עריכת הדף "
תורה תמימה/קהלת/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''כל הנחלים וגו'. ''' כל הנחלים הולכים אל הים – זה אוקינוס, והים אינו מלא – שאוקינוס אינו מתמלא לעולם, לפי שבולע הוא למים, ומה הוא אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת – ר' אליעזר אומר, משם הם שואבים, ור' יהושע אומר, לשם הם שבים ללכת{{תוספת|לג|אזלו לשיטתם בגמ' תענית ז' ב', דר"א ס"ל דכל העולם [כלומר הנהרות והבארות] ממימי אוקינוס שותה, כי ע"י שהוא מקיף את שני שלישי כדור הארץ וכל עפרו הוא רטוב במים, ולזאת במקום מדרון ונמוך יקירו שם המים – והיו לנהרות, [אף שמימי האוקינוס מלוחים הם פירשו בגמ' משום דמתמתקין בעבים ר"ל ע"י מימי האידים העולים למעלה – לעבים, שמתמתקין שם, יתמתקו גם המים הנקווים ממימי האוקינוס, ויש לומר ג"כ כי הם מתמתקין בעובי עפר הארץ], ור' יהושע ס"ל ממים העליונים הוא שותה כמש"נ (פרשה עקב) למטר השמים תשתה מים, וכל הנהרות והבארות מתמלאים ממימי הגשם, [עיין מש"כ בתו"ת פרשה בראשית בפסוק ואד יעלה מן הארץ], ולכן דריש ר"א הלשון שבים כמו שואבים, [דבאותיות אהו"י נוהג חסרון, כמו לא מצתי חן (בהעלתך י"א י"א) תחת לא מצאתי, צמתי (שופטים ד' י"ט) תחת צמאתי, מרשית השנה (פ' עקב) תחת מראשית ועוד], ור"ל שם הם [הנהרות] שואבים מימיהם ללכת עוד הפעם אל הים, וכן הוא תמיד. ור' יהושע דס"ל ממי מטר הם מתמלאים מפרש המלה שבים כפשטה על התמדת פעולתם בלי הפסק. }}. (מ"ר) '''כל הנחלים וגו׳. ''' דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים – כל התורה שאדם לומד אינה אלא בלב, והים איננו מלא – והלב איננו מלא, וגם לא הנפש שבעה כמ"ש (קהלת ו׳:ז׳) וגם הנפש לא תמלא, ושמא תאמר משעה שאדם מוציא את תלמודו לאחר שוב אינה חוזרת עליו, ת"ל שם הם שבים ללכת, דכתיב והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך{{תוספת|לד|נראה דסמיך אסוף הפ' ושננתם לבניך ודברת בם, הרי דגם לאחר השינון לבנים עוד אפשר לדבר בם, כלומר שעדיין לא הלכו ממנו, ויתפרש לפי"ז הלשון אל מקום שהנחלים הולכים – אל הלב, שם, אל הלב, הם שבים ללכת. }}. (שם) '''כל הנחלים וגו׳. ''' דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים – כל הגרים אין נכנסין אלא בישראל, והים איננו מלא – ישראל ממנינן אין חסרין לעולם, שנאמר מי מנה עפר יעקב{{תוספת|לה|ר"ל שהבטחת רבוים לא תתקיים בהוספת גרים אלא מעצמם ירבו, ולא נתבאר איפה מרומז בלשון זה הפסוק מעוט גרים, והלא מכיון שנתגיירו הם בכלל ישראל, ויותר מזה קשה שכן במדרש שה"ש (ו' י"א) בפסוק אל גנת אגוז דריש נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה שק מלא אגוזים אתה נותן כמה שומשמין כמה חרדלין והם מחזיקין [בחלליהם], כך כמה גרים באו ונתוספו לישראל, הדא הוא דכתיב מי מנה עפר יעקב, [ובארנו שם הכונה שהגרים מרומזים במלת עפר שהם טפלים לישראל], והרי אלו המדרשות דהכא ודהתם הפוכות ממש, דכאן ממעט גרים מלשון זה והתם מרבה. ולכן נ"ל דכוונת הראיה כאן מסוף הפסוק ומספר את רובע ישראל, דהפירוש מי ספר את רובע ישראל, ויתבאר עפ"י מש"כ רש"י שם ממדרשים וז"ל, רבע – רביעותיהן, זרע היוצא משמושם. והנה לשון זה מפורש מוציא את הגרים, שהרי אינם מזרע ישראל, ודו"ק. }}. (שם) '''כל הנחלים וגו׳. ''' דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים – כל המתים אין נכנסין אלא לשאול והשאול איננו מתמלא לעולם, כמש"נ (משלי כ״ז:כ׳) שאול ואבדון לא תשבענה, ושמא תאמר, משהם מתים בעוה"ז שוב אין חיים לעוה"ב, ת"ל אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת, למקום שהמתים מתכנסין לעוה"ב שם הם שבים ועתידים לומר שירה לימות המשיח, מאי טעמא, דכתיב (ישעיהו כ״ד:ט״ז) מכנף הארץ זמירות שמענו, ואומר (שם כ"ו) יחיו מתיך נבלתי יקומון וגו׳{{תוספת|לו|מפרש הלשון מכנף הארץ – מאותם שהיו חבויים וטמונים בכנף וסתר הארץ מהם זמירות שמענו, [וכמו (ישעיה ל' כ') ולא יכנף עוד מוריך, שפירושו ולא יסתר], וע"ד הכתוב הקיצו ורננו שוכני עפר. }}. (שם) '''כל הנחלים וגו׳. ''' דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים, כל ישראל אין מתכנסין אלא לירושלים, והים איננו מלא – וירושלים אינה מתמלאת לעולם{{תוספת|לז|כמ"ש באבות עומדים צפופים ומשתחוים רוחים, ור"ל אע"פ שעומדים צפופים [דחוקים] בכ"ז משתחוים רוחים, הרי שאינה מתמלאת לעולם, וכמ"ש שם מעולם לא אמר אדם צר לי המקום ללון בירושלים. }}, אל מקום שהנחלים הולכים וגו' – למקום שישראל מתכנסין בעוה"ז שם הם מתכנסין לעוה"ב לעתיד לבא, שנאמר (ישעיהו כ״ז:י״ג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים. (שם) '''כל הנחלים וגו׳. ''' דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים, כל הממון שבעולם אינו עולה אלא למלכות אדום, והים איננו מלא – ומלכות אדום אינה מתמלאת לעולם, ושמא תאמר משנכנס הממון לאדום שוב אינו חוזר לבעליו, ת"ל אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת – למקום שהממון מתכנס למלכות אדום בעוה"ז משם הוא מתפזר לימות המשיח דכתיב (ישעיהו כ״ג:י״ח) והיה סחרה ואתננה קודש לה׳ וגו׳{{תוספת|לח|מוסב על מדינות צור שתסחר את כל המדינות ואח"כ יהיה סחרה קודש לה'. ונראה דכלל אגדה זו מכוונת או רומזת להאגדה במ"ר פ' וישלח ס"פ ע"ח כל אותן הדורונות שנתן יעקב אבינו לעשו עתידין עובדי כוכבים להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא, שנאמר (תהילים ע״ב:י׳) מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו, והיינו ישיבו מה שקבלו כבר. }}. (מ"ר)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף