עריכת הדף "
תורה תמימה/קהלת/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''זבובי מות וגו'. ''' אמר רב, יצר הרע דומה לזבוב, שנאמר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח{{תוספת|א|ר"ל כמו שהזבוב אף כי מתחלת מציאותו בהשמן אינו עושה רושם גדול בתכונת השמן אך אם מוסיף לשהות בו מבאישו כולו והבאישה מוספת להבאיש עד שנעשה כמעין הנובע [וזהו פי' הלשון יביע], כך היצה"ר בתחלה אינו עושה רושם כ"כ בהאדם, אך מכיון שמוסיף לשהות בו, והיינו שאינו מוצא דחיה מצד האדם, הוא משתקע בו עד שמבאישו, כלומר שמוציאו לתרבות רעה שלמה, וכמ"ש (סוכה נ"ב א') יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ועוד אמרו (שם) יצה"ר בתחלה דומה לחוט ולבסוף דומה כעבותות העגלה, וכן אמרו (שבת קל"ז א') כך דרכו של יצה"ר, היום אומר לו עשה כך ולמחר עשה כך עד שאומר לו לך עבוד עבודת כוכבים. וע"ע מש"כ בענין אגדה זו בתורה תמימה פ' בראשית בפסוק לפתח חטאת רובץ. }}. (ברכות ס"א א') '''זבובי מות וגו'. ''' דרש בן עזאי, זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח [וסמיך ליה וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, לומר לך] אלו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש ומביע שמן רוקח, וזה על ידי חטא אחד שחטא איבד כל זכיות שבידו{{תוספת|ב|מדייק מה דכתיב יבאיש בלשון יחיד לעומת הלשון זבובי ברבים, ולכן דריש דמה דכתיב זבובי הוא רק על שם המין, אבל באמת גם זבוב אחד מבאיש, ולכן כתיב יבאיש. וסמיך זה להפסוק דסוף פרשה הקודמת וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, להורות משל אל ענין כזה, שהרי גם זבוב אחד מבאיש כלי משמן רוקח, א"כ יתכן שע"י חטא אחד יתאבדו כל הזכיות שבידו. }}. (ירושלמי קדושין פ"א ה"ט) '''זבובי מות וגו'. ''' דבר אחר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח – בעדת קרח מדבר, אתמול מבאישין כנגד משה ואומרים לא משה נביא אמת ולא אהרן כהן גדול, והיום מביעין דברים לפני משה ואומרים משה נביא אמת ואהרן כה"ג ותורה מן השמים{{תוספת|ג|כך מבואר במ"ר פ' עקב שבעת שנבלע קרח ועדתו הודו בנבואת משה ובאמתת תורה מן השמים וכו', וכן מפורש באגדה דב"ב ע"ד א' דמקום בליעתו של קרח וסיעתו ישמע קול דברים כאלה, ומפרש יביע מלשון דבור כמו יום ליום יביע אומר. }}. (מ"ר) '''זבובי מות וגו'. ''' דבר אחר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח – בדואג ואחיתופל מדבר, אתמול מבאישין דברים כנגד דוד ואומרים פסול משפחה הוא{{תוספת|ד|רמזו לזה שבא מרות המואביה, אע"פ שבאמת אין ממש בעלילה זו, שאע"פ שהיתה ממואב אך הלכה פסוקה קיי"ל מואבי ולא מואבית [לענין פסול לבא בקהל]. }} והיום מביעין דברים ומתביישין{{תוספת|ה|הלשון והיום אולי מכוין לאחר שראו כי ה' עמו ומצליח בכל דרכיו כמש"כ (שמואל א י״ח:י״ד) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, אשר מזה למדו חז"ל שכל האומר דוד חטא אינו אלא טועה (שבת נ"ו א'), משום דאי אפשר שיהיה חוטא וה' עמו, וא"כ גם לענין כשרות משפחה אי אפשר שיהיה פסול משפחה וה' עמו וכמ"ש אין השכינה שורה אלא על הודאים. והלשון מביעים דברים י"ל דמכוין למה שאמר אחיתופל בצואתו אל ביתו אל תמרדו במלכות בית דוד, כמבואר בב"ב קמ"ז א'. וי"ל ג"כ הכונה ומתביישין ע"פ הגמרא שבת ל' ע"א כשבנה שלמה את בית המקדש וכו' עד באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדרה. ועוד י"ל ע"פ הגמרא סנהדרין צ"ג ע"ב ובמד"ר פ' י"ג עה"פ ויען אחד מהנערים וגו' יודע נגן שיודע לשאול, גבור שיודע להשיב, איש מלחמה שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, וה' עמו שהלכה כמותו בכ"מ, והנה איתא בשבת נ"ה ע"ב ובסנהדרין פ"ב ע"א על הפסוק יכרת וגו' ער ועונה אם ת"ח הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולפ"ז ראי' מוכרחת שדוד לא חטא בבת שבע דאל"ה לא היה לו ער ועונה בתורה ומהפסוק דש"א ט"ז י"ח מוכח דהיה לו ער ועונה בחכמים ובתלמידים – וגם ידוע דדוד היה גליא מסכתא מכ"ז מוכח דלא פסול משפחה הוא וגם בבת שבע לא חטא, לפיכך מתביישין. }}. (שם) '''זבובי מות וגו'. ''' דבר אחר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח – בדורו של אליהו מדבר, אתמול מבאישין דברים כנגדו ואומרים (מלכים א י״ח:כ״ו) הבעל עננו, והיום מביעין דברים ואומרים ה׳ הוא האלהים{{תוספת|ו|הלשון והיום כנראה מרומז לעת שירד אש מן השמים ותאכל את העולה וכו', כפי בקשת אליהו. }}. (שם) '''יקר מחכמה וגו'. ''' יקר מחכמה ומכבוד – זו נבואתו של משה, סכלות מעט – זו גזירתו של משה שאמר ואם בריאה יברא ה׳{{תוספת|ז|יתכן לפרש הכונה דכיון דע"פ בקשה זו הוכרח כביכול הקב"ה לקיים בקשת משה להאביד אנשים הרבה, והקב"ה בכלל מצטער ע"ז כי לא יחפוץ במות הרשע וגו', וכן אמר בטביעת מצרים מעשה ידי טובעים בים וכו', לכן קורא לענין זה סכלות מעט, יען כי כל תכלית בקשה זו היתה כדי לברר האמת הו"ל להמציא ולבקש ברור אחר בלא עונש מיתה, ויתפרש הלשון יקר מענין כבדות וקשיות וכמו יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, ור"ל אע"פ שענין החכמה והכבוד שמשפיע הקב"ה על בני אדם הוא דבר גדול ונכבד מאוד, אפ"ה יש בהם מעט כבדות ומרירות, והוא מה שהנביאים מבקשים לפעמים מהקב"ה דבר שהוא נגד רצונו, ומביא בזה למשל ממשה ומדוד ומאליהו, בדרשות הבאות, יעו"ש. }}. (מ"ר) '''יקר מחכמה וגו'. ''' דבר אחר יקר מחכמה מכבוד – זו נבואתו של דוד, סכלות מעט – שאמר (תהילים נ״ה:כ״ד) ואתה אלהים תורידם לבאר שחת{{תוספת|ח|עיין מש"כ באות הקודם וצרף לכאן. }}. (שם) '''יקר מחכמה וגו'. ''' דבר אחר יקר מחכמה מכבוד – מחכמה זו תורה, מכבוד – זו נבואתו של אליהו, סכלות מעט – דכתיב (מלכים א י״ח:מ׳) ויורידם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם{{תוספת|ט|עיין משכ"ל אות ז' וצרף לכאן. }}. (שם)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף