר), או מלך המלכים וכדומה.}}, מאי טעמא, לפי שבכל השירים או הקב"ה מקלס לישראל או ישראל מקלסין אותו, בשירת משה הוא אומר זה אלי ואנוהו ובשירה אחרת הוא מקלס להם, ירכיבהו על במתי ארץ (פ' האזינו), ברם הכא הוא מקלס לישראל, הנך יפה רעיתי (א' ט"ו), וישראל מקלסין לו – הנן יפה דודי אף נעים (א' ט"ז){{תוספת|ד|ותהיה לפי"ז הכונה בשיר השירים כפולה – שיר המעולה בתכנו מכל השירים וגם שיר שהוא כלול מענין שני השירים של משה, שבהם הקלוס מצד אחד וכאן משני צדדין. <br>ודע דבתרגום יונתן כאן איתא: "עסרתי שירתא אתאמרו בעלמא הדין, שירא דין משבח מן כולהון וצ"ל דגם כונת המדרש המשבח שבשירים הוא לעשרת השירים הנפרטים בתר"י, ורק הביא אך שנים מהם לדוגמא על הבדל השיר הזה משארי השירים. ועי' מש"כ באות א'.}}. (מ"ר). '''שיר השירים. ''' שיר חד, השירים תרי, מלמד ששלשה שירים אמר שלמה{{תוספת|ה|מה שאומר שיר חד השירים תרין, הוא ע"ד הדרשה הרגילה בגמ' ימים שנים, וכונת הדרשה הסתומה קצת תראה לנו ע"י הדרשה המתנגדת לה, וז"ל המדרש: ר' איבו ור' יהודה, ר"א אמר שיר חד השירים תרין הא תלתא, ור"י אמר שה"ש כולה חד ואילין תרתין אחרניאתא כו' עכ"ל. מדברי ר' יהודה המבוררים נראה, כי מה שאמר ר' איבו שיר חד כו' הא תלתא, הכונה כי שלשה שירים באו בספר הזה, ויהיה אפוא שעור הכתוב – שיר אשר לשלמה, השירים אשר לשלמה הא תלתא, ועיקר כונתו הוא, שיר המחֻבָּר מכמה שירים (ועי' ביפה קול). ולדעת ר"י הכונה השיר הזה הוא המשֻבָּח שבשירי שלמה עצמו, כלומר משני שיריו האחרים, ובמדרש קורא בשם את שני שיריו אלה עי"ש. ואנחנו הבאנו את הדרשה בסגנון כזה הסובל את דעות שניהם יחדו.}}. (שם). '''שיר השירים וגו'. ''' אמר ליה הקב"ה לשלמה, לפי שדרשת וחקרת אחר דברי תורה, לפיכך אין אני מקפח שכרך ואני משרה עליך רוח הקודש, מיד כתב ספריו משלי קהלת ושיר השירים{{תוספת|ו|הא שדרש אחר ד"ת נסמך על מ"ש בקהלת ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה. והנה לכאורה הו"ל לשלם לו מדה כנגד מדה, לפתוח לו שערי חכמה בתורה, וי"ל דמדה זו כבר נשתלמה לו מזכות אחרת, במה שנתן לו הקב"ה לברור לו אחת מן הסגולות החומריות והוא בחר בנפש חכמה, ועבור זה הבטיח לו הקב"ה לתת לו לב חכם ונבון כמפורש בס' מלכים א' (ג'), ולכן שוב לא היה לו עתה להוסיף מעלה זו כאן, ולכן הוסיף לו עוד מעלות רוח הקודש שהיא ג"כ מעין חכמת הנפש העליונה. – <br>והנה יש להעיר, דדעת האומר כאן: לפי שדרשת וחקרת אחר דברי תורה, דמשמע שע"י שלמד בעצמו, ודעת ר' יודן האומר שע"י שאמר [שלמה] ד"ת ברבים [עי' בדרשה הסמוכה] דמשמע ע"י שלימד לאחרים, תליא בגירסת הראשונים בב"ק דף י"ז ע"א, דלגי' רש"י ודעימיה הוי למד גדול מלמד ולגירסת השאלתות (מובא שם בתוס' וכ"ה גי' ר"ח) הוי לָמַד גדול מלִמַּד הדרשה הראשונה היא כדעת השאלתות והשניה כדעת רש"י.}}. (שם). '''שיר השירים וגו'. ''' א"ר יודן, מנין אתה אומר שכל מי שאומר דברי תורה ברבים זוכה שתשרה רוח הקודש עליו – משלמה, שעל ידי שאמר דברי תורה ברבים זכה ששרתה עליו רוח הקודש ואמר שלשה ספרים, משלי קהלת ושיר השירים{{תוספת|ז|זה שלמד תורה ברבים מתבאר ממש"כ בקהלת ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם אזן וחקר תקן משלים הרבה, וכן מתבאר ממה שאמרה לו מלכת שבא אשרי אנשיך העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתך (מ"א י').}}. (שם). '''אשר לשלמה. ''' כל שלמה האמור בשיר השירים קודש – שיר למי שהשלום שלו, חוץ מזה (ח' י"ב) האלף לך שלמה – לדידיה, ומאתים לנוטרים את פריו – רבנן{{תוספת|ח|הבאור הוא, שהותיר מישראל מלצאת למלחמה חלק ששי [ומלבר] מאלף שהם מאתים לנוטרים את פריו שהם רבנן, לפי שאסור לעשות אנגריא [עבודת המלכות] בתלמידי חכמים, ולכן שם שלמה זה הוא פשוט דקאי על שלמה המלך, ועי' שם בגמ'. <br>והנה בגמ' כאן הלשון, שיר למי שהשלום שלו, והכונה להפסוק שלפנינו, ובש"ס כ"י איתא מפורש, שיר השירים אשר לשלמה, שיר למלך שהשלום שלו, אבל יותר נכון הוא כמו שהוא בילקוט כאן (ח), דליתא למלת שיר, כי על כל השמות שלמה שבספר הזה קאי, וכן ליתא בפי' ר"ח, ואנחנו קבענו הדרשה בפעם הראשונה שנזכר השם הזה. <br>וכתב הרשב"א דענין הקדושה משמות שלמה שבשה"ש אינו לענין שאין נמחקין כשנכתבו באיזה טעות אלא שמשביעין בהם. ויתכן דטעמו בזה, משום דכיון דעיקר חידוש זה בא מדרשה, משא"כ ע"ד הפשט, לכן לא תפסי קדושתן כ"כ עד שישתוו בכל לשמות הקודש המפורשים, ואדרבה, דרוש לעשות איזה חילוק דין ביניהם.}}. (שבועות ל"ה ב'). '''אשר לשלמה. ''' כשם שאמר דוד שירים שנאמר (שמואל ב כ״ב:א׳) וידבר דוד את דברי השירה הזאת כך אמר שלמה שירים, שנאמר שיר השירים אשר לשלמה{{תוספת|ט|אשמעינן זה דזה אחד מן הדברים שהיה שלמה דומה לדוד אביו, וחשיב כל אלה הדברים במ"ר כאן, והוא ע"ד מש"כ תחת אבותיך יהיו בניך, וכן כמ"ש בעדיות האב זוכה לבן בחכמה.}}. (מ"ר). '''אשר לשלמה. ''' שלשה ספרים כתב שלמה, משלי קהלת ושה"ש, ואיזה מהם כתב תחלה, א"ר יונתן, שה"ש תחלה, שכן דרך הארץ, כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלים, הזקין איטר דברי הבלים{{תוספת|י|כלומר כשהזקין אדם מתחיל לההביל ולבטל את עניני ותענוגי עוה"ז כמבואר בס' קהלת, ומה שאמר כשאדם נער אומר דברי זמר, דמוסב על שה"ש, אין הכונה שעשה שה"ש למין זמר, אלא שמביע רעיוניו בנוסח לשון זמר, ועיין בהקדמת הראב"ע לשה"ש. <br>ודע דאע"פ שמבואר כאן ששה"ש אמר מקודם משלי וקהלת אעפ"כ קי"ל בב"ב י"ד ב' דסדרן של כתובים [לענין כתיבה] הוא משלי קהלת ושה"ש, ולכאורה הוא פלא, שזה לא על סדר כתיבתן, וכנראה הרגיש רש"י שם בזה וכתב וז"ל, משלי וקהלת שניהם דברי חכמה, עכ"ל. ור"ל לפיכך צריך שיהיו סמוכין זל"ז, אכן עדיין צ"ע למה לא יקדים להם שה"ש, ונראה כונתו עפ"י מש"כ הרמב"ם ספ"ד מדעות דאין ראוי לאדם לטייל בפרדס, היינו בחכמת הנסתר, קודם שמלא כרסו בחכמת התורה הנגלית, וכ"מ בחגיגה י"ג א' אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו ה' דברים יעוי"ש, אבל התורה הנגלית כל הרוצה ללמוד בא ולומד, וא"כ לענין למוד קדמי משלי קהלת שהם ענינים נגלים לשה"ש שהוא כולו נסתר כמש"כ לעיל אות א' יעוי"ש. ופשוט י"ל דסתמה דברייתא דב"ב היא אליביה דר' חייא דהוא פליג כאן במדרש אדרשה שלפנינו וז"ל. "תני ר' חייא רבה רק לעת זקנת שלמה [ובסדר עולם פט"ו מוסיף סמוך למיתתו] שרתה עליו רוה"ק ואמר ג' ספרים משלי וקהלת ושה"ש", וא"כ כתב שלשתן כאחת וכש"א שם במדרש, אמנם דברי רש"י בב"ב "שה"ש, נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו" הם דלא כמאן, וצ"ע.}}. (מ"ר).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף